בארגונים רבים מדיניות הטיפול בנתונים הנה קריטית לפעולה מיטבית של הארגון. נתוני הארגון מהווים את לב ליבו של נכסי הארגון כאשר בארגונים רבים עקב סיבות היסטוריות נוצרו אי התאמות בין נתונים ברמות השונות. דוגמה אופיינית בחברת ביטוח אשר מוזגה ממספר חברות היא שלקוח מסוים מקבל הצעת מחיר למוצר מסוים בלי לדעת אם אותו אדם חייב כבר לארגון כספים כי אינו יכול לעמוד בתשלומים או לחילופין הוא לקוח אסטרטגי כי מחזיק פנסיה שמנה אצל חברת הביטוח.
דוגמה מכיוון אחר היא שימוש נכון במונחים בארגון – "ריבית משוערכת" במחלקת משכנתאות שונה מ"ריבית משוערכת" במחלקת פקדונות חו"ל. גם אם מדברים על אותו מונח לעיתים ישנה שונות בזמן עדכניות הנתון או בפרמטרים אחרים.
דוגמאות בסיסיות אלו ממחישות את חשיבות הנושא אשר מוגדר כ- Data Governance – פעילות הארגון מבחינה טכנולוגית, תהליכית וארגונית הנעשת בכדי לטפל בנתונים כמשאב מרכזי בארגון.
על הארגונים להתייחס לנתונים כאל משאב כלומר ולטפל\לנהל אותו בצורה ספציפית:
1. יש להגדיר data owner לכל סוג נתונים. ה- data owner – המנהל העסקי האחראי על סוג הנתונים מגדיר מי יכול לגשת אליהם ולשנותם מגדיר את תדירות עדכון הנתונים ועוד.
2. מעבר לכך יש להגדיר Data Stewards שהנם מה- business ולא מה- IT, אשר מטפלים בעצמם בסוגיות כמו טיוב תמידי, גילוי טעויות, דו-משמעויות ומתקנים אותם. מוודאים שהמידע קונסיסטנטי ועוד.
3. בתחום ה-IT נמצא ה- Data Administrator אשר מטפלים בנתונים ברמת ה- IT כולל בניית Data Models, וכד'.
מחקרים מדברים על כך שארגונים אשר יישמו Data Governance נהנים בין היתר מ-
1. אפשרות לבצע פעולות מורכבות המחייבות עבודה על מערכות מחשב שונות.
2. שימוש לקוחות על ידי קבלת מידע מכל המקורות על אותו הלקוח ופעולותיו – כלומר תמונת לקוח 360 מעלות!
3. שיפור תהליכים עסקיים הממנפים את המידע שכבר קיים על הלקוח\מוצר
4. אפשרות לאחד מידע ממספר מקורות על אותו לקוח\מוצר
5. אפשרות קלה יותר לעמוד בתקינה חיצונית גדול SOX BASELL II
6. מאפשר מיזוג קל יותר עם ארגונים\חברות נוספות
7. מאפשר כניסה קלה יותר לתהליכים עסקיים חדשים
8. מאפשר לנצל תהליכים עסקיים קיימים בצורה טובה יותר על ידי שילובם
9. מאפשר שיתוף טוב יותר עם ארגונים מקבילים
10. יוצר קשר יותר טוב בין הארגון לבין הלקוחות
11. מוריד את מספר הממשקים שנמצאים בארגון
12. מוריד את הוצאות התפעול על ידי ביצוע פעולה "פעם אחת" במקום מספר פעמים.
13. מאפשר גמישות טכנולוגית – החלפת מערכות ושיפורן יותר קלה.
14. מאפשר שינוי במערכות בצורה יותר מהירה.
15. מאפשר זמינות גבוה יותר של מערכות וכתוצאה מכך של תהליכים עסקיים.
16. מאפשר לגלות בעיות תהליכים עסקיים בצורה מהירה יותר (דוגמה ל- לקוח הגדיר KPI לאיכות הנתונים העסקיים ובמידה וה- KPI לא בטווח מזהים שיש בעיה עסקית).
לסיכום, המלצתנו לארגונים היא להשקיע מחשבה וזמן בסוגיה קריטית זו אשר תשפיע להערכתנו על אפשרות הארגון לעמוד במשימותיו בצורה מיטבית.
דוגמה מכיוון אחר היא שימוש נכון במונחים בארגון – "ריבית משוערכת" במחלקת משכנתאות שונה מ"ריבית משוערכת" במחלקת פקדונות חו"ל. גם אם מדברים על אותו מונח לעיתים ישנה שונות בזמן עדכניות הנתון או בפרמטרים אחרים.
דוגמאות בסיסיות אלו ממחישות את חשיבות הנושא אשר מוגדר כ- Data Governance – פעילות הארגון מבחינה טכנולוגית, תהליכית וארגונית הנעשת בכדי לטפל בנתונים כמשאב מרכזי בארגון.
על הארגונים להתייחס לנתונים כאל משאב כלומר ולטפל\לנהל אותו בצורה ספציפית:
1. יש להגדיר data owner לכל סוג נתונים. ה- data owner – המנהל העסקי האחראי על סוג הנתונים מגדיר מי יכול לגשת אליהם ולשנותם מגדיר את תדירות עדכון הנתונים ועוד.
2. מעבר לכך יש להגדיר Data Stewards שהנם מה- business ולא מה- IT, אשר מטפלים בעצמם בסוגיות כמו טיוב תמידי, גילוי טעויות, דו-משמעויות ומתקנים אותם. מוודאים שהמידע קונסיסטנטי ועוד.
3. בתחום ה-IT נמצא ה- Data Administrator אשר מטפלים בנתונים ברמת ה- IT כולל בניית Data Models, וכד'.
מחקרים מדברים על כך שארגונים אשר יישמו Data Governance נהנים בין היתר מ-
1. אפשרות לבצע פעולות מורכבות המחייבות עבודה על מערכות מחשב שונות.
2. שימוש לקוחות על ידי קבלת מידע מכל המקורות על אותו הלקוח ופעולותיו – כלומר תמונת לקוח 360 מעלות!
3. שיפור תהליכים עסקיים הממנפים את המידע שכבר קיים על הלקוח\מוצר
4. אפשרות לאחד מידע ממספר מקורות על אותו לקוח\מוצר
5. אפשרות קלה יותר לעמוד בתקינה חיצונית גדול SOX BASELL II
6. מאפשר מיזוג קל יותר עם ארגונים\חברות נוספות
7. מאפשר כניסה קלה יותר לתהליכים עסקיים חדשים
8. מאפשר לנצל תהליכים עסקיים קיימים בצורה טובה יותר על ידי שילובם
9. מאפשר שיתוף טוב יותר עם ארגונים מקבילים
10. יוצר קשר יותר טוב בין הארגון לבין הלקוחות
11. מוריד את מספר הממשקים שנמצאים בארגון
12. מוריד את הוצאות התפעול על ידי ביצוע פעולה "פעם אחת" במקום מספר פעמים.
13. מאפשר גמישות טכנולוגית – החלפת מערכות ושיפורן יותר קלה.
14. מאפשר שינוי במערכות בצורה יותר מהירה.
15. מאפשר זמינות גבוה יותר של מערכות וכתוצאה מכך של תהליכים עסקיים.
16. מאפשר לגלות בעיות תהליכים עסקיים בצורה מהירה יותר (דוגמה ל- לקוח הגדיר KPI לאיכות הנתונים העסקיים ובמידה וה- KPI לא בטווח מזהים שיש בעיה עסקית).
לסיכום, המלצתנו לארגונים היא להשקיע מחשבה וזמן בסוגיה קריטית זו אשר תשפיע להערכתנו על אפשרות הארגון לעמוד במשימותיו בצורה מיטבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה