להלן מה שכתבנו לבקשת אחד הלקוחות לגבי הסוגיה של תוכנה שפותחה על ידי הארגון כפרוייקט.
בהמשך לבקשתך להלן התייחסותנו לסוגיה של תחזוקת תוכנה.
"תחזוקת התוכנה" – הפעולות שיש לבצע לאחר שהתוכנה עלתה לאוויר – מאגדת מספר משימות:
1. שינויים ושיפורים בתוכנה הקיימת
2. תיקוני תקלות \ באגים
3. שינויים בתוכנה עקב גורמים תשתיתיים לדוגמא עוברים ל- Windows7 וכעת יש צורך לבצע התאמות בתוכנה כך שתעבוד עם Win7. לעיתים ניתן להכניס לקטגוריה זו גם חלק מהשינויים ושיפורים. לדוגמה רוצים לחבר את המערכת ב- web services עם מערכות אחרות (מבלי לשנות את הפונקציונליות העסקית של המערכת).
4. תחזוקה כוללת לעיתים גם "שירות לקוחות" \"הדרכה" הכולל הסבר למשתמשים העסקיים מה בדיוק המערכת עושה (כאמור לאחר תום ההטמעה הרשמית).
ישנם גורמים רבים המשפיעים על המאמץ הנדרש בתחזוקת התוכנה. ביניהם:
1. עד כמה מסמך האפיון התאים לסביבה העסקית
2. עד כמה כל הדרישות במסמך האפיון פותחו ונכנסו לייצור
3. עד כמה הסביבה העסקית משתנה (תחרותית, רגולציה וכד'). יותר שינויים עסקיים משמעותים יותר "שינויים ושיפורים" – יותר תחזוקה. תחלופת מנהלים בכירים בעסק עלולים לגרור שינויים עסקיים ואיתם עליה בתחזוקה.
4. באיזה טכנולוגיה נמצאת המערכת ובאיזה שלב של מחזור חיים טכנולוגי היא נמצאת (לדוגמה מערכת שמסופקת כעת עם windows 7 תדרוש פחות תחזוקה מבחינה תשתיתית מאשר מערכת שמסופקת עם WindowsXP כאשר סביר להניח שהארגון יעבור ל- Win7 עוד שנתיים שלוש).
5. באיזה מידה הארכיטקטורה של המערכת גמישה ומאפשר שינויים.
6. רמת הקריטיות של המערכת.
7. רמת הפיתוח והתעוד של המערכת.
8. מורכבות המערכת ובכמה מערכות היא תלוייה. כי שינויים במערכות שבהם היא תלוייה עלולים להביא לגידול במשימת התחזוקה.
9. קיום מומחה. לעיתים כאשר מומחה במערכת עוזב, צריכים להשקיע יותר ב"תחזוקה" כי קשה להבין מה קורה במערכת.
10. כמה שינויים התבצעו בשנה האחרונה. הרבה שינויים יגררו יותר "תיקון תקלות" בשנה אחריה.
11. ה- SLA שנדרש מהמערכת מבחינת זמינות. כאשר המערכת צריכה להיות מאוד יציבה וזמינה 24 שעות – המשמעות היא שעלות התחזוקה גבוהה יותר כי גוף הפיתוח צריך להחזיק צוות בכוננות. דבר שמעלה את עלות התחזוקה.
לסיכום, ישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על עלות התחזוקה כאשר שלושת הדרישות הראשונות הן המשפיעות ביותר בד"כ בעלות התחזוקה (דרישות הקשורת ישירות ל"שינויים ושיפורים") ולכן ישנה שונות עצומה בעלות זו.
עם זאת, בתעשיית התוכנה מדברים בדרך כלל על מספרים של 15% עד 20% ממחיר רכש התוכנה\פיתוח הפרוייקט – לשנה. ישנן סיטואציות בהן מספרים אלו יהיו גבוהים הרבה יותר במקרים לדוגמה שקוצצה תכולה מהאפיון המקורי ולכן התכולה המקורית נכנסת תחת "שינויים ושיפורים". ישנם סיטואציות בהן מספרים יהיו נמוכים משמעותית – האפיון תאם את המציאות העסקית, לא היו שינויים בסביבה העסקית, כל התכולה פותחה באיכות טובה וכד'.
הבסיס לחישוב התחזוקה הוא סך כל מה שהושקע בפרוייקט וזאת מן הטעם שנדרשת תחזוקה (תיקון תקלות, עדכונים טכנולוגיים או מנהלתיים, התאמות לשינויים העסקיים) גם להשקעות שאינן פיתוח תוכנה גריידא.
