שיקולי דיווח בורסאי בזמן רכש אחסון

לאחרונה ערכנו מספר פגישות עם מנהלי רכש IT בישראל שמבצעים עסקאות בתחום האחסון. ההתרשמות שלי מהמפגשים היא שארגונים רבים חשים שהמחירים שהם מקבלים בתחום האחסון הם מחירים טובים מאוד. זהו לדעתי תמרור אזהרה ואנחנו ממליצים לארגונים עד כמה שאפשר לבצע בדיקה חוזרת של המחירים בתחום זה. לקוחות גם דיברו על כך שברוב המקרים עסקאות האחסון לא עומדות בתכנון הזמן. כלומר ישנו ניצול מהיר מהמתוכנן של שטחי האחסון. אגב, ישנן מספר טכנולוגיות חדשניות אשר מבטיחות לשפר את נצילות האחסון בארגונים (De-Duplication ו- Thin Provisioinning).
נקודה נוספת היא שדרוג מכונות על חשבון כניסה לתחזוקה. ישנן לקוחות רבים שכאשר מארז אחסון יוצא מאחריות, משדרגים את המכונה, היצרן לוקח את המכונה הישנה, על חשבון תקציב האחזקה למארז חדש. זאת מדיניות מקובלת וברורה כאשר אחת הסיבות למדיניות זו הנה הנחיות של הנהלה בהקשר של של הוצאות תפעוליות (operations) למול הוצאות בסעיף השקעה (capital). אצל מספר חברות בורסאיות ישנה העדפה של סעיף ההשקעה על סעיף ההוצאות. כלומר 1000 ₪ שהוצאו על ידי החברה על רכש אחסון מתקבלים בצורה "טוב יותר" על ידי האנליסטים הפיננסיים מאותם 1000 ₪ שהוצאו על ידי החברה לתחזוקת מערך אחסון. ולכן, במקום להיכנס לתחזוקה של מערך האחסון, מעדיפות החברות לבצע שדרוג של המכונה – כלומר לרכוש מכונה חדשה באותו תקציב של עלות התחזוקה. אולם במקרים רבים הדבר אינו תורם לסיטואציה תחרותית. אנו ממליצים ללקוחות לבצע רכש של מארז עם אחריות ל- 5 שנים (תוך אפשרות לקצר תקופה זו) ואז לאחר 5 שנים כשהמכונה ממש obsolete לבצע רכש מחודש עם תחרות אמיתית.