מבנה ארגוני של גוף תשתיות Infrastructure Organization

ישנן אפשרויות שונות לחלוקה של המשימות בתוך ארגון התהתיות. בארגונים קטנים הדילמה היא יותר קטנה. בארגונים קטנים יהיה בדרך כלל צוות טכנולוגי אחד אשר יטפל בתפעול ובבניית התשתיות כאשר החלוקה בתוך הצוות תהיה לפי טכנולוגיה (windows linux אחסון תקשורת וכד').
אולם בארגונים גדולים ישנה דילמה גדולה. האם לחלק את צוות התשתיות לפי משימה תפעולית (תפעול למול בנייה), האם לחלק לפי טכנולוגיה, האם לחלק לפי צמידות לעסק (LOB ) וכד'. מדובר על חלוקה ארגונית ראשית וגם משנית. לדוגמה בצוות windows גדול- כייצד יחולקו הפעילויות.
בטבלה זו ריכזתי מספר אפשרויות לחלוקה תוך התייחסות ליתרונות, לחסרונות וספציפית לאפשרות להקטין את זמני הסבב - נקודה כואבת ביותר בארגונים גדולים.


צורת חלוקה

יתרונות

חסרונות

סיכוי לשיפור time to market

תפעול, בנייה, חזון. (run, build, grow) התפעול אמור לכלול גם בנייה של רכיבים סטנדרטיים. בנייה זה דברים לא סטנדרטיים כמו "שדרוג ל- exchange 2010 או כניסה ל- FCOE"

קל לשים SLA על תחזוקה שוטפת\תקלות.

מתח בין תפעול לבנייה. כאשר בנייה מכניסים לייצור דברים לא בשלים. כפילות מסויימת כי ידע צריך להמצא גם ב- RUN וגם ב- BUILD

סיכוי טוב - במידה וצוות התפעול אחראי לפעולות הסטנדרטיות (הקמת שרת, וכד').

לפי טכנולוגיה – אחסון, win לינוקס, VMWARE

מתאים כאשר הטכנולוגיות מופרדות ושונות. יתרון של התמחות בתחום.

סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" - בעיית אינטגרציה

קל להגיע למקצועיות

לפי סוג מערכת\LOB כלומר כל המערכות של תחום X

אחריות מקצה אל קצה. לא נופלים דברים בין הכסאות. היכרות טובה עם המערכת ועם הצרכים העסקיים

סיכוי טוב לחוסר סטנדרטיים ולאחר מכן מאוד קשה לבצע פרוייקטים רוחביים.

מוריד את "זמן התקשורת" בין גוף לגוף.

לפי משימה רוחבית: התקנות, שדרוגים, בדיקות, שיפור ביצועים, DRP

התמקצעות במשימה. ככל שהמשימה דומה בטכנולוגיות השונות (DRP ללינוקס WIN ואחסון)

סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" – בעיות אינטגרציה

במידה ויש סוג משימה בעייתי – צורה זו גורמת להתמקצעות מירבית

לפי סביבות – ייצור, בדיקות, פיתוח

התמקצעות בסביבה. פחות שומעים "זה לא אצלי" – סיכוי לאיכות טובה יותר כי כל צוות בודק את מה שהוא מקבל

כפילות מסויימת

מדידה של כל שלב – לכן יש סיכוי לשיפור



אין תגובות: