ישנם מספר מופעים של כל סביבה (פיתוח למפתחים, סביבת פיתוח אינטגרטיבית למפתחים, סביבות בדיקה, סביבת pre-prod וסביבות ייצור) בייחוד למפתחים. נניח שבארגון מסויים המערכת שנמצאת בייצור היא בגרסה 200. המערכת שנמצאת בבדיקות היא בגרסה 201. המערכת עליה עובדים המפתחים היא כבר גרסה 202. אבל מובן שלמפתחים צריך שיהיו עותקים גם של 200 (למקרה של תקלות בייצור) וגם של 201 (למקרה של תקלות בגרסה שנמצאת ב- QA).
ל- QA שעובדים על גרסה 201 יש גם עותק של גרסה 200 וזאת בכדי שיוכלו לאשר תיקונים בייצור.
במקרים רבים האחראי הטכני לכל הסביבות הוא צוות בתוך צוות ה- DBA. ישנם מקרים שבהם האחריות מחולקת בין תשתיות לבין אפליקציה. מדובר על חלוקה שעלולה לגרום לקשיים בתפעול.
בתוך ה- PMO יש "מנהל סביבות טכניות" אשר נותן הוראות לצוות הסביבות – למתי יש להכין כל סביבה. וזאת בכדי שלדוגמה מפתחים לא יתחילו לעבוד ולא תהיה להם סביבה מוכנה.
סוגי הפעולות של צוות סביבות
1. Setup – בניה של סביבה חדשה. מתבצע לפי Check list. דברים כגון שרתים, אחסון DBA, middleware. אבטחת מידע ופיתוח.
2. שדרוגים :
a. שדרוגים תשתיתיים על פי checklists או scripts ידועים של אוטומציה
b. שדרוגי תוכנה- כלים או ידנית
3. Data Refresh –
a. Full - דרך clone, ומיסוך (משכורות, סיסמאות)
b. SUBSET או שיש הפצה מרובת סביבות. בונים master (כלומר מייצרים מדגם) , מרעננים ומפיצים לכולם (העתקה ממש ולא SNAPS) .בד"כ מבצעים העתקות בפועל – לא משתמשים ב- SNAPS
c. Direct – לוקחים נתונים מייצור בפועל. בכדי לבדוק בעיה.
הכלים לביצוע משימות ה- Refresh הם: ETL, refresh scripts - ובכלים – כמו Optim (כיום של IBM ) או Brilix שמבצעים גזירות ו- SUBSET.
ל- QA שעובדים על גרסה 201 יש גם עותק של גרסה 200 וזאת בכדי שיוכלו לאשר תיקונים בייצור.
במקרים רבים האחראי הטכני לכל הסביבות הוא צוות בתוך צוות ה- DBA. ישנם מקרים שבהם האחריות מחולקת בין תשתיות לבין אפליקציה. מדובר על חלוקה שעלולה לגרום לקשיים בתפעול.
בתוך ה- PMO יש "מנהל סביבות טכניות" אשר נותן הוראות לצוות הסביבות – למתי יש להכין כל סביבה. וזאת בכדי שלדוגמה מפתחים לא יתחילו לעבוד ולא תהיה להם סביבה מוכנה.
סוגי הפעולות של צוות סביבות
1. Setup – בניה של סביבה חדשה. מתבצע לפי Check list. דברים כגון שרתים, אחסון DBA, middleware. אבטחת מידע ופיתוח.
2. שדרוגים :
a. שדרוגים תשתיתיים על פי checklists או scripts ידועים של אוטומציה
b. שדרוגי תוכנה- כלים או ידנית
3. Data Refresh –
a. Full - דרך clone, ומיסוך (משכורות, סיסמאות)
b. SUBSET או שיש הפצה מרובת סביבות. בונים master (כלומר מייצרים מדגם) , מרעננים ומפיצים לכולם (העתקה ממש ולא SNAPS) .בד"כ מבצעים העתקות בפועל – לא משתמשים ב- SNAPS
c. Direct – לוקחים נתונים מייצור בפועל. בכדי לבדוק בעיה.
הכלים לביצוע משימות ה- Refresh הם: ETL, refresh scripts - ובכלים – כמו Optim (כיום של IBM ) או Brilix שמבצעים גזירות ו- SUBSET.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה