כלוב הזהב של אפל -טוב או רע? Apple's golden cage

חויית השימוש בטכנולוגיות הניידות של אפל - כלומר iPhone ו- iPad היא חוויה שונה מחויית השימוש במכשירים ניידים - laptops פיסי או מכשירי אנדרואיד. החוייה מושקעת יותר מחד אך מצד שני סגורה יותר והדבר זכה לכינוי "כלוב זהב".
לאחרונה נתקל ארגון מוסדי במגבלה של שימוש בסביבה הטכולוגית של אפל. מדובר על ארגון אשר פיתח אפליקציה ללקוחותיו ב-iPhone. האפליקציה היא אפליקציה פשוטה יחסית - לקוח ניגש חשבון שלו מבקש לראות סוג מסוייים של נתונים ומקבל אותם בצורה טבלאית. ביצוע פעולות בתחום זה בעייתי בגלל מגבלות רגולציה ולכן עיקר הפונקציונליות של האפליקציה היא בתצוגת מידע רלוונטי במספר מימדים הקשורה לחשבון הלקוח. הארגון פיתוח את האפליקציה בטכנולוגיה הידועה בשם טכנולוגיית פיתוח היברידית למכשירים ניידם (hybrid mobile application). בטכנולוגיה זו משתמשים ביכולת ההיברידית של המכשיר הנייד לפתוח דפדפן ללא שורת הכתובת ולבצע באמצעות הדפדפן את רוב הפעולות הנדרשות - הצגת והזנת טקסט, הצגת תמונות וכד'. ספציפית בטכנולוגיית אפל מדובר על שימוש במוד של דפדפן הספאריי שנקרא UIWebView. ישנן פעולות אשר לא ניתנות לביצוע דרך הדפדפן והן מתבצעות על ידי החלק הבסיסי של האפליקציה (ידוע בכינוייו כחלק ה- native). במקרה זה פותחה יכולת של עדכון הלקוח בצורה יזומה (push notification), כאשר יש עדכון חשוב (לדוגמה מעבר למצב של חריגה באשראי) מקבל המשתמש הודעה במכשיר שמציעה לו לפתוח את האפליקציה.
הייתרון בשימוש בטכנולוגיית הפיתוח ההיברידית למכשירים ניידים חכמים היא האפשרות להשתמש בחלק מקוד האפליקציה בכל המכשירים הניידים. זאת מן הטעם שקטע הקוד שנמצא בדפדפן כתוב ב- html5 הזהה בין כל הפלטפורמות - אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט וכד'. זאת לעומת פיתוח native אשר מחייב כתיבה מחדש של כל האפליקציה בנפרד לכל טכנולוגיה של מכשיר חכם.
ובכן, הלקוח כתב את האפליקציה והעביר אותה ל-appstore בכדי שיוכל להפיץ את האפליקציה ללקוחותיו. השקת האפליקציה לסביבה הניידת היתה אמורה להיות מלווה בקמפיין שיווקי מהותי. אולם הסתבר ששלטונות אפל דחו את האפליקציה בטענה שמדובר על אפליקציה שאינה מספיק עשירה. לייתר דיוק האפליקציה לא הועלתה בגלל סיבה 12.3 שעיקרה:

the experience it provides does not differ significantly from the
general experience of using Safari, as required by the App Store Review Guidelines

מאז ועד היום מנסה הארגון לשפר את האפליקציה ולהוסיף תכונות בסביבה הטבעית (כלומר בסביבת ה- native) אך עדיין לא הצליח להבין מה הדרישות המינימליות שאליהן חייבים להגיע בכדי שאפל יאשרו את האפליקציה לשימוש כאשר כל התהליך מתבצע מול שלטונות אפל בחול באמצעות המייל כמעט ללא מגע אישי (המגע האישי היחידי היה באמצעות מוקד שהקימו אפל לתחום זה בהודו). מדובר מבחינת מפתחי האפליקציה בארגון בסיטואציה מתסכלת בלשון המעטה. זאת כאשר במקביל האפליקציה באנדרואיד כבר עובדת אצל לקוחות הארגון כאשר הארגון כבר וויתר על ההשקה השיווקית המהתית.
אין ספק שאפל יצטרכו לשפר את תהליכי אישור האפליקציות הן במימד השירותי והן במימד הטכנולוגי תוך מתן הנחיות מפורטות יותר למפתחים.
עם זאת נשאלת שאלה עקרונית יותר - האם לאפל יש זכות להעלאת דרישות מסוג זה?
איזה זכות יש לאפל להחליט שאפליקציה מסויימת אינה טובה מספיק לשימוש? האם משימה זו אינה מוטלת על לקוחות הארגון אשר יחליטו לפי רוח השוק החופשי בעצמם אם הם רוצים להשתמש באפליקציה או לא? כאמור מדובר על החלטה של אפל שלא לאשר אפליקציות בגלל שחוויית השימוש אינה טובה מספיק ולא בגלל סיבות טכנולוגיות כלשהן (סיכונים באבטחת מידע, העמסת הרשת, העמסת המכשיר הנייד וכד').
הדבר דומה לחברת שילוח יוקרתית אשר אינה מוכנה לשלוח חבילות אשר אינן יפות מספיק או שתוכנן אינן חיובי מספיק! או לחילופין יצרן צבעים שלא מסכים למכור צבע לאומן אשר יצירותיו אינן מספיק אסטטיות לטעמו! על פניו נראה הדבר מקומם ביותר. מצד שני התנהגות מסוג זה מקובלת בשוק בכל מיני תחומים. לדוגמה חנות כלבו יוקרתית אשר משכירה שטח מסחר ליצרן מסויים מבקשת ממנו להסיר מוצרים מהמדף כי אופיים אינו תואם לאופי חנות הכלבו ולסטנדרטים הקבועים בה. זה נראה כבר פחות מקומם למרות שאת היצרן שצריך להסיר את המוצרים מהמדפים הדבר לא ישמח...
הסוגייה מצטצמת לתהייה הבאה- האם כאשר צורכים תכנים או אפליקציות במכשיר סלולרי - האם מדובר על פעילות שהיא מול יצרן התכנים או פעילות מול יצרן המכשיר הסלולרי (או הרשת הסלולרית)? עד כה היה מקובל שפעילות כזו היא שייכת ליצרן התכנים אולם אפל הגדירו שפעילות היא גם בבעלותה. מדובר על התנהגות שונה ממה שהיה מקובל עד כה. ובכל מקרה התוצאות מדברות בעד עצמן - אפליקציות בסביבת אפל (iPhone או iPad) הנן טובות יותר מאפליקציות מקבילות לאנדרואיד. במבחן ה-"תן לילד בן השנתיים לבחור בין iPad או לבין טבלט של אנדרואיד או לבין מחשב pc נייד" אפל מנצחים בגדול (כך מוסרת קולגה שהבן שלה מסרב להתקרב לטבלט שאינו iPad). עם תוצאות כאלה קשה להתווכח.
מצד שני נתח השוק של אנדרואיד ממשיך לעלות בעיקר על חשבון אפל כאשר לקוחות מודעים גם לתכונות הפחות טובות של אפל - לא ניתן להעביר למכשרים אלו קבצים בצורה ישירה אלא רק באמצעות תוכנת ה-itunes ,לא ניתן לשלוח קבצים מסוגים שונים באותה הודעת דוואר (כי לא ניתן לגשת לקבצים ישירות), לא נתן להתקין אפליקציות שלא דרך Appstore וכד'.
לסיכום אפל יצטרכו לשפר את תהליך אישור האפליקציות שלהם ולגבי הגישה ה"מתערבת" בתכנים ובאפליקציות- ימים יגידו אם מדובר על אסטרטגיה מנצחת לטווח ארוך.

דרוש בלקדרואיד Blackdroid needed

עברנו מבלקברי לאנדרואיד (גלקסי) לפני קצת יותר מחודש. כמו כל אחד כיום אני מחובר במלוא ורידי למכונה הקטנה והתובענית הזו.
אכן מדובר על משהו אחר לגמרי. בלקברי זה לא אנדרואיד. האנדרואיד הנו מחשב לכל דבר. דבר ראשון סוף סוף ניתן לגלוש ממכשיר הטלפון. בבלקברי גלישה באינטרנט היה פשוט עינוי. מעבר לכך באנדרואיד ניתן להתקין תוכנות במגוון עצום של אפשרויות החל מאנגריבירד ריו ("הגם אתה ברוטוס?!" "כן גם אני...") וכלה בתוכנה לבחירת אבטיח או תוכנת בביביסיטר לתינוק (אם התינוק בוכה מעל 30 שניות התוכנה מתקשרת אל האמא...). למען האמת את שתי הדוגמאות האחרונות עדיין לא ניסיתי....
עם זאת, במספר פרמטרים חשובים האנדרואיד מפגר בצורה משמעותית אחרי הבלקברי – מכונת העבודה אולטימטיבית. הגלקסי איטי משמעותית בפעולות הבסיסיות מהבלקברי. ניתוק שיחה בבלקברי מתבצע מיידית אך בגלקסי יש להמתין שניותיים (שלעיתים מרגישים כמו נצח). ההקלדה עצמה קשה הרבה יותר ואורכת לפחות כפול זמן (אני מקליד עיוור עברית ואנגלית. לא מרגיש שזה עוזר לי באנדרואיד). אני מכיר אנשים התייאשו מהקלדה של SMS וכעת מעדיפים להתקשר (!) במקום לשלוח SMS. העתקה והדבקה מתנהגים מוזר (ניסיתים להעתיק ולהדביק מתוך מייל?! אני הצלחתי חלקית רק כאשר אני מבצע "העברה" לנמען אחר). לא ניתן לטפל במספר תזכורות יחד. לא ניתן להגדיר "התראות" לפגישות כברירת מחדל –יש להגדיר התראה ספציפית בכל פגישה. ועוד ועוד.
יכול להיות שלחלק מבעיות אלו יש פתרון קל- שדרוג מערכת ההפעלה (בצענו לא מזמן) או שדרוג לתכונה מתקדמת יותר אבל עד עתה לא מצאתי את המשאבים לטיפול בסוגיות אלו שבבלקברי לא היו קיימות כלל.
נקווה שמחלות ילדות אלו יחלפו מהר. נכון גם שהעלות של אנדרואיד נוחה משמעותית מהבלקברי – דבר חשוב ביותר. אני מקווה שמשתמשי iPhone שאיתו אין לי עדיין נסיון, נהנים יותר.
לסיכום – הלוואי והיה בלקדרואיד- אנדרואיד עם פרודוקטיביות של בלקברי.

ניתוח טלפונים חכמים - Smart Phone Analysis

אחרונה התפרסם על ידי Jack Gold , אנליסט בכיר בתחום התקני קצה דירוג מעניין מאוד בתחום של טלפונים חכמים בהקשר של אבטחת מידע. על פי הדירוג אין התקן אשר עולה על כל השאר כאשר Android חזקים בתחומים מסויימים אך חייבים להשתפר במספר רב שת תחומים. מעניין גם מתי PALM-HP יכנסו אף הם לדירוג זה.
פרטים נוספים באתר של Jack Gold.

More details at Jack Gold site.

אנדרו-מה? Android

בימים האחרונים בצעתי בחינה לטלפון Motorola Milestone המבוסס על מערכת הפעלה Android של Google. מדובר על בחינה ראשונית - הטלפון שקיבלתי הוא טלפון לצרכי ניסוי באדיבות מוטורולה ללא כל הפונקציונליות הנדרשת (חיבור ל- Exchange , הורדת אפליקציות וכד') אך עם זאת בהחלט השתמשתי מספר ימים בצורה מאסיבית והצלחתי להתרשם בצורה עמוקה. ההשוואה שלי היא בעיקר למול Blackberry Bold המכשיר הארגוני היציב והאמין שאיתו אנחנו עובדים כבר זמן רב.
ובכן, מדובר על קונספט אחר לגמרי. ממשק המסך מגע ב-Milestone הוא ממשק מצויין שמאפשר ניווט באפליקציות או בדפדפן בצורה טבעית וברורה. רוב האפליקציות מותאמות בצורה טובה לממשק זה שמחייב הסתגלות מסויימת לעומת עבודה רגילה במחשב. ממשק זה, בתוספת לעובדה שהמסך גדול משמעותית לעומת ה- Bold יוצר חיבור חזק יותר בין המשתמש למכשיר - זאת לעומת ה- Bold. אם ה- Bold הוא טלפון חזק ואמין המאפשר יכולות אימייל מתקדמות הרי שה- Milestone יותר מרגיש כמחשב אישי וקטן. זאת בעיקר עקב חויית הגלישה באינטרנט שהנה הרבה יותר טבעית כאשר גם העובדה שהמכשיר מבוסס על JAVA נותנת הרגשה של תאימות גדולה יותר לעולם המחשוב הסטנדרטי. אין ספק שממשק זה ישתלט על עולם הטלפונים החכמים. ב- Milestone יש גם מקלדת QWERT אשר מאפשרת גם הקלדה נוחה - כמעט נוחה כמו ב- Bold. מקלדת זו אינה קיימת לדעתי בדגמים הנוכחים של IPHONE.
לסיכום, מדובר בחוויה מצויינת ואין ספק שעקרונות ממכשיר ה- Milestone יהוו עם הזמן כסטנדרט של הטלפונים החכמים.