מפגש שולחן עגול - מעבר לוירטואליזציה Beyond Virtualization

לקוחות נכבדים שלום,
וירטואליזציה בתחום השרתים היא כבר דבר מובן מאליו. לקוחות נמצאים עם אחוז נכבד משרתי ה- Windows ואף Linux בייצור בסביבה וירטואלית כאשר התועלות ממהלך זה ברורות לכול. עם זאת נשאלת השאלה כיצד יש להמשיך ולשפר את תפוקות התשתיות והסיסטם וכמו כן, המעבר לוירטואליזציה בשרתים, עם כל הייתרונות, גם טומן בחובו בעיות לא פשוטות.

סדר היום לדיון הנו:
סבב ראשון – וירטואליזציה בשרתים:
1. עשה ואל תעשה בסביבה וירטואלית. איזה סוג Load לא כדאי להעביר לסביבה וירטואלית.
2. גיבוי בסביבה וירטואלית.
3. High Availability – Cluster מקומי ומרוחק (DRP ) בסביבה ויריטואלית.
4. טיפים בנושא רישוי בסביבה הוירטואלית (הן של VMWARE והן של המוצרים המותקנים)
5. אחסון בהקשר וירטואליזציה
6. שליטה ובקרה בהקשר של וירטואליזציה – מה ראלי לדרוש והאם אפשר לצפות לתמונת שו"ב אמיתית של הסביבה הוירטואלית. האם ניתן לבצע quality of service למערכות שמותקנות בסביבה הוירטואלית?

סבב שני – מעבר לוירטואליזציה –
1. מה מידת הבשלות של פתרונות אוטומציה ו- Self Service בתחום התשתיות (הן כחלק פתרון הוירטואליזציה והן באופן כללי)?
2. מה מידת הבשלות של טכנולוגיות אחסון מתקדמות (FCOE)?
3. מה מידת הבשלות של טכנולוגיות Converged כגון (Cisco UCS, HP Matrix, IBM CloudBurst)?
4. האם יש טכנולוגיות ומתודולויות מומלצות לשיפור היעילות \ מעבר לענן פנימי?
5. באיזה מקרים ניתן לשקול שימוש בענן חיצוני בהקשר תשתיות (כגון Amazon EC2)?


מפגש שולחן עגול הוא מפגש של לקוחות הדנים על נושא שנקבע מראש. המפגש יתקיים ביום א' ה- 29 למאי בשעה 0930 עד לשעה 1230 לערך במשרדי STKI אשר בבני ציון. המפגש מיועד ללקוחות STKI . על פי מדיניות STKI ספקים או יועצים אינם מורשים להשתתף במפגש. בכדי להשתתף במפגש יש לשלוח מייל ל- etty@stki.info או ortal@stki.info . בד"כ ניתן לשלוח עד 2 נציגים מכל ארגון.
סיכומי שולחנות עגולים קודמים נמצאים ב- http://www.scribd.com/people/view/1336427-pini-cohen .
פרטים על הגעה לאתר ב- http://www.stki.info/files/9e85ab2145dca6f674e36361a806cef9.doc .

בברכה,

פיני

וירטואליזציה של שרתים - לא הכל טוב

וירטואליזציה של שרתים הינה best practice ידוע. לקוחות מדווחים בין הייתר על שיפור בשירות הן במימדים של ניצולת ויעילות, הן בהיבט של קלות תפעול, אמינות ועוד ועוד.
עם זאת, ישנן מספר היבטים לא מבורכים בשימוש העצום בשרתים וירטואליים. אם בזמנו הוספת שרת הייתה משימה מייגעת - הזמנת חומרה, הכנת מקום\מיזוג\חשמל באולם המחשב, קבלת החומרה , התקנה ועוד- הרי שכעת לפי דברי לקוח (לדוגמה) מדובר על "8 דקות" ויש שרת נוסף באוויר! לכן, כיום, הוספת שרת או שרתים היא אחת הדרכים המקובלות לפתרון או לייתר דיוק בדרך לבדיקה של פתרון. כאשר ישנה תקלה או האטה לא מוסברת, אחד הדברים שעושים אנשי האפליקציות או התשתיות הוא להוסיף שרתים וזאת בתקווה שהדבר יפתור את התקלה. אולי הדבר יפתור את התקלה או שהתקלה לא תחזור. זאת בדומה לביצוע BOOT בשרתי Windows כפתרון או כניסוי לפתרון לבעיה.
הדבר גורם לירידה ברמת המקצועיות וזאת מכיוון שגם אם התקלה לא חזרה - עדיין לא הוכח שהוספת השרת היא הגורם לפתרון כי לא ברור שיש פתרון. אולי התקלה תחזור "ובגדול" במקרים נוספים או אפילו במערכות אחרות.
מעבר לכך הוספת השרתים הוירטואליים גורמת לסיבוך ולמורכבות רבה יותר (נושא שבו דנתי בהרחבה בכנס השנתי שלנו) וכמו כן ישנן סוגיות של עלויות התוכנות - הן תוכנת הוירטואליזציה (במידה ולא מדובר על hyperV) והן התוכנות הספציפיות- נושא מורכב ועדיין לא סגור. וכמו כן מדובר על הכבדה בדרישות האחסון ובפתרונות הגיבוי.

לסיכום, אנו ממליצים ללקוחות לבצע תהליך רכוזי של הוספת שרתים ורטואליים בייצור תוך הקפדה על כך שישנה סיבה מוכחת להוספת השרת.

טכנולוגיות חדשות בתחום הוירטואליזציה בדרך

ארגוני ה- IT מטמיעים כבר זמן רב מערכות בסביבה וירטואלית עד למצב שבו ישנם ארגונים בישראל שבהם מעל 60% משרתי ה- Windows נמצאים בסביבה וירטואלית. עם זאת מסתבר שזאת רק תחילת הדרך.
נכון להיום כאשר אנחנו מדברים על וירטואליזציה אנחנו מתכוונים להרצת שרת בסביבה וירטואלית. שרת משמעו כיום מערכת הפעלה. אולם, מסתבר שהרצת מערכת ההפעלה השלמה בסביבה וירטואלית אינה הפעולה היעילה ביותר וזאת מכיוון שמערכת ההפעלה הנה סביבת תוכנה כבדה ומורכבת. מערכות ההפעלה הנוכחיות הנן כלי תוכנה חזקים וגמישים היכולים לתת שירותים רבים בצורה מגוונת אולם בסביבה וירטואלית אין צורך בכל היכולות החזקות של מערכת ההפעלה. ולכן כבר כמה זמן ישנו קונספט המדבר על בניה של JEOS - Just Enough OS שהיא מערכת הפעלה המוקטנת והמותאמת במיוחד לעבודה בסביבה וירטואלית. ניתן לבנות JEOS מכל מערכת ההפעלה אך הפתרונות הרווחים ביותר בשוק הנם מבוססים על לינוקס.
אך לעיתים ניתן ללכת צעד נוסף קדימה. אפליקציות המבוססות על JAVA רצות בתוך ה- JVM. ואם מסתבר שהאפליקציות משתמשות רק בשירותי ה- JVM הרי שאין צורך כלל במערכת הפעלה כללית.
זהו הרעיון מאחורי הפרוייקט Jrockit VE (מצ"ב הפנייה לפרוייקט הראשי) – בנייה של סביבה המאפשרת הרצה של JVM בלבד.
הטכנולוגיה אמורה לשפר מהותית את ביצועי האפליקציה מכיוון שכמעט ואין מערכת הפעלה מתחת שעלולה להאט את הביצועים. מטרה נוספת היא תפעול וקינפוג קל ונוח של אפליקציות JAVA אשר התקנתם ותפעולן אינן טרוואלי נכון להיום.
לטכנולוגיה יקח זמן להבשיל זאת מכיוון שעדיין אפליקציות JAVA משתמשות בשירותי מערכת ההפעלה (גיבוי , cluster וכד') ויהיה צורך להעביר יכולות אלו ל-Jrockit.
בכל מקרה מדובר על טכנולוגיה חדשה שנמצאת תחת המגמה של Virtual Software Appliance.

איזה מערכות לא מומלץ לשים בסביבה וירטואלית

אצל לקוחות רבים הסביבה הוירטואלית היא סביבת ברירת המחדל לכל אפליקציות Winodws. לקוחות ציינו שרק במידה והאפליקציה תופסת את רוב השרת בעצמה ולכן גם ה- VM לא יוכל לקבל אפליקציות נוספות – תהייה הקצאה של BLADE שלם. דובר על אפליקציות "היסטריות" מבחינת IO כמו Exchange עם מעל 1500 משתמשים. יש לקוחות שבוחרים לא לשים מסדי נתונים על VMWAER באופן כללי . מצד שני במקרים רבים מסדי נתונים נמצאים בסביבת Linux כלומר שייכים לצוות Unix\Linux ולא לצוות Windows). סביבת פיתוח\בדיקות של DMBS נמצאות בסביבה הוירטואלית כברירת מחדל כבר תקופת זמן ארוכה.