כלוב הזהב של אפל -טוב או רע? Apple's golden cage

חויית השימוש בטכנולוגיות הניידות של אפל - כלומר iPhone ו- iPad היא חוויה שונה מחויית השימוש במכשירים ניידים - laptops פיסי או מכשירי אנדרואיד. החוייה מושקעת יותר מחד אך מצד שני סגורה יותר והדבר זכה לכינוי "כלוב זהב".
לאחרונה נתקל ארגון מוסדי במגבלה של שימוש בסביבה הטכולוגית של אפל. מדובר על ארגון אשר פיתח אפליקציה ללקוחותיו ב-iPhone. האפליקציה היא אפליקציה פשוטה יחסית - לקוח ניגש חשבון שלו מבקש לראות סוג מסוייים של נתונים ומקבל אותם בצורה טבלאית. ביצוע פעולות בתחום זה בעייתי בגלל מגבלות רגולציה ולכן עיקר הפונקציונליות של האפליקציה היא בתצוגת מידע רלוונטי במספר מימדים הקשורה לחשבון הלקוח. הארגון פיתוח את האפליקציה בטכנולוגיה הידועה בשם טכנולוגיית פיתוח היברידית למכשירים ניידם (hybrid mobile application). בטכנולוגיה זו משתמשים ביכולת ההיברידית של המכשיר הנייד לפתוח דפדפן ללא שורת הכתובת ולבצע באמצעות הדפדפן את רוב הפעולות הנדרשות - הצגת והזנת טקסט, הצגת תמונות וכד'. ספציפית בטכנולוגיית אפל מדובר על שימוש במוד של דפדפן הספאריי שנקרא UIWebView. ישנן פעולות אשר לא ניתנות לביצוע דרך הדפדפן והן מתבצעות על ידי החלק הבסיסי של האפליקציה (ידוע בכינוייו כחלק ה- native). במקרה זה פותחה יכולת של עדכון הלקוח בצורה יזומה (push notification), כאשר יש עדכון חשוב (לדוגמה מעבר למצב של חריגה באשראי) מקבל המשתמש הודעה במכשיר שמציעה לו לפתוח את האפליקציה.
הייתרון בשימוש בטכנולוגיית הפיתוח ההיברידית למכשירים ניידים חכמים היא האפשרות להשתמש בחלק מקוד האפליקציה בכל המכשירים הניידים. זאת מן הטעם שקטע הקוד שנמצא בדפדפן כתוב ב- html5 הזהה בין כל הפלטפורמות - אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט וכד'. זאת לעומת פיתוח native אשר מחייב כתיבה מחדש של כל האפליקציה בנפרד לכל טכנולוגיה של מכשיר חכם.
ובכן, הלקוח כתב את האפליקציה והעביר אותה ל-appstore בכדי שיוכל להפיץ את האפליקציה ללקוחותיו. השקת האפליקציה לסביבה הניידת היתה אמורה להיות מלווה בקמפיין שיווקי מהותי. אולם הסתבר ששלטונות אפל דחו את האפליקציה בטענה שמדובר על אפליקציה שאינה מספיק עשירה. לייתר דיוק האפליקציה לא הועלתה בגלל סיבה 12.3 שעיקרה:

the experience it provides does not differ significantly from the
general experience of using Safari, as required by the App Store Review Guidelines

מאז ועד היום מנסה הארגון לשפר את האפליקציה ולהוסיף תכונות בסביבה הטבעית (כלומר בסביבת ה- native) אך עדיין לא הצליח להבין מה הדרישות המינימליות שאליהן חייבים להגיע בכדי שאפל יאשרו את האפליקציה לשימוש כאשר כל התהליך מתבצע מול שלטונות אפל בחול באמצעות המייל כמעט ללא מגע אישי (המגע האישי היחידי היה באמצעות מוקד שהקימו אפל לתחום זה בהודו). מדובר מבחינת מפתחי האפליקציה בארגון בסיטואציה מתסכלת בלשון המעטה. זאת כאשר במקביל האפליקציה באנדרואיד כבר עובדת אצל לקוחות הארגון כאשר הארגון כבר וויתר על ההשקה השיווקית המהתית.

אין ספק שאפל יצטרכו לשפר את תהליכי אישור האפליקציות הן במימד השירותי והן במימד הטכנולוגי תוך מתן הנחיות מפורטות יותר למפתחים.
עם זאת נשאלת שאלה עקרונית יותר - האם לאפל יש זכות להעלאת דרישות מסוג זה?
איזה זכות יש לאפל להחליט שאפליקציה מסויימת אינה טובה מספיק לשימוש? האם משימה זו אינה מוטלת על לקוחות הארגון אשר יחליטו לפי רוח השוק החופשי בעצמם אם הם רוצים להשתמש באפליקציה או לא? כאמור מדובר על החלטה של אפל שלא לאשר אפליקציות בגלל שחוויית השימוש אינה טובה מספיק ולא בגלל סיבות טכנולוגיות כלשהן (סיכונים באבטחת מידע, העמסת הרשת, העמסת המכשיר הנייד וכד').
הדבר דומה לחברת שילוח יוקרתית אשר אינה מוכנה לשלוח חבילות אשר אינן יפות מספיק או שתוכנן אינן חיובי מספיק! או לחילופין יצרן צבעים שלא מסכים למכור צבע לאומן אשר יצירותיו אינן מספיק אסטטיות לטעמו! על פניו נראה הדבר מקומם ביותר. מצד שני התנהגות מסוג זה מקובלת בשוק בכל מיני תחומים. לדוגמה חנות כלבו יוקרתית אשר משכירה שטח מסחר ליצרן מסויים מבקשת ממנו להסיר מוצרים מהמדף כי אופיים אינו תואם לאופי חנות הכלבו ולסטנדרטים הקבועים בה. זה נראה כבר פחות מקומם למרות שאת היצרן שצריך להסיר את המוצרים מהמדפים הדבר לא ישמח...
הסוגייה מצטצמת לתהייה הבאה- האם כאשר צורכים תכנים או אפליקציות במכשיר סלולרי - האם מדובר על פעילות שהיא מול יצרן התכנים או פעילות מול יצרן המכשיר הסלולרי (או הרשת הסלולרית)? עד כה היה מקובל שפעילות כזו היא שייכת ליצרן התכנים אולם אפל הגדירו שפעילות היא גם בבעלותה. מדובר על התנהגות שונה ממה שהיה מקובל עד כה. ובכל מקרה התוצאות מדברות בעד עצמן - אפליקציות בסביבת אפל (iPhone או iPad) הנן טובות יותר מאפליקציות מקבילות לאנדרואיד. במבחן ה-"תן לילד בן השנתיים לבחור בין iPad או לבין טבלט של אנדרואיד או לבין מחשב pc נייד" אפל מנצחים בגדול (כך מוסרת קולגה שהבן שלה מסרב להתקרב לטבלט שאינו iPad). עם תוצאות כאלה קשה להתווכח.
מצד שני נתח השוק של אנדרואיד ממשיך לעלות בעיקר על חשבון אפל כאשר לקוחות מודעים גם לתכונות הפחות טובות של אפל - לא ניתן להעביר למכשרים אלו קבצים בצורה ישירה אלא רק באמצעות תוכנת ה-itunes ,לא ניתן לשלוח קבצים מסוגים שונים באותה הודעת דוואר (כי לא ניתן לגשת לקבצים ישירות), לא נתן להתקין אפליקציות שלא דרך Appstore וכד'.
לסיכום אפל יצטרכו לשפר את תהליך אישור האפליקציות שלהם ולגבי הגישה ה"מתערבת" בתכנים ובאפליקציות- ימים יגידו אם מדובר על אסטרטגיה מנצחת לטווח ארוך.

לעשות יוותר Do more

לפי ממספר שבועות קיימנו באילת את כנס המנהלים השנתי שלנו בשיתוף חברת נספרו. בכנס סקרנו מגמות חשובות הרלוונטיות לעולם מערכות המידע כמו גם המלצנו ללקוחות לשנס מותניים ולהכנס לעולמות חדשים וביניהם - הכנסה של מכשירי tablet לשימוש שותף בארגון, פיתוח אפליקציות שירוצו בסביבת native במכשירים סלולרים חכמים, כניסה לעולם ה- big data ועוד עוד.
באחת משיחות החולין במהלך הכנס טען אחד המנהלים באוזני שאנחנו "מעמיסים על ארגון מערכות המידע יותר מידיי". כוונתו הייתה שההמלצות שלנו לגבי פעולות נוספות מוסיפות לתכולת העבודה הנוכחית של הארגון כאשר גם ללא תוספות אלו בקושי מצליחים לעמוד במשימות ברמה הנדרשת. אכן נקודה נכונה וכואבת.
לכך לא הייתה לי "תשובת מחץ" אולם ניסיתי לענות כמיטב יכולתי. ראשית חלק מהטכנולוגיות החדשות הנן חשובות בצורה אסרטגית לארגון כלומר בלעדיהן הארגון יסוג אחורה בצורה משמעותית - הן בכניסה לתחום של מחשבי ה-tablet, הן בפיתוח אפליקציות למכשירים סלולריים והן בכניסה ל- big data.
אבל מעבר לכך כאשר ארגונים מכניסים טכנולוגיה חדשה הם צריכים במקביל לראות איזה טכנולוגיות או תהליכים הם מצמצמים. להלן מספר דוגמאות. עד לפני כמה שנים משימות הפצת התוכנה לתחנות קצה התבצעה על ידי, תוכנות יעודיות. כיום כבר ניתן לבצע משמות אלו בצורה טובה גם באמצעות תוכנות סטנדריות של מיקרוסופט. כנ"ל נושא של agents לטובת שליטה ובקרה. אפשר להשתמש ב- agents סטנדרטיים של מיקרוסופט.
פעולות אלו מצמצמות את מספר הטכנולוגיות שנמצאות בשימוש בארגון ומקילות על התפעול.
דוגמה נוספת היא צימצום תהליכים. לדוגמה אם בזמנו הוגדרו ג'ובים שונים של גיבוי לפי טווח הזמן שיש לשמור את הקלטות, כיום בגלל שימוש ב- vtl dedup ניתן לאחד ג'ובים שונים ובכך להוריד ממשימת תפעול סביבת הגיבוי. כלומר ככל שמכניסים טכנולוגיות חדשות חיבים במקביל להוריד טכנולוגיות ותהליכים קיימים כל זאת במטרה להיות כמה שיותר סטנדרטיים וכמה שיותר שירותיים מלשון service oriented infrastructure.
מעבר לכך פעילויות של enterprise architecture ובמקביל agile ו- lean it אמורים גם הם אמורים לסייע בהורדת משימות התפעול.

עליית מחירי דיסקים HDD price increase

בהמשך לפוסט הקודם במקור הבא מדברים על עליה צפויה של 10% במחירי דיסקים.
מקור אחר מדבר על עליה של 40%.

אצל אחד הלקוחות ספק האחסון דרש כבר עליה של 50%....


חשש ממחסור בדיסקים HDD possible shortage

ההצפות הקשות בתאילנד פגעו גם במפעל של Western Digital בבנקוד.
נכון להיום המפעל המדובר של Western Digital מייצר פחות דיסקים (לא הצלחתי להבין אם מייצר משהו בכלל). מכיוון של- western digital נתח שוק גדול, למרות שמפעלים אחרים של WD ממשיכים לעבוד כרגיל, נראה שעלול להיות מחסור בדיסקים הן בדיסקים בעולם ה- PC \ניידים והן בתחום של מארזי אחסון.
החברה עצמה יצאה בהודעה מסודרת .
לפיכך אנחנו ממליצים ללקוחות לוודא זמני אספקה ובמצבים קריטיים לדאוג לקבלת הציוד באופן מיידי.
כמו כן אנחנו ממליצים להמשיך לעקוב בכדי לקבל תמונה על התפתחות המצב והן על התחומים הספציפיים בהם אמורים להרגיש את המחסור (סוגי הדיסקים במחסור ועל איזה מוצרים הם ישפיעו).


HTML5FEST

לקוחות נכבדים, מצ"ב הזמנה לכנס HTML5FEST, כנס שהוא די המשך טבעי למפגש שולחן עגול אנחנו עורכים ב- STKI ביום ב' שבוע הבא (אליו כבר רבים רשומים)- http://www.stki.info/index.php?page_id=157 .

לדעתי HTML5FEST אמור להיות כנס מעניין ומועיל.


מצ"ב הפרטים על הכנס:


הזמנה: HTML5FEST - כנס קהילת הווב הישראלית - 25/10/2011

משרד ה-W3C הישראלי מקיים כנס שנתי לקהילת הווב הישראלית, בהשתתפות אנשי הווב המובילים בישראל ונציגי W3C העולמי.

הכנס יתקיים ב-25 באוקטובר 2011, בין השעות 08:00 ל-16:00, בכפר המכביה, ברנשטיין פרץ 7, רמת גן.

לקבת הנחה למוזמני STKI הזינו את הקוד הבא בטופס הרישום: xyal7

מסלולים

  • Mobile Web - מסלול המיועד למפתחים העוסקים בפיתוח אפליקציות ווביות למכשירים ניידים.
  • Browser & Desktop Apps - מסלול המיועד למפתחים העוסקים בפיתוח אפליקציות ווביות ואינטראקציה מתקדמת ל'מסכי שולחן עבודה.
  • אינטרנט ציבורי וממשלתי - מושב המיעוד לאנשי תוכן וטכנולוגיה ממוסדות שלטון מקומי ומהממשלה. בהשתתפות השר מיקי איתן.

במהלך הכנס יוכרזו הזוכים בתחרות האפליקציות HTML5FEST app contest.

להרשמה לכנס והתוכנית המלאה

w3c.org.il/HTML5fest







מה עוצר את הענן #2 What's stopping the cloud

בזמנו פרסמתי רשומה שמדברת על הבעייתיות של ענן בקרב ספקי ה- IT.
כיום ניתן להצביע על סיבות נוספות, לא טריוואליות, אשר מעכבות כניסה לענן והפעם מדובר בענן פנימי.
פתרונות הענן הפנימי אמורים לטפל בנושא של Charge back פנימי. ארגוני IT רבים לא רוצים להכנס לסוגיה של Charge Back זאת מן הטעם שה"עמימות" של המצב הנוכחי בהקשר על לאן הולכים המשאבים (זמן ותקציב) מאפשרת גמישות רבה. כך לדוגמה אחד הלקוחות תאר מצב שבו אם ארגון ה- IT טועה בחסר בהערכת המאמץ שנדרש לביצוע פרוייקט- הרי שארגון ה- IT לא יבקש תקציב נוסף אלא יבצע את המשימה מתוך "רזרבות" בתקציב ה- IT. הדבר נכון במיוחד בתחום התשתיות שבו התשתית מספקת שירותים לכלל הארגון ללא חלוקה ברורה של מרכיבי עלות השירות.
במידה ואותו ארגון יעבור למודל של ענן פנימי עם Charge Back הרי שלא ייותרו בארגון רזרבות כאשר למעשה רוב התקציב יעבור למחלקות העסקיות או למחלקות הפרוייקטים אשר אשר יפעילו את ארגון ה- IT כרצונן. ואף אחד לא אוהב כמובן פגיעה בתקציב...
גם אם ארגון התשתיות מוכן "לעמוד בנסיון" הרי שלא תמיד הדבר אפשרי מבחינת נהלי החברה. נכון להיום נראה שפתרונות בתחום מבצעים התחשבנות לפי "שכירות" כאשר ברוב הארגונים התחשבונות הנוכחית (זו שהכלכלנים בארגון מובילים) מתבססת על "רכש". כלומר לדוגמא במידה ופרוייקט קיבל רישוי של אורקל ל- 4 CORES למשך שנה ולאחר מכן מחזור אותו ל- Pool, קשה לארגון לבצע את ההחזרה ל- Pool מבחינת התחשבנות רשמית בארגון. וכיום מסתבר שבמוצרי "ענן פנימי" רבים, לא ניתן לוותר על ה- Charge back בהטמעת הפתרון ולכן פרוייקט הענן הפנימי כולו נעצר. לסיכום, נראה שנדרשת בשלות גם של הארגונים וגם של הפתרונות בתחום.

פתרון חידון מספר 8 Answer to quiz#8

התגובות שקיבלתי לחידון שפרסמתי אתמול היו שמדובר ב- "מערכת הפעלה לטלפוניה" או "מערכת הפעלה למכשיר TAB".
אולם אין הדבר כך. מדובר על Windows 8 (ולכן ה"רמז העבה בגוף השאלה")!
אין הרבה מידע רשמי על Windows 8 אולם ממה שהצלחנו ללקט עולה ש- Windows 8 תעבור על מעבדי ARM, תאפשר חנות אפליקציות, תתן ממשק built in ל- Touch, תשתמש בגרפיקה וקטורית מתקדמת , תתן שירותי Geo Location ועוד.
מחר מתקיים כנס Build העולמי של מיקרוסופט בנושא Windows 8 עם שידורים ישירים בכל העולם כולל ישראל, ובו מיקרוסופט תשפוך אור על כוונותיה האסטרטגיות בתחום זה.
הסיבה לשינוי הכיוון של מיקרוסופט ברור. בתחום התקני הקצה, בסופו של דבר, הטכנולוגיות שהופכות להיות טכנולוגיות אסטרטגיות בארגונים ובעסקים הן הטכנולוגיות הדומיננטיות בקרב המשתמשים הפרטיים. לולא עובדה זו היינו ממשיכים לעבוד כעת במשרד מול צגי VT או 3270 וללא עכבר. עובדה זו היא שגרמה למיקרוסופט להפוך למה שהיא כיום.
אולם כעת, המשתמשים הפרטיים עובדים פחות ופחות מול מחשבי PC בבתים ויותר ויותר משתמשים בהתקני Tablet או במכשירים סלולרים חכמים כממשק שלהם לאינטרנט. אני מכיר מספר משתמשים אשר סיפרו לי שמאז שרכשו iPAD או מכשיר TABLET אחר הם כמעט ולא פותחים את מחשב ה- PC. למיקרוסופט נכסים עצומים בתחום התקני הקצה אלו אולם יהיה עליה להאבק מרות מול Google עם Android ומול Apple עם iPAD ו- iPhone.
שינויים מהותיים בשוק אלו גרמו גם כנראה ל- HP להודיע על הכוונה למכור את חטיבת ה- PC שלה כי אחרת על HP להשקיע הון בהפיכה למובילה בתחום ה- Consumer , דבר שכנראה אינה רוצה לעשות כעת כשלא ברור כיצד יראה ההתקן העתידי הראשי (TABLET או טלפון נייד עם התקן עגינה או "משהו אחר" שעוד לא מוגדר כיום). בהקשר זה הבחירה שמבצעת HP היא בחירה בתחום ה- Enterprise ולא בתחום ה- Consumer.
מיקרוסופט לעומת זאת מכוונת את מאמציה לחדור שוב לתחום ה- Consumer עם בחירה של תכונות שחשובות לקהל זה- אותן תכונות שבבסיסן של Windows 8 והמזכירות יותר תכונות של מכשיר נייד (TABLET או טלפון). לא נתפלא אם יסתבר לנו ש-Windows 8 תוכל לשמש בבסיסה גם כמכשיר טלפון חכם.
עוד פרטים לאחר שנקבל מידע נוסף מחר.