הסכם החשכ"ל האמריקאי GSA עם Google

ארגון החשב הכללי האמריקאי (ה- GSA ) סיים תהליך שבו נבחרה Google כספקית שירותי הדואר האלקטרוני שלו. מדובר על נקודת ציון חשובה בתולדות המחשוב. ה- GSA קובע מדיניות של משרדי הממשלה וסוכניות נלוות רבות בתחומים רבים כמו גם בתחום המחשוב. העובדה שה- GSA עבר בעצמו מארכיטקטורת שרתי דואר אלקטרוני מסורתית, שרתי דואר המותקנים במתקני החברה (במקרה זה שרתי Lotus Notes), לפתרון המותקן בענן הציבורי היא, ככל הנראה, נקודת אל חזור במחשוב הממשלתי והכללי.
מדובר על הבעת אמון שפתרון ענן ציבורי יכול לשמש ארגון גדול (מדובר על כ- 17K עובדים) המטפל במסמכים רגישים העוסקים בכספי ציבור כגון מכרזים, ניירות משא ומתן, הסכמים ועוד. הבעת האמון היא בפונקציונליות של פתרונות הענן הציבורי כמו גם בזמינות ובאבטחת המידע בתחום מתפתח זה. אני מעריך שמימדים אלו יצטרכו להבשיל ולא מן הנמנע שנשמע בעתיד על סוגיות של זמינות או אבטחת מידע בפתרונות מסוג זה.
המטרה של ה- GSA בכניסה למהלך זה היא שיפור ביכולות לעומת המערכת הקיימת כמו גם הורדה בעלויות של 50% מהעלות הנוכחית. כל זאת כאמור לפי התכנון כאשר מבחינות רבות הצלחת או אי הצלחת הפרוייקט תגרום לארגונים נוספים לשקול ברצינות פתרונות ענן ציבורי בתחום זה. מכיוון שה- GSA מפרסם את תוצאות ההסכמים שלו (כמו גם החשכ"ל שלנו – מצ"ב קישור לאתר שבו ניתן לחפש הסכמים) ניתן לראות שההסכם הכללי הוא בעלות של 6.7M$ כאשר עלות לתיבת דואר בשנה הראשונה היא 20$ ולאחר מכן 4.2$ למשך 4 שנים. העלות הראשונית גבוהה יותר מכיוון שהיא כוללת הסבת דברי דואר ישנים ונתוני פגישות משרתי הדואר הישנים לסביבת Google. לא מדובר בהסכם על ההסבת אפליקציות Lotus Notes רבות שנמצאות בשימוש ב- GSA ולכן סביר להניח ששרתי Domino רבים ימשיכו לפעול במשרדי ה- GSA עוד שנים רבות.
המתחרה של Google במכרז זה הייתה מיקרוסופט. מיקרוסופט הפסידה עסקה חשובה זו אולם בפרספקטיבה כלכלית מיידית לא מדובר על הפסד מהותי. הסיבה לכך נאוצה באסטרטגיית החדירה של Google בתחום זה.
השלב הראשון אליו Google מכוונת את לקוחתיה הוא שלב ה- Messaging . מדובר על דואר אלקטרוני (שירות ה- Gmail for business) וניהול יומן. השלבים האחרים מדברים על יכולות נוספות כגון ה- Google-sites המאפשרות בין הייתר שיתוף מסמכים בצורה נוחה.
רק לאחר שלבים אלו מדברים Google עם לקוחותיהם על שלב ה- Docs שבו מחליפים הלקוחות את סביבת ה- Microsoft Office לסביבת Google מלאה.
כלומר השלב הראשון מאיים על מיקרוסופט רק בתחום השרתים (לייתר דיוק שרתי ה- Exchange ובמידה מסויימת גם ActiveDirectory) אך לא מאיים על מיקרוסופט בתחום המשמעותי ביותר – סביבת ה- Office. יש להניח שה- GSA יעבור גם הוא בשלבים אלו ולכן אין להסיק מהסכם זה שה- GSA יפסיק להשתמש ב- Microsoft Office (למרות שהרישוי של ה- GSA אכן יאפשר שימוש ב- Google docs).
לסיכום, מדובר על עסקה חשובה ביותר אך אין לראות בעסקה זו כ"תחליף האולטימטיבי המיידי" לשימוש המאסיבי של ארגונים בפתרונות מיקרוסופט.

רשמים מ - Microsoft Teched 2010

באילת מתקיים בימים אלו מתקיים באילת הכנס המקצועי הגדול בישראל בתחום מערכות המידע.
השתתפתי בכנס במסלול ה- CIO . מסלול יוקרתי ואיכותי אשר ריכז תשומת לב רבה ממיקרוסופט ושותפיה. פה ושם נפרדתי מהמסלול לצורך השתתפות במספר הרצאות טכניות יותר.

רושם ראשון מהכנס הוא שתעשיית ה- IT בישראל אכן התאוששה מהמשבר הכלכלי העולמי. זאת לפי מספר המשתתפים הגדול, האטקרציות שהוצאו למשתתפים וגם לפי כמות ואיכות ה-giveaways. כמעט ימי ה- 2000 העליזים...
מדובר על כנס מוצלח ביותר שאורגן למופת.

אחד הדגשים בכנס בכלל ובמסלול ה- CIO בפרט היה הענן. Nino Olivotto, המשמש VP בכיר במיקרוסופט EMEA ציין שמעל 90% מתקציב ה- R&D של מיקרוסופט, תקציב ה- R&D הגדול בעולם, מוקדש לפיתוח טכנולוגיות בענן. מסר זה לא התקבל בקלות במסלול ה- CIO .
ענן ציבורי נתפס בקרב מנהלי מערכות מידע רבים כלא רלוונטי. הענן הציבורי לא נחשב מאובטח מספיק, לא גמיש לצרכים הייחודים של הארגון, ובכלל, לטעמם של ארגונים ממגזרים רבים כמו ביטוח, בנקאות, בריאות, הרגולציה לא תאשר "הסגרת" מידע רגיש לידיים "לא ידועות". ענן ציבורי נתפס על ידי מנהלי מערכות מידע כסוג של מיקור חוץ אשר במקרים רבים לא הוכיח את עצמו בישראל. המגזר הבטחוני שיוצג בכבוד בכנס לא רלוונטי לענן הציבורי בהגדרה .
אם כך, מדוע משקיעה מיקרוסופט 90% מתקציב בפיתוח שלה לטובת משימות שאינן רלוונטיות ל-CIO רבים?
התשובה לכך מורכבת מכמה חלקים. חלק ראשון הוא שחלק מההשקעה של מיקרוסופט היא בטכנולוגיות הקשורות לענן הפרטי\פנימי, טכנולוגיות שרלוונטיות במיוחד לארגונים הגדולים מהמגזרים שהזכרתי. אולם גם כאן חינוך השוק כפי שהשתקף במסלול ה- CIO עדיין לא הסתיים. מנהלי ארגונים רבים ציינו ש"יש לי וירטואליזציה בשרתים ולכן יש לי כבר ענן פנימי". מיקרוסופט וחברות מובילות אחרות צריכות עדיין להדגיש ש"ענן פנימי" משמעותו הרבה יותר מ"וירטואליזציה בשרתים". תועלות כגון "self service", הורדת זמני סבב לביצוע תהליכים ומשימות, שיפור הניצולת לא רק בשרתים אלה גם באחסון, רישוי תוכנה , תקשורת ועוד ועוד, ניראות יותר טובה של פעילות ה- IT ואיתה גם האפשרות לביצוע Charge-back, כל אלה מהווים יכולות מובנות בטכנולוגיות הענן וישמשו גם ארגונים אשר יגבילו את פעילותם לענן הפרטי. המטרה העקרית בענן הפרטי היא לענות על צרכי ה- business בצורה מהירה, גמישה ויעילה (זולה) יותר.
חלק שני לתשובה לשאלה מדוע משקיעה מיקרוסופט כל כך הרבה משאבים בפיתוח לטובת הענן היא אכן פחות רלוונטית למסלול ה- CIO. מיקרוסופט יודעת שארגונים קטנים, משתמשים ביתיים וסטודנטים הם ראש החץ באימוץ טכנולוגיות חדשות, טכנולוגיות אשר בסופו של דבר מגיעות לתעשיה ולמערכות המידע. משתמשים אלו פונים נכון להיום לענן הציבורי בגדול. לפני 20 שנה השתמשה מיקרוסופט בקהל זה בכדי לחדור לעומק התעשיה ומערכות המידע. עכשיו, מיקרוסופט לא רוצה להפסיד את הקהל הזה, מה גם שהתחילה במסע לענן באיחור לעומת google ולכן משקיעה המון בתחום הענן תוך ניצול הנכסים והמשאבים העצומים שלה.
מסר זה שהנו מאוד רלוונטי למיקרוסופט פחות התאים למסלול ה- CIO. יוצאים מן הכלל בהקשר זה הנם ארגוני HighTech או ארגונים גלובליים ישראלים. ארגונים אלו כגון אמדוקס, ECI , מכתשים אגן, liveperson, ואחרים, משתמשים כבר כיום בפתרונות מסויימים בענן הציבורי ובהקשר זה מהוויים החלוץ שהולך לפני המחנה. גם ארגונים ישראלים שהנם פחות גדולים כבר משתמשים בפתרונות בענן הציבורי.
הרצאה נהדרת שקיבלה תגובות טובות היא ההרצאה של ניר טנצר, סמנכ"ל פיתוח עסקי וקידום טכנולוגיות, אשר עסקה בטכנולוגיות מתקדמות שברשותה של מיקרוסופט בעיקר מתחום ה- Natural User Interface . מסכי מגע חכמים, דיבור במקום הקלדה עם תרגום מיידי, מעבר של "המשרד" ממקום למקום, הקרנה של מידע על משטחים שונים ועוד ועוד. כל אלה פתחו פתח לשינויים הגדולים שממשיכים להגיע בקצב גובר והולך.