אנא חזור אלינו במידה ותזדקק למידע נוסף או להבהרות,
בהמשך לבקשתך להלן התייחסותנו לסוגיה של תחזוקת תוכנה.
"תחזוקת התוכנה" – הפעולות שיש לבצע לאחר שהתוכנה עלתה לאוויר – מאגדת מספר משימות:
1. שינויים ושיפורים בתוכנה הקיימת
2. תיקוני תקלות \ באגים
3. שינויים בתוכנה עקב גורמים תשתיתיים לדוגמא עוברים ל- Windows7 וכעת יש צורך לבצע התאמות בתוכנה כך שתעבוד עם Win7. לעיתים ניתן להכניס לקטגוריה זו גם חלק מהשינויים ושיפורים. לדוגמה רוצים לחבר את המערכת ב- web services עם מערכות אחרות (מבלי לשנות את הפונקציונליות העסקית של המערכת).
4. תחזוקה כוללת לעיתים גם "שירות לקוחות" \"הדרכה" הכולל הסבר למשתמשים העסקיים מה בדיוק המערכת עושה (כאמור לאחר תום ההטמעה הרשמית).
ישנם גורמים רבים המשפיעים על המאמץ הנדרש בתחזוקת התוכנה. ביניהם:
1. עד כמה מסמך האפיון התאים לסביבה העסקית
2. עד כמה כל הדרישות במסמך האפיון פותחו ונכנסו לייצור
3. עד כמה הסביבה העסקית משתנה (תחרותית, רגולציה וכד'). יותר שינויים עסקיים משמעותים יותר "שינויים ושיפורים" – יותר תחזוקה. תחלופת מנהלים בכירים בעסק עלולים לגרור שינויים עסקיים ואיתם עליה בתחזוקה.
4. באיזה טכנולוגיה נמצאת המערכת ובאיזה שלב של מחזור חיים טכנולוגי היא נמצאת (לדוגמה מערכת שמסופקת כעת עם windows 7 תדרוש פחות תחזוקה מבחינה תשתיתית מאשר מערכת שמסופקת עם WindowsXP כאשר סביר להניח שהארגון יעבור ל- Win7 עוד שנתיים שלוש).
5. באיזה מידה הארכיטקטורה של המערכת גמישה ומאפשר שינויים.
6. רמת הקריטיות של המערכת.
7. רמת הפיתוח והתעוד של המערכת.
8. מורכבות המערכת ובכמה מערכות היא תלוייה. כי שינויים במערכות שבהם היא תלוייה עלולים להביא לגידול במשימת התחזוקה.
9. קיום מומחה. לעיתים כאשר מומחה במערכת עוזב, צריכים להשקיע יותר ב"תחזוקה" כי קשה להבין מה קורה במערכת.
10. כמה שינויים התבצעו בשנה האחרונה. הרבה שינויים יגררו יותר "תיקון תקלות" בשנה אחריה.
11. ה- SLA שנדרש מהמערכת מבחינת זמינות. כאשר המערכת צריכה להיות מאוד יציבה וזמינה 24 שעות – המשמעות היא שעלות התחזוקה גבוהה יותר כי גוף הפיתוח צריך להחזיק צוות בכוננות. דבר שמעלה את עלות התחזוקה.
לסיכום, ישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על עלות התחזוקה כאשר שלושת הדרישות הראשונות הן המשפיעות ביותר בד"כ בעלות התחזוקה (דרישות הקשורת ישירות ל"שינויים ושיפורים") ולכן ישנה שונות עצומה בעלות זו.
עם זאת, בתעשיית התוכנה מדברים בדרך כלל על מספרים של 15% עד 20% ממחיר רכש התוכנה\פיתוח הפרוייקט – לשנה. ישנן סיטואציות בהן מספרים אלו יהיו גבוהים הרבה יותר במקרים לדוגמה שקוצצה תכולה מהאפיון המקורי ולכן התכולה המקורית נכנסת תחת "שינויים ושיפורים". ישנם סיטואציות בהן מספרים יהיו נמוכים משמעותית – האפיון תאם את המציאות העסקית, לא היו שינויים בסביבה העסקית, כל התכולה פותחה באיכות טובה וכד'.
הבסיס לחישוב התחזוקה הוא סך כל מה שהושקע בפרוייקט וזאת מן הטעם שנדרשת תחזוקה (תיקון תקלות, עדכונים טכנולוגיים או מנהלתיים, התאמות לשינויים העסקיים) גם להשקעות שאינן פיתוח תוכנה גריידא.
אנא חזור אלינו במידה ותזדקק למידע נוסף או להבהרות,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה