עם זאת, לקוחות עדיין עושים שגיאות.
ברצוני לתת דוגמה של לקוח שרכש תקופה מסויימת מחשבים שולחניים ללא מערכות הפעלה והסתמך על כך שהוא נמצא בהסכם רישוי מול מיקרוסופט. לא ברור אם זאת שגיאה של אנשי הרכש\תפעול או שמשהו במיקרוסופט הבטיח (או שהבינו שהבטיח) ש"אין בעיה" אבל בזמנו הדבר הוצג כחסכון.
אבל, כאשר היה צורך חדש את ההסכם מול מיקרוסופט הסתבר שלא ניתן היה להסתמך על ההסכם או על ההבטחה כלומר הארגון נמצא בחוסר של רשיונות.
ואז, נוצר מצב שבו היה לחץ גדול שלא להיות במצב של תת רישוי (עם כל המשמעויות של מצב כזה) , הלקוח ניסה לרכוש את הרשיונות החסרים כאשר לא ברור לו כלל האם ניתן לבצע פעולה כזו, וכל אותו זמן - מנהלים בכירים שני הצדדים דנים בסוגיה בעייתית זו כאחד הדברים המשמעותיים בתנאי חידוש ההסכם הבא.
כלומר - עדיף היה לרכוש מראש את המחשבים עם רשיונות של מערכות הפעלה ולא להכנס למצב אמיתי של לחץ בזמן חידוש ההסכם.
בדוגמה ציינתי ספציפית את מיקרוסופט אבל הדבר נכון למול כל חברות התוכנה (בעיקר IBM, SAP, אורקל וכד').
אגיד זאת שוב - בייתר בירור- לספק התוכנה יש אינטרס שהלקוח שלו יהיה במצב של תת רישוי - בזמן חידוש ההסכם הבא ולכן אסור ללקוח להיות במצב שהוא "לא יודע איך לצאת ממנו". כל ההבנות וההבטחות חייבות להיות בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה