להלן מספר נקודות שהועלו במפגש של מנהלי רכש בתחום ה- IT. יש כאן אוסף של מספר רעיונות שלווא דווקא מתאימים לכל הארגונים.
1) רכש תוכנה - לנסות לקבל מראש מידע על איזה שדרוגים הולכים לקבל ומתי. ואז אם לא מקבלים את השדרוגים – לשלם רק חלק מהסכום. לבדוק ולדרוש שהתוכנה תעבוד על גרסאות חדשות של מערכת הפעלה (בשרתים ובתחנות העבודה).
2) מנגנון התייקרות מוסכם אפשרי בחוזים ארוכי טווח הוא ה- Consumer Price Index - CPI-U.
3) דבר עקרוני בתוכנה ובכלל – לשמר את ההשקעה לארגון. לנסות כמה שיותר שהרכישה תהיה של רישיון perpetual- זכות שימוש ללא הגבלה.
4) הסכם תוכנה – לוודא שבמסגרת ההסכם מקבלים את כל סוגי השדרוגים כולל Major Releases.
5) בחוזי תוכנה\תוכנה – לדבר על אחוזי הנחה למשפחות של מוצרים ואז אם מופיע מוצר חדש יש כבר אחוז הנחה.
6) בהסכם תוכנה – במידה ויש גידול ניתן לקבל הנחות גבוהות יותר מההסכם הראשי. לדוגמה, אצל מיקרוסופט במידה ויש גידול נוסף במהלך החוזה, ניתן לקבל הנחה גדולה יותר מההנחה המקורית יותר על ה- TrueUP החדש.
7) במידה ויש אמון עם הספק או הדילר – ניתן לשקול מודל של cost plus למחיר. מומלץ רק כשזהו ספק יחיד.
8) תחזוקת חומרה- במידה ויש הסכם טוב של תחזוקה בארגון ומרוצים מהשירות, ניתן לרכוש ציוד (לדוגמה תחנות עבודה) ללא אחריות יצרן כלל.
9) בציוד פריפריאלי, במידה ויש מסה קריטית – תחזוקה של per call ב- second או third level support יכולה להשתלם. אבל לעיתים זה יכול להיות גם מאוד לא משתלם.
10) לגבי תמחור מדפסות\הדפסות לפי דף – לא ברור לגמרי אם הדבר משתלם. בכל מקרה זה בתחילת הדרך.
11) עלויות של מתכנתי SAP בכירים – לנסות לגייס כמות גדולה של מתכנתים בעלות פחות גבוהה, ואז אם מנהל הפרוייקט צריך בכל זאת משהו בכיר – אז מנהל הפרוייקט חייב ספציפית להצדיק את הצורך ולקבל אישור ספציפי ממנהל האגף. כלומר הוא צריך להסביר למה הוא צריך משהו חריג.
12) לגבי שימוש בכ"א – חברות רבות מוסיפות היום סעיף שמאפשר העברת העובד למסגרת החברה לאחר מספר שנים (אולי עם תשלום קנס). יש לנו מידע על לקוחות שלא חותמים על שום הסכם לשימוש בכ"א ללא סעיף זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה