שיקולי SAAS

לקוחות בעולם מאמצים בצורה מהירה פתרונות SAAS בתחומי נישה שונים. הדבר נכון גם בישראל אך בצורה איטית יותר מבעולם. בישראל בעיקר רואים חברות מתחום ה- Hightech שהנן גם חברות גלובליות שמאמצות SAAS. ליישום פרויקט SAAS יתרונות רבים לעומת יישום רגיל. כל השלב של הכנת התשתיות – שרתים, אחסון, רכש רישיונות, בניית מדיניות גיבוי ועוד ועוד – נחסך. ולכן בעקרון לקוחות מקבלים delivery מהיר יותר מפרויקטים סטנדרטיים. פרוייקט SAAS גם מחייב את הארגון לעמוד בסטנדרטים מסויימים. לדוגמה החובה לבצע שדרוג בתאריך מסויים - אפילו אם לא נוח ללקוח.

עם זאת כניסה לפרויקט SAAS מחייבת כניסה של לסוג שיקולים שארגוני IT אינם מורגלים בהם בהתנהלות רגילה.
לדוגמה, כאשר נכנסים לפרויקט SAAS חשוב מאוד לדאוג לתנאים של termination – מה קורה כאשר רוצים לסיים את ההתקשרות עם ספק ה- SAAS. כיצד מקבלים את הנתונים, באיזה תדירות ועדכניות וכד'. בדומה לחוזה outsourcing השקעה בתחום זה יכולה להוות ל"גלגל הצלה" במידה וישנם חילוקי דעות בעיקר כלכליים עם ספק ה- SAAS. כנ"ל לגבי קנסות במקרים שספק ה- SAAS אינו עומד ב- SLA שנקבע.
נקודה נוספת היא מצב בו בגלל סיבה כזו או אחרת ישנו איחור בתשלום לספק ה- SAAS. יש לוודא שלא שמתבצעת חסימה מיידית של השירות.
במקביל, לפני חתימה של עסקת SAAS רצוי לבדוק כיצד יצרן ה-SAAS מאבטחת את הנתונים ודואג לגיבוי הנתונים ולהמשכיות עסקית. ברור שלא כל ספקי ה- SAAS ישארו במתכונתם עד עולם...

כלומר, כניסה לפרויקטי SAAS מחייבים הכללה של שיקולים חדשים שאינם חלק מתהליך העבודה בפרויקטים סטנדרטיים שהנם on premises.

מי צריך DRP בעידן הענן?

אחת המגמות\טכנולוגיות החמות ביותר כיום היא cloud computing. ישנן מספר הגדרות שונות לטכנולוגיה זו כאשר חלק מההגדרות מפרידות את תחום ה- cloud computing מתחום ה- Software as a service ( SAAS) וחלקן מגדירות שה- SAAS הנו תת ענף בתוך ה- Cloud Computing.
מבחינתי, אני נוטה להגדרה ש- Cloud Computing הנם שירותי תשתית כגון EC2 של AMAZON וגם , Accelerator של Joynet או slicehost. תחום זה הנו הרחבה של התחום המסורתי של Web Hosting. כאשר תחום ה- SAAS מדבר על אפליקציות עסקיות אשר נמצאות בענן כאשר המפורסמת ביניהן היא salesforce.com אך ישנן רבות אחרות.
לגבי DRP, ארגונים משקיעים היום רבות בבנייה של תשתיות, תהליכים וטכנולוגיות לתמוך ברמות DRP שונות. אולם עם המעבר לסביבת הענן, ספקי השירותים בענן הם שצריכים לדאוג להמשכיות עסקית, תחת SLA שונים, ולכן נשאלת השאלה מה תהיה הערכות הארגונים ל- DRP בעידן הענן?
ובכן, יקח זמן רב עד אשר תופעת הענן תתפוס תאוצה אצל ארגוני ה- enterprise אשר אינם נוטים היסטורית "לסמוך על עצמם" ולא להוציא החוצה פעילויות עסקיות קריטיות. אבל מעבר לכך, גם אשר ארגוני enterprise יוציאו חלק מהפעילות שלהם לענן, עדיין יהיו חלקים לא מבוטלים של פעילות עסקית אשר עדיין נמצאת ב- datacenter – אפליקציות או תשתיות אשר אינן נתמכות בסביבת הענן, או מערכות שחייבות לעבוד גם במקרה של תקלת תקשורת. כמו כן, פעילות ה- DRP הנה חלק מפעילות ה- DRM – המשכיות העסקית של הארגון, אשר אינה עוסקת רק ב- DRP ולכן תרגילים, נוהלים וטכנולוגיות צריכות להמשיך ולהיתמך בכל מקרה בסביבה הארגונית. גם סינכרון בין אפליקציות שנמצאות בענן לבין אפליקציות שנמצאות ב- datacenter חייבות לכלול מימד של DRP. בנוסף, ישנה סוגיה קריטית בכל מצבי ה- DRP (והתרגילים) והיא קונסיסטנטיות המערכות. כיצד מוודאים שכאשר המערכות עולות למעלה ישנה קונסיסטנטיות ביניהן (לדוגמה, כתובת אשר שונתה במערכת אחת שנייה לפני הנפילה, עודכנה גם במערכת השנייה?). סוגייה זו הנה בעייתית במיוחד כאשר נמצאים בתוך הענן וזאת מכיוון שכאשר התשתיות נמצאות בתוך הארגון, ניתן לבצע התאמות ידניות או אוטומטיות תחת ציוד שנמצא בארגון. אולם בענן תלויים בפונקציות (API) אשר מספקים נותני השירות.
לסיכום, סביבת הענן תשנה מהותית את התייחסות הארגונים לטכנולוגיות DRP אך עדיין ארגונים יצטרכו להשקיע רבות בתחום זה גם בעתיד.

.