Pini Cohen STKI

כלוב הזהב של אפל -טוב או רע? Apple's golden cage

2011-12-17T11:30:00.000-08:00

חויית השימוש בטכנולוגיות הניידות של אפל - כלומר iPhone ו- iPad היא חוויה שונה מחויית השימוש במכשירים ניידים - laptops פיסי או מכשירי אנדרואיד. החוייה מושקעת יותר מחד אך מצד שני סגורה יותר והדבר זכה לכינוי "כלוב זהב".
לאחרונה נתקל ארגון מוסדי במגבלה של שימוש בסביבה הטכולוגית של אפל. מדובר על ארגון אשר פיתח אפליקציה ללקוחותיו ב-iPhone. האפליקציה היא אפליקציה פשוטה יחסית - לקוח ניגש חשבון שלו מבקש לראות סוג מסוייים של נתונים ומקבל אותם בצורה טבלאית. ביצוע פעולות בתחום זה בעייתי בגלל מגבלות רגולציה ולכן עיקר הפונקציונליות של האפליקציה היא בתצוגת מידע רלוונטי במספר מימדים הקשורה לחשבון הלקוח. הארגון פיתוח את האפליקציה בטכנולוגיה הידועה בשם טכנולוגיית פיתוח היברידית למכשירים ניידם (hybrid mobile application). בטכנולוגיה זו משתמשים ביכולת ההיברידית של המכשיר הנייד לפתוח דפדפן ללא שורת הכתובת ולבצע באמצעות הדפדפן את רוב הפעולות הנדרשות - הצגת והזנת טקסט, הצגת תמונות וכד'. ספציפית בטכנולוגיית אפל מדובר על שימוש במוד של דפדפן הספאריי שנקרא UIWebView. ישנן פעולות אשר לא ניתנות לביצוע דרך הדפדפן והן מתבצעות על ידי החלק הבסיסי של האפליקציה (ידוע בכינוייו כחלק ה- native). במקרה זה פותחה יכולת של עדכון הלקוח בצורה יזומה (push notification), כאשר יש עדכון חשוב (לדוגמה מעבר למצב של חריגה באשראי) מקבל המשתמש הודעה במכשיר שמציעה לו לפתוח את האפליקציה.
הייתרון בשימוש בטכנולוגיית הפיתוח ההיברידית למכשירים ניידים חכמים היא האפשרות להשתמש בחלק מקוד האפליקציה בכל המכשירים הניידים. זאת מן הטעם שקטע הקוד שנמצא בדפדפן כתוב ב- html5 הזהה בין כל הפלטפורמות - אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט וכד'. זאת לעומת פיתוח native אשר מחייב כתיבה מחדש של כל האפליקציה בנפרד לכל טכנולוגיה של מכשיר חכם.
ובכן, הלקוח כתב את האפליקציה והעביר אותה ל-appstore בכדי שיוכל להפיץ את האפליקציה ללקוחותיו. השקת האפליקציה לסביבה הניידת היתה אמורה להיות מלווה בקמפיין שיווקי מהותי. אולם הסתבר ששלטונות אפל דחו את האפליקציה בטענה שמדובר על אפליקציה שאינה מספיק עשירה. לייתר דיוק האפליקציה לא הועלתה בגלל סיבה 12.3 שעיקרה:

the experience it provides does not differ significantly from the
general experience of using Safari, as required by the App Store Review Guidelines

מאז ועד היום מנסה הארגון לשפר את האפליקציה ולהוסיף תכונות בסביבה הטבעית (כלומר בסביבת ה- native) אך עדיין לא הצליח להבין מה הדרישות המינימליות שאליהן חייבים להגיע בכדי שאפל יאשרו את האפליקציה לשימוש כאשר כל התהליך מתבצע מול שלטונות אפל בחול באמצעות המייל כמעט ללא מגע אישי (המגע האישי היחידי היה באמצעות מוקד שהקימו אפל לתחום זה בהודו). מדובר מבחינת מפתחי האפליקציה בארגון בסיטואציה מתסכלת בלשון המעטה. זאת כאשר במקביל האפליקציה באנדרואיד כבר עובדת אצל לקוחות הארגון כאשר הארגון כבר וויתר על ההשקה השיווקית המהתית.
אין ספק שאפל יצטרכו לשפר את תהליכי אישור האפליקציות הן במימד השירותי והן במימד הטכנולוגי תוך מתן הנחיות מפורטות יותר למפתחים.
עם זאת נשאלת שאלה עקרונית יותר - האם לאפל יש זכות להעלאת דרישות מסוג זה?
איזה זכות יש לאפל להחליט שאפליקציה מסויימת אינה טובה מספיק לשימוש? האם משימה זו אינה מוטלת על לקוחות הארגון אשר יחליטו לפי רוח השוק החופשי בעצמם אם הם רוצים להשתמש באפליקציה או לא? כאמור מדובר על החלטה של אפל שלא לאשר אפליקציות בגלל שחוויית השימוש אינה טובה מספיק ולא בגלל סיבות טכנולוגיות כלשהן (סיכונים באבטחת מידע, העמסת הרשת, העמסת המכשיר הנייד וכד').
הדבר דומה לחברת שילוח יוקרתית אשר אינה מוכנה לשלוח חבילות אשר אינן יפות מספיק או שתוכנן אינן חיובי מספיק! או לחילופין יצרן צבעים שלא מסכים למכור צבע לאומן אשר יצירותיו אינן מספיק אסטטיות לטעמו! על פניו נראה הדבר מקומם ביותר. מצד שני התנהגות מסוג זה מקובלת בשוק בכל מיני תחומים. לדוגמה חנות כלבו יוקרתית אשר משכירה שטח מסחר ליצרן מסויים מבקשת ממנו להסיר מוצרים מהמדף כי אופיים אינו תואם לאופי חנות הכלבו ולסטנדרטים הקבועים בה. זה נראה כבר פחות מקומם למרות שאת היצרן שצריך להסיר את המוצרים מהמדפים הדבר לא ישמח...
הסוגייה מצטצמת לתהייה הבאה- האם כאשר צורכים תכנים או אפליקציות במכשיר סלולרי - האם מדובר על פעילות שהיא מול יצרן התכנים או פעילות מול יצרן המכשיר הסלולרי (או הרשת הסלולרית)? עד כה היה מקובל שפעילות כזו היא שייכת ליצרן התכנים אולם אפל הגדירו שפעילות היא גם בבעלותה. מדובר על התנהגות שונה ממה שהיה מקובל עד כה. ובכל מקרה התוצאות מדברות בעד עצמן - אפליקציות בסביבת אפל (iPhone או iPad) הנן טובות יותר מאפליקציות מקבילות לאנדרואיד. במבחן ה-"תן לילד בן השנתיים לבחור בין iPad או לבין טבלט של אנדרואיד או לבין מחשב pc נייד" אפל מנצחים בגדול (כך מוסרת קולגה שהבן שלה מסרב להתקרב לטבלט שאינו iPad). עם תוצאות כאלה קשה להתווכח.
מצד שני נתח השוק של אנדרואיד ממשיך לעלות בעיקר על חשבון אפל כאשר לקוחות מודעים גם לתכונות הפחות טובות של אפל - לא ניתן להעביר למכשרים אלו קבצים בצורה ישירה אלא רק באמצעות תוכנת ה-itunes ,לא ניתן לשלוח קבצים מסוגים שונים באותה הודעת דוואר (כי לא ניתן לגשת לקבצים ישירות), לא נתן להתקין אפליקציות שלא דרך Appstore וכד'.
לסיכום אפל יצטרכו לשפר את תהליך אישור האפליקציות שלהם ולגבי הגישה ה"מתערבת" בתכנים ובאפליקציות- ימים יגידו אם מדובר על אסטרטגיה מנצחת לטווח ארוך.

לעשות יוותר Do more

2011-12-05T22:51:00.000-08:00

לפי ממספר שבועות קיימנו באילת את כנס המנהלים השנתי שלנו בשיתוף חברת נספרו. בכנס סקרנו מגמות חשובות הרלוונטיות לעולם מערכות המידע כמו גם המלצנו ללקוחות לשנס מותניים ולהכנס לעולמות חדשים וביניהם - הכנסה של מכשירי tablet לשימוש שותף בארגון, פיתוח אפליקציות שירוצו בסביבת native במכשירים סלולרים חכמים, כניסה לעולם ה- big data ועוד עוד.

באחת משיחות החולין במהלך הכנס טען אחד המנהלים באוזני שאנחנו "מעמיסים על ארגון מערכות המידע יותר מידיי". כוונתו הייתה שההמלצות שלנו לגבי פעולות נוספות מוסיפות לתכולת העבודה הנוכחית של הארגון כאשר גם ללא תוספות אלו בקושי מצליחים לעמוד במשימות ברמה הנדרשת. אכן נקודה נכונה וכואבת.

לכך לא הייתה לי "תשובת מחץ" אולם ניסיתי לענות כמיטב יכולתי. ראשית חלק מהטכנולוגיות החדשות הנן חשובות בצורה אסרטגית לארגון כלומר בלעדיהן הארגון יסוג אחורה בצורה משמעותית - הן בכניסה לתחום של מחשבי ה-tablet, הן בפיתוח אפליקציות למכשירים סלולריים והן בכניסה ל- big data.

אבל מעבר לכך כאשר ארגונים מכניסים טכנולוגיה חדשה הם צריכים במקביל לראות איזה טכנולוגיות או תהליכים הם מצמצמים. להלן מספר דוגמאות. עד לפני כמה שנים משימות הפצת התוכנה לתחנות קצה התבצעה על ידי, תוכנות יעודיות. כיום כבר ניתן לבצע משמות אלו בצורה טובה גם באמצעות תוכנות סטנדריות של מיקרוסופט. כנ"ל נושא של agents לטובת שליטה ובקרה. אפשר להשתמש ב- agents סטנדרטיים של מיקרוסופט.

פעולות אלו מצמצמות את מספר הטכנולוגיות שנמצאות בשימוש בארגון ומקילות על התפעול.

דוגמה נוספת היא צימצום תהליכים. לדוגמה אם בזמנו הוגדרו ג'ובים שונים של גיבוי לפי טווח הזמן שיש לשמור את הקלטות, כיום בגלל שימוש ב- vtl dedup ניתן לאחד ג'ובים שונים ובכך להוריד ממשימת תפעול סביבת הגיבוי. כלומר ככל שמכניסים טכנולוגיות חדשות חיבים במקביל להוריד טכנולוגיות ותהליכים קיימים כל זאת במטרה להיות כמה שיותר סטנדרטיים וכמה שיותר שירותיים מלשון service oriented infrastructure.

מעבר לכך פעילויות של enterprise architecture ובמקביל agile ו- lean it אמורים גם הם אמורים לסייע בהורדת משימות התפעול.

עליית מחירי דיסקים HDD price increase

2011-11-01T00:07:00.000-07:00

בהמשך לפוסט הקודם במקור הבא מדברים על עליה צפויה של 10% במחירי דיסקים.
מקור אחר מדבר על עליה של 40%.

אצל אחד הלקוחות ספק האחסון דרש כבר עליה של 50%....

חשש ממחסור בדיסקים HDD possible shortage

2011-10-30T06:50:00.001-07:00

ההצפות הקשות בתאילנד פגעו גם במפעל של Western Digital בבנקוד.
נכון להיום המפעל המדובר של Western Digital מייצר פחות דיסקים (לא הצלחתי להבין אם מייצר משהו בכלל). מכיוון של- western digital נתח שוק גדול, למרות שמפעלים אחרים של WD ממשיכים לעבוד כרגיל, נראה שעלול להיות מחסור בדיסקים הן בדיסקים בעולם ה- PC \ניידים והן בתחום של מארזי אחסון.
החברה עצמה יצאה בהודעה מסודרת .
לפיכך אנחנו ממליצים ללקוחות לוודא זמני אספקה ובמצבים קריטיים לדאוג לקבלת הציוד באופן מיידי.
כמו כן אנחנו ממליצים להמשיך לעקוב בכדי לקבל תמונה על התפתחות המצב והן על התחומים הספציפיים בהם אמורים להרגיש את המחסור (סוגי הדיסקים במחסור ועל איזה מוצרים הם ישפיעו).

HTML5FEST

2011-09-21T00:16:00.000-07:00

לקוחות נכבדים, מצ"ב הזמנה לכנס HTML5FEST, כנס שהוא די המשך טבעי למפגש שולחן עגול אנחנו עורכים ב- STKI ביום ב' שבוע הבא (אליו כבר רבים רשומים)- http://www.stki.info/index.php?page_id=157 .

לדעתי HTML5FEST אמור להיות כנס מעניין ומועיל.

מצ"ב הפרטים על הכנס:

הזמנה: HTML5FEST - כנס קהילת הווב הישראלית - 25/10/2011

משרד ה-W3C הישראלי מקיים כנס שנתי לקהילת הווב הישראלית, בהשתתפות אנשי הווב המובילים בישראל ונציגי W3C העולמי.

הכנס יתקיים ב-25 באוקטובר 2011, בין השעות 08:00 ל-16:00, בכפר המכביה, ברנשטיין פרץ 7, רמת גן.

לקבת הנחה למוזמני STKI הזינו את הקוד הבא בטופס הרישום: xyal7

מסלולים

Mobile Web - מסלול המיועד למפתחים העוסקים בפיתוח אפליקציות ווביות למכשירים ניידים.
Browser & Desktop Apps - מסלול המיועד למפתחים העוסקים בפיתוח אפליקציות ווביות ואינטראקציה מתקדמת ל'מסכי שולחן עבודה.
אינטרנט ציבורי וממשלתי - מושב המיעוד לאנשי תוכן וטכנולוגיה ממוסדות שלטון מקומי ומהממשלה. בהשתתפות השר מיקי איתן.

במהלך הכנס יוכרזו הזוכים בתחרות האפליקציות HTML5FEST app contest.

להרשמה לכנס והתוכנית המלאה

w3c.org.il/HTML5fest

מה עוצר את הענן #2 What's stopping the cloud

2011-09-17T13:44:00.000-07:00

בזמנו פרסמתי רשומה שמדברת על הבעייתיות של ענן בקרב ספקי ה- IT.
כיום ניתן להצביע על סיבות נוספות, לא טריוואליות, אשר מעכבות כניסה לענן והפעם מדובר בענן פנימי.
פתרונות הענן הפנימי אמורים לטפל בנושא של Charge back פנימי. ארגוני IT רבים לא רוצים להכנס לסוגיה של Charge Back זאת מן הטעם שה"עמימות" של המצב הנוכחי בהקשר על לאן הולכים המשאבים (זמן ותקציב) מאפשרת גמישות רבה. כך לדוגמה אחד הלקוחות תאר מצב שבו אם ארגון ה- IT טועה בחסר בהערכת המאמץ שנדרש לביצוע פרוייקט- הרי שארגון ה- IT לא יבקש תקציב נוסף אלא יבצע את המשימה מתוך "רזרבות" בתקציב ה- IT. הדבר נכון במיוחד בתחום התשתיות שבו התשתית מספקת שירותים לכלל הארגון ללא חלוקה ברורה של מרכיבי עלות השירות.
במידה ואותו ארגון יעבור למודל של ענן פנימי עם Charge Back הרי שלא ייותרו בארגון רזרבות כאשר למעשה רוב התקציב יעבור למחלקות העסקיות או למחלקות הפרוייקטים אשר אשר יפעילו את ארגון ה- IT כרצונן. ואף אחד לא אוהב כמובן פגיעה בתקציב...
גם אם ארגון התשתיות מוכן "לעמוד בנסיון" הרי שלא תמיד הדבר אפשרי מבחינת נהלי החברה. נכון להיום נראה שפתרונות בתחום מבצעים התחשבנות לפי "שכירות" כאשר ברוב הארגונים התחשבונות הנוכחית (זו שהכלכלנים בארגון מובילים) מתבססת על "רכש". כלומר לדוגמא במידה ופרוייקט קיבל רישוי של אורקל ל- 4 CORES למשך שנה ולאחר מכן מחזור אותו ל- Pool, קשה לארגון לבצע את ההחזרה ל- Pool מבחינת התחשבנות רשמית בארגון. וכיום מסתבר שבמוצרי "ענן פנימי" רבים, לא ניתן לוותר על ה- Charge back בהטמעת הפתרון ולכן פרוייקט הענן הפנימי כולו נעצר. לסיכום, נראה שנדרשת בשלות גם של הארגונים וגם של הפתרונות בתחום.

פתרון חידון מספר 8 Answer to quiz#8

2011-09-12T04:13:00.001-07:00

התגובות שקיבלתי לחידון שפרסמתי אתמול היו שמדובר ב- "מערכת הפעלה לטלפוניה" או "מערכת הפעלה למכשיר TAB".
אולם אין הדבר כך. מדובר על Windows 8 (ולכן ה"רמז העבה בגוף השאלה")!
אין הרבה מידע רשמי על Windows 8 אולם ממה שהצלחנו ללקט עולה ש- Windows 8 תעבור על מעבדי ARM, תאפשר חנות אפליקציות, תתן ממשק built in ל- Touch, תשתמש בגרפיקה וקטורית מתקדמת , תתן שירותי Geo Location ועוד.
מחר מתקיים כנס Build העולמי של מיקרוסופט בנושא Windows 8 עם שידורים ישירים בכל העולם כולל ישראל, ובו מיקרוסופט תשפוך אור על כוונותיה האסטרטגיות בתחום זה.
הסיבה לשינוי הכיוון של מיקרוסופט ברור. בתחום התקני הקצה, בסופו של דבר, הטכנולוגיות שהופכות להיות טכנולוגיות אסטרטגיות בארגונים ובעסקים הן הטכנולוגיות הדומיננטיות בקרב המשתמשים הפרטיים. לולא עובדה זו היינו ממשיכים לעבוד כעת במשרד מול צגי VT או 3270 וללא עכבר. עובדה זו היא שגרמה למיקרוסופט להפוך למה שהיא כיום.
אולם כעת, המשתמשים הפרטיים עובדים פחות ופחות מול מחשבי PC בבתים ויותר ויותר משתמשים בהתקני Tablet או במכשירים סלולרים חכמים כממשק שלהם לאינטרנט. אני מכיר מספר משתמשים אשר סיפרו לי שמאז שרכשו iPAD או מכשיר TABLET אחר הם כמעט ולא פותחים את מחשב ה- PC. למיקרוסופט נכסים עצומים בתחום התקני הקצה אלו אולם יהיה עליה להאבק מרות מול Google עם Android ומול Apple עם iPAD ו- iPhone.
שינויים מהותיים בשוק אלו גרמו גם כנראה ל- HP להודיע על הכוונה למכור את חטיבת ה- PC שלה כי אחרת על HP להשקיע הון בהפיכה למובילה בתחום ה- Consumer , דבר שכנראה אינה רוצה לעשות כעת כשלא ברור כיצד יראה ההתקן העתידי הראשי (TABLET או טלפון נייד עם התקן עגינה או "משהו אחר" שעוד לא מוגדר כיום). בהקשר זה הבחירה שמבצעת HP היא בחירה בתחום ה- Enterprise ולא בתחום ה- Consumer.
מיקרוסופט לעומת זאת מכוונת את מאמציה לחדור שוב לתחום ה- Consumer עם בחירה של תכונות שחשובות לקהל זה- אותן תכונות שבבסיסן של Windows 8 והמזכירות יותר תכונות של מכשיר נייד (TABLET או טלפון). לא נתפלא אם יסתבר לנו ש-Windows 8 תוכל לשמש בבסיסה גם כמכשיר טלפון חכם.
עוד פרטים לאחר שנקבל מידע נוסף מחר.

חידון מספר 8 - מה עושה המוצר הבא? Quiz #8

2011-09-11T06:38:00.000-07:00

גבירותי ורבותי "חידון מספר 8":
למה משמש המוצר בעל היכולות הבאות?
1. מטפל בממשק של Touch
2. רץ על מעבדים מבוססי ארכיטקטורת ARM
3. מכיל חנות לרכישה והפצה של אפליקציות ב-On-Line) כמו Android Market וכמו Apple Store
4. נותן שירותי מבוססי מקום Geo-Location
5. ממשק משופר בעל רזולוציה וקטורית?

התשובה בהמשך...
רמז עבה מופיע בשאלה עצמה!

המחיר הטוב ביותר נשבע לך Best price you can get

2011-09-06T08:25:00.000-07:00

עובדה בסיסית היא שהדבר היחידי שיכול לגרום לרכש במחיר טוב\ראלי הוא תחרות כלומר אלטרנטיבה. זה כמובן ידוע. אולם לעיתים נתקלים במצב שמזכיר עד כמה דבר זה חשוב ומה המשמעות האמיתית של תחרות. לאחרונה קיבלתי במקביל שני פידבקים מלקוחות בעניין זה.
לקוח ראשון בקש לשדרג את סביבת האחסון שלו. מדובר באחד מלקוחות האחסון הגדולים בישראל. לקוח ותיק ומנוסה עם ידע רב של הטכנולוגיה ועל תנאי השוק. הלקוח בקש מספק האחסון שלו - ספק הביית - לתמחר את הפרוייקט. אז התחיל שלב של משא ומתן ארוך ומייגע שבמהלכו הכליל הספק הנחות ישנות שהיו קיימות ללקוח גם על עסקה זו, שינויי תכולה ועוד ועוד ולאחר דין ודברים מייגע שכלל אישורים מאירופה ומהנהלת החברה בארה"ב קיבל הלקוח הצעת מחיר שלדברי הספק היא "הטובה ביותר שאפשר לקבל" וש"הנהלת החברה בחיים לא תאשר הצעה טובה יותר". הלקוח התלבט ארוכות אם לבצע רכש בתנאים אלו, כמעט ביצע רכישה אבל בסופו של דבר החליט להמשך בתהליך וביצע בחינה של פתרון של ספק אחר. כאן אנחנו היינו מעורבים - בדיקה האם פתרון זה יוכל להשתלב בתצורה הנוכחית כי לא דובר על החלפה כוללת של סביבת האחסון. אנחנו סיפקנו מידע בעיקר לגבי המשמעות של הכנסת ספק נוסף. בסופו של דבר החליט הלקוח להשאר עם ספק הביית (ולא להכניס ספק נוסף) אולם שימו לב בעלות של 50% מאותה הצעה "הטובה ביותר שאפשר לקבל"!!! כלומר הכנסת התחרות הביאה לירידה לא של 5% או 10% אלא של חצי! יש לציין שהלקוח אכן התלבט ולא הביא את הספק רק בשביל "לקשקש בזנב" וזהו המפתח לתוצאה.
הלקוח השני הרבה יותר קטן וגם כאן כמעט ביצע עסקה עם ספק הביית ובסופו של דבר לאחר שהכניס תחרות גם כאן הגיע ל-50% פחות מהעסקה שהוצאה לו לפני שהכניס תחרות (לדעתי בסופו של דבר העסקה תסגר בפחות מכך).
לסיכום - דבר ידוע - תחרות אמיתית יכולה לעשות פלאים.

דרוש בלקדרואיד Blackdroid needed

2011-08-09T00:27:00.000-07:00

עברנו מבלקברי לאנדרואיד (גלקסי) לפני קצת יותר מחודש. כמו כל אחד כיום אני מחובר במלוא ורידי למכונה הקטנה והתובענית הזו.
אכן מדובר על משהו אחר לגמרי. בלקברי זה לא אנדרואיד. האנדרואיד הנו מחשב לכל דבר. דבר ראשון סוף סוף ניתן לגלוש ממכשיר הטלפון. בבלקברי גלישה באינטרנט היה פשוט עינוי. מעבר לכך באנדרואיד ניתן להתקין תוכנות במגוון עצום של אפשרויות החל מאנגריבירד ריו ("הגם אתה ברוטוס?!" "כן גם אני...") וכלה בתוכנה לבחירת אבטיח או תוכנת בביביסיטר לתינוק (אם התינוק בוכה מעל 30 שניות התוכנה מתקשרת אל האמא...). למען האמת את שתי הדוגמאות האחרונות עדיין לא ניסיתי....
עם זאת, במספר פרמטרים חשובים האנדרואיד מפגר בצורה משמעותית אחרי הבלקברי – מכונת העבודה אולטימטיבית. הגלקסי איטי משמעותית בפעולות הבסיסיות מהבלקברי. ניתוק שיחה בבלקברי מתבצע מיידית אך בגלקסי יש להמתין שניותיים (שלעיתים מרגישים כמו נצח). ההקלדה עצמה קשה הרבה יותר ואורכת לפחות כפול זמן (אני מקליד עיוור עברית ואנגלית. לא מרגיש שזה עוזר לי באנדרואיד). אני מכיר אנשים התייאשו מהקלדה של SMS וכעת מעדיפים להתקשר (!) במקום לשלוח SMS. העתקה והדבקה מתנהגים מוזר (ניסיתים להעתיק ולהדביק מתוך מייל?! אני הצלחתי חלקית רק כאשר אני מבצע "העברה" לנמען אחר). לא ניתן לטפל במספר תזכורות יחד. לא ניתן להגדיר "התראות" לפגישות כברירת מחדל –יש להגדיר התראה ספציפית בכל פגישה. ועוד ועוד.
יכול להיות שלחלק מבעיות אלו יש פתרון קל- שדרוג מערכת ההפעלה (בצענו לא מזמן) או שדרוג לתכונה מתקדמת יותר אבל עד עתה לא מצאתי את המשאבים לטיפול בסוגיות אלו שבבלקברי לא היו קיימות כלל.
נקווה שמחלות ילדות אלו יחלפו מהר. נכון גם שהעלות של אנדרואיד נוחה משמעותית מהבלקברי – דבר חשוב ביותר. אני מקווה שמשתמשי iPhone שאיתו אין לי עדיין נסיון, נהנים יותר.
לסיכום – הלוואי והיה בלקדרואיד- אנדרואיד עם פרודוקטיביות של בלקברי.

הפניה לסקירה של סביבות עבודה

2011-06-20T03:42:00.000-07:00

בהמשך לסקירה שלנו על הנושא של סביבות עבודה (פיתוח, בדיקות, pre-prod וייצור) מצ"ב הפניה למאמר שגם דן בסוגיה חשובה זו.

מפגש שולחן עגול בנושא איכות ובדיקות תוכנה Quality and Testing RT

2011-05-07T15:15:00.000-07:00

לקוחות נכבדים,
תחום האיכות והבדיקות הוא נדבך מרכזי בפיתוח תוכנה. עם זאת ישנן גישות שונות לביצוע משימות אלו כאשר ארגונים שונים מתייחסים לנושא באופנים שונים. בהמשך למחקר שבצעה חברת STKI על פיתוח תוכנה בארגוני IT ברצוננו להעמיק את ההתיחסות לנושא זה. תחום זה אף עומד להתפתח בצורה משמעותית עם הכניסה של טכנולוגיות חדשות בתחום של Mobile ,רשתות חברתיות וכד'.
סדר היום למפגש:
1. מה הם שלבי הבדיקות השונים, מתי הם מתבצעים ומי מבצע אותם.
2. האם מידת השקעה בבדיקות שונה בין פרוייקטים שונים: פיתוח מול תחזוקה, פרוייקטים פנימיים מול חיצוניים וכד'. האם וכיצד קובעים מראש את מידת ההשקעה בבדיקות.
3. מהם הכלים שנמצאים בשימוש ועד כמה הם מחוברים לכלי ALM אחרים (Requirements, Versioning וכד').
4. TDD - Test Driven Development
5. אבטחת מידע בהקשר של איכות ובדיקות (בהמשך לשולחן עגול שנערך בנושא פיתוח מאובטח).
6. בדיקות ואיכות של פרוייקטים בטכנולוגיות חדשות: Mobile , רשתות חברתיות.

מפגש שולחן עגול הוא מפגש של לקוחות הדנים על נושא שנקבע מראש. המפגש יתקיים יום א' ה- 19 ליוני בשעות 09:30 עד 12:30 לערך במשרדי STKI אשר בבני ציון. על פי מדיניות STKI ספקים או יועצים אינם מורשים להשתתף. בד"כ ארגון יכול לשלוח עד 2 נציגים.
בכדי להשתתף במפגש יש לשלוח מייל ל- etty@stki.info או ortal@stki.info.
פרטים על הגעה לאתר ב- http://www.stki.info/files/9e85ab2145dca6f674e36361a806cef9.doc .

סיכומי שולחן עגול קודמים נמצאים בלינק הבא.

בברכה,

פיני

יחסי כ"א בתחום האחסון בבנקים- Storage Ratios

2011-05-04T12:04:00.000-07:00

חברת STKI ערכה לאחרונה מחקר בנושא יחסי כ"א בתחום האחסון. תוצאות המחקר כפי שהתפרסמו הנן:

התוצאות המלאות מופיעות לינק הבא.

בנוסף לכך ברצוננו לציין שבתחום הבנקאי יחסי כ"א נמצאים באיזור האחוזון ה- 25 לייתר דיוק מעט מתחת ליחס זה, למרות שמבחינת הכמויות מדובר על כמויות אחסון לא קטנות.
זאת כנראה בגלל בן הייתר הסיבות הבאות:

ערוב סביבות MF ופתוחות. ישנם ארגונים אחרים המערבים סביבות פחותות ו- MF שגם בהם היחסים אף פחותים.
רמת ה- SLA והשרידות הנדרשת תוך רגישות ל- RPO – Return Point Objective במקרה של תקלה.

לסיכום, תוצאות המחקר מדברות על שוק ה- IT באופן כללי. אולם לגבי סגמנטים ספציפיים מתנהגים לעיתים בצורה אחרת.

מפגש שולחן עגול - מעבר לוירטואליזציה Beyond Virtualization

2011-05-03T12:21:00.000-07:00

לקוחות נכבדים שלום,
וירטואליזציה בתחום השרתים היא כבר דבר מובן מאליו. לקוחות נמצאים עם אחוז נכבד משרתי ה- Windows ואף Linux בייצור בסביבה וירטואלית כאשר התועלות ממהלך זה ברורות לכול. עם זאת נשאלת השאלה כיצד יש להמשיך ולשפר את תפוקות התשתיות והסיסטם וכמו כן, המעבר לוירטואליזציה בשרתים, עם כל הייתרונות, גם טומן בחובו בעיות לא פשוטות.

סדר היום לדיון הנו:
סבב ראשון – וירטואליזציה בשרתים:
1. עשה ואל תעשה בסביבה וירטואלית. איזה סוג Load לא כדאי להעביר לסביבה וירטואלית.
2. גיבוי בסביבה וירטואלית.
3. High Availability – Cluster מקומי ומרוחק (DRP ) בסביבה ויריטואלית.
4. טיפים בנושא רישוי בסביבה הוירטואלית (הן של VMWARE והן של המוצרים המותקנים)
5. אחסון בהקשר וירטואליזציה
6. שליטה ובקרה בהקשר של וירטואליזציה – מה ראלי לדרוש והאם אפשר לצפות לתמונת שו"ב אמיתית של הסביבה הוירטואלית. האם ניתן לבצע quality of service למערכות שמותקנות בסביבה הוירטואלית?

סבב שני – מעבר לוירטואליזציה –
1. מה מידת הבשלות של פתרונות אוטומציה ו- Self Service בתחום התשתיות (הן כחלק פתרון הוירטואליזציה והן באופן כללי)?
2. מה מידת הבשלות של טכנולוגיות אחסון מתקדמות (FCOE)?
3. מה מידת הבשלות של טכנולוגיות Converged כגון (Cisco UCS, HP Matrix, IBM CloudBurst)?
4. האם יש טכנולוגיות ומתודולויות מומלצות לשיפור היעילות \ מעבר לענן פנימי?
5. באיזה מקרים ניתן לשקול שימוש בענן חיצוני בהקשר תשתיות (כגון Amazon EC2)?

מפגש שולחן עגול הוא מפגש של לקוחות הדנים על נושא שנקבע מראש. המפגש יתקיים ביום א' ה- 29 למאי בשעה 0930 עד לשעה 1230 לערך במשרדי STKI אשר בבני ציון. המפגש מיועד ללקוחות STKI . על פי מדיניות STKI ספקים או יועצים אינם מורשים להשתתף במפגש. בכדי להשתתף במפגש יש לשלוח מייל ל- etty@stki.info או ortal@stki.info . בד"כ ניתן לשלוח עד 2 נציגים מכל ארגון.
סיכומי שולחנות עגולים קודמים נמצאים ב- http://www.scribd.com/people/view/1336427-pini-cohen .
פרטים על הגעה לאתר ב- http://www.stki.info/files/9e85ab2145dca6f674e36361a806cef9.doc .

בברכה,

פיני

ניתוח מול פיתוח Development vs. Design

2011-05-01T06:51:00.000-07:00

חברת STKI ערכה מחקר בנושא "פיתוח מערכות תוכנה בארגוני IT". תוצאות המחקר התפרסמו בכנס השנתי שלנו והיוו מחקר ראשון בתחום זה בישראל.
בעקבות שאלות של לקוחות להלן התייחסותנו למאמץ המושקע בניתוח מערכות למול המאמץ המושקע בפיתוח (החל משקף 8) . על פי שאלות של מספר לקוחות, החלק של מנתחי המערכות (ניתוח ועיצוב) במחקרים אחרים גדול יותר מחלקם כפי שהתקבל במחקר STKI. להלן התייחסותנו לשאלה זו:
לקוחות STKI נתבקשו למלא כיצד מתחלק תקציב הפיתוח ב- IT בין מנתחי מערכות, מפתחים, שלב בדיקות וכד'.
ניסוח זה דומה אך לא זהה לשאלה של "כיצד מתחלק תקציב הפיתוח בין שלבי הפיתוח השונים" זאת מכיוון שעל פי הבירור שערכנו בארגונים רבים (למעשה כל הארגונים אתם בצעם את הבירור הנוסף) מסתבר שהחלקים היותר טכניים של העיצוב - Low level detailed design - מתבצעים על ידי צוותי הפיתוח ולא מוגשים על ידי צוותי המנתחים כמקשה אחת. במיוחד בפרוייקטים הקטנים שבהם לא בונים בנפרד אפיון מפורט אלא מעבירים לפיתוח באופן מיידי (לא נתייחס במקום זה האם תופעה זו מבורכת...).
כלומר חלק מפעולות ה"עיצוב" מתבצעות על ידי המפתחים.
נקודה נוספת היא שהחלקים העליונים של האפיון מתבצעים לעיתים על ידי הגוף הדורש שמכיל רפרנטים ברמה גבוהה, תחום BRM – Business Relationship Management, או גוף או"ש (לעיתים אכן יהיו שם מנתחי מערכות אך לא חלק מה- IT) ולכן נקודה זו מעצימה את ההשקעה בפיתוח לעומת הניתוח שמתבצע בגוף ה- IT.

באופן כללי העלו לקוחות את הטענה שתחום ניתוח המערכות בישראל הוא יותר "עסקי" מאשר "טכני" – המפתחים עוסקים בסוגיות עסקיות - איזה value יתבצע על ידי המערכת וכד' - כאשר לטענת חלק מהלקוחות מנתחי מערכות אצלהם לא מגיעם לנושאים טכניים של ERD, שכבת ארכיטקטורה, אפיון אנטגרציה, מה יבצע כל CLASS וכד'. כל זאת מתבצע אצל אותם לקוחות על ידי המפתחים.

נקודה רלוונטית נוספת היא התייחסות ארגונים בישראל ל"הוצאות OPEX " למול "השקעות CAPEX". ישנם ארגונים שבהם פיתוח נחשב כ"השקעה CAPEX" לעומת ניתוח שנחשב "OPEX – הוצאה" . זאת מן הטעם שפיתוח תורם לנכס בחברה – הקוד שמפותח - לעומת הניתוח שלא תמיד מגיע למימוש בפועל ולכן נחשב שהוצאה. לכן יש נטיה בארגונים שמתנהלים באופן זה להגדיל את המשימות שמתבצעות על ידי המפתחים לעומת המשימות שמתבצעות על ידי מנתחי המערכות.

לסיכום, על פי הבירור שערכנו עולה שחלק מפעולות הניתוח מתבצעות בפועל על ידי המפתחים ולכן לא ניתן להשליך מכך שתוצאות המחקר שלנו כפי שנוסח שונות מהותית מתוצאות המחקרים שהצגת בפנינו.

שאלות אלו ואחריות מביאות אותנו למסקנה שיש טעם בעריכת מחקר המשך - מחקר בו נבדוק מהי ההשקעה שמתבצעת בפרוייקט לפי שלבי הפיתוח השונים ולא רק תחת "זכוכית המגדלת" של ה- IT והמבנה הארגוני והפונקציונלי הספציפי ב – IT.
כלומר נשאל על סה"כ התקציב שמושקע בפרוייקט, לפי שלבי הפרוייקט המקצועיים ולא רק על התקציב שיוצא מכיסו של ה- IT.

שולחן עגול בנושא מדידות והערכת המאמץ בפיתוח תוכנה - א' ה- 1 למאי

2011-04-25T23:43:00.000-07:00

לקוחות נכבדים,
פיתוח תכונה הוא לב ליבה של העשייה בארגון מערכות המידע כאשר הערכת המאמץ בפיתוח תוכנה הנו נושא מאתגר ביותר. מדובר על ההערכה הראשונית ולא על ההערכה הראלית לאחר תום האפיון המפורט. לעיתים תכופות מגלים ארגונים שמשימה שתוכננה ל- X חודשים לוקחת כפול מזה אם לא יותר. חריגות אלו הן אחד הגורמים ל"שם הרע" שיצא לפיתוח מערכות באופן כללי וספצפיפת לפרוייקטים בקרב ארגון מערכות במידע. נושא חשוב נוסף הוא מדידות- איזה מדידות מבצעות בזמן פיתוח התוכנה.
להלן סדר היום למפגש:
1. הערכת מאמץ:
a. מי בארגון שותף להערכת המאמץ? באיזה שלב מתבצעת ההערכה ומתי מתבצעים עדכונים להערכה הראשונית?
b. כיצד מתבצעת ההערכה? האם יש שימוש במתודולוגיות סדורות? האם יש שימוש בכלים?
c. עד כמה מפורטת ההערכה- האם מדובר על תקציב כללי או חלוקה לשלבים השונים (ניתוח, קידוד, בדיקות, הטמעה)?
d. האם יש מדדים הקשורים לבדיקת טיב ההערכה? האם יש בארגון "פרסים או קנסות" להערכות טובות או להערכות לא מוצלחות?
e. הם צורת ההערכה שונה בין פיתוח מערכות חדשות להערכת תחזוקה? האם יש תהליך שונה בהקשר של הטמעת חבילות?
2. מדידות:
a. איזה מדידות מתבצעות במהלך פיתוח התוכנה- מדידות הקשורות לאיכות, מדידות הקשורות לבקרה על התקדמות הפרוייקט ועוד.
b. איזה כלים משמשים למדידות השונות?
c. כיצד ניתן לשפר את איכות המדידות?
d. כיצד מוודאים שהמדידות לא מוסיפות לעומס שנמצא על המתכנתכים\מנתחים\בודקים?
e. למה משמשות המדידות?

מפגש שולחן עגול הוא מפגש המיועד ללקוחות STKI בד"כ עד ל-2 נציגים מכל ארגון. ספקים או יועצים אינם מורשים להשתתף במפגש. כל הנאמר במפגש הנו סודי כאשר הסיכום שיוצא הינו אנונימי.
המפגש יתקיים ביום א' ה- 1 למאי (חג הפועלים!) בשעה 09:30 במשרדי STKI אשר בבני ציון. פרטים על הגעה לאתר ב- http://www.stki.info/files/9e85ab2145dca6f674e36361a806cef9.doc .
בכדי להרשם יש לשלוח מייל לאתי מור ב- etty@stki.info

מחקר רלוונטי בנושא פיתוח מערכות מידע (מידת ההשקעה בבדיקות למול פיתוח למול אפיון וכד') נמצא ב- http://www.slideshare.net/pini/stki-application-developmentresearch . נוכל גם לדון בתוצאות מחקר זה.

בברכה
גלית פיין פיני כהן

הבלתי צפוי צפוי - Amazon cloud service outage

2011-04-22T00:39:00.000-07:00

טכנולוגיות חדשות, עד כמה שהן מתקדמות, עדיין צריכות להבשיל ולהתאים ציפיות למול הלקוחות. גם Amazon המובילה בתחומה נפגעה כאשר ממה שנראה כעת ככשל תשתיתי. בעתיד יהיו גם כשלים בתחום אבטחת המידע בשירותים מובילים מסוג זה.

להלן עקרי הדברים מתוך :

Amazon's popular EC2 and Relational Database Services suffered glitches earlier this morning, leaving popular websites and services such as Reddit, Foursquare, and Hootsuite crippled or outright disabled well into the early afternoon. The outages are a sobering reminder of the risks of placing one's eggs in a service provider's basket, even a relatively well-established one such as Amazon Web Services. The mishap will no doubt prompt users of Amazon's services to call on the company to explain why it lacked the necessary backup and disaster-recovery systems to prevent this sort of downtime.

Amazon Web Services first reported at 1:40 a.m. PT that its Northern Virginia data center was experiencing connectivity issues and servers delays, prompted by "a networking event [that] triggered a large amount of re-mirroring of EBS volumes" on the EC2 side, according to the AWS Service Health Dashboard. "This re-mirroring created a shortage of capacity in one of the US-EAST-1 Availability Zones, which impacted new EBS volume creation as well as the pace with which we could re-mirror and recover affected EBS volumes." On the RDS side, Amazon reported connectivity and latency issues with database instances.

By 10:25 a.m., Amazon said it had made "significant progress" in stabilizing the affected EBS control plane service and was seeing reduced failures and latency. The company further reported it was making progress in restoring access and I/O latencies for affected RDS instances.

Still, websites reliant on AWS have continued to bear out the ill effects of Amazon's service issues. Social bookmarking site Reddit, for example, was in "emergency read-only mode" at 11:15 a.m. PT.

Meanwhile, Hootsuite and Foursquare were completely down. Accessing their respective home pages brought up messages alerting users to the issue. Foursquare's, for example, said, "Our usually-amazing datacenter hosts, Amazon EC2, are having a few hiccups this morning, which affected us and a bunch of other services that use them."

הפער- The Gap

2011-04-20T22:21:00.000-07:00

הנושא המרכזי במצגת שלי בכנס השנתי הוא הפער ההולך וגדל לדעתי בין ארגוני ה- IT והמשתמשים הארגוניים לבין הטכנולוגיות שנמצאות מחוץ לעולם זה. לבקשת לקוחות אני מעלה את עקרי הדברים בכתב.
טכנולוגיות שנמצאות בשימוש על ידי NITU – none IT technology users. במצגת שנמצאת בלינק הבא והחל משקף 10 תארתי מספר מימדים מתבטע פער זה כאשר פער זה גודל במהלך השנים ואינו קטן!
לפני מספר שנים ארגוני ה- IT רכשו מחשבי Tier 1 לעומת ה- NITU אשר רכשו Non-Brands, ארגוני ה- IT הגנו על עצמם ב-3 מעטפות אבטחת מידע וה- NITU הסתפקו בשכבה אחת. באופן כללי ה- NITU ניסו לחכות את הפעילות בארגוני ה- IT תוך שימוש במשאבים מצומצמים יותר. אולם כעת התמונה השתנתה באופן דרמתי וה- NITU מוליכים את חזית השימוש בטכנולוגיות. לדוגמה:

ארגוני ה- IT כמעט ולא משתמשים במחשבי MAC כאשר מחוץ ל- IT יש שימוש נרחב במחשבי MAC.
ארגוני ה- IT רוכשים את המחשבים עבור המשתמשים שלהם כאשר מחוץ ל- IT ישנה תופעה של BOYPC – Bring Your Own PC – המשתמשים משתמשים במחשבים הביתיים שלהם לצורך הפעילות העסקות.
ארגוני ה- IT (ולקוחותיהם) משתמשים לתקשורת רק ב- MAIL כאשר מחוץ ל- IT יש שימוש גם ברשתות חברתיות כמנגנון לתקשורת. גם במידה והארגונים מכניסים שימוש ברשתות חברתיות הנושא מטופל ברוב המקרים במחלקת השיווק ולא באחריות ה- IT.
ארגוני IT נותנים שירותים בתצורה של On-Line ו- Batch כאשר מחוץ ל- IT יש שימוש ב- On-Line בלבד.
ארגוני ה- IT אינם משתמשים בתוכנות חינמיות או תוכנות Open Source (בהקשר זה של שימוש ללא תשלום Redhat לדוגמא אינם נחשבים כ- Open Source כאשר מחוץ ל- IT יש שימוש נרחב בתוכנות מסוג זה.
ארגוני ה- IT מקיימים תהליכי החלטות מסורתיים הררכיים כאשר מחוץ ל- IT יש שימוש נרחב ב- Crowdsourcing – רתימת העובדים והלקוחות בצורה בלתי אמצעית לקבלת החלטות מרכזיות.
ה- NITU משתמשים בשירותים ציבוריים בענן (SAAS PAAS IAAS) בצורה הרבה יותר נרחבת מאשר ארגוני ה- IT הסטנדרטיים.

התמונה המצטיירת היא שה- NITU מתרכזים הרבה יותר בליבה העסקית (CORE) לעומת ארגוני ה- IT אשר משקיעים רבות בנושאים שאינם עסקיים – בעיות ביצועים, בעיות אבטחת מידע, רכש, הטמעה ועוד ועוד. כלומר ה- NITU יעילים הרבה יותר ובבטווח הארוך יוכלו לאיים על הארגונים הגדולים. ארגוני ה- IT לא רק שלא מטמיעים טכנולוגיות אלו אלה אף חוסמים אותם – בארגונים לא מעטים חסומות לדוגמה הרשתות החברתיות דבר שהנו גרוע ביותר. אומנם הרשתות החברתיות מהוות איום מבחינת אבטחת מידע אולם על ארגון ה-IT למצוא פתרון אשר מאפשר את השימוש ברשת החברתית תוך חסימת רק המוקדים הבעייתיים מבחינת אבטחת מידע ולא לבצע חסימה גורפת.
לצורך כך נדרשים ארגוני ה- IT להשקיע משאבים (זמן ותקציבים) בבחינה של אותן טכנולוגיות חדשות – ענן ציבורי, רשתות חברתיות, Crowd-sourcing ועוד ועוד. בחינת אותן טכנולוגיות תגלה שלא כולן בשלות אולם מהלך הבחינה עצמו הנו חשוב ביותר כי מתוך אותן טכנולוגיות יצמחו שיטות העבודה החדשות אשר יקבעו את אופן הפעילות העסקית במשק.

הסוף של OpenOffice או רק ההתחלה?

2011-04-17T12:41:00.000-07:00

אורקל הודיעה לאחרונה על כך שתפסיק למכור גרסאות מסחריות ל- Open Office ותתרום את כל הקוד שחלקו נמכר תחת השם Star Office.
מצד אחד מדובר על תרומה גדולה של קוד לקהילה הפתוחה אולם מצד שני זאת הוכחה לכך שלפחות בתחום זה תוכנת הקוד הפתוח לא זכתה להצלחה מספיקה. במידה והתחום היה רווחי וחזק קשה להאמין שאורקל הייתה מבצעת צעד זה. אורקל לאחר רכישת סאן מבצעת צעדי קונסולידציה ואחד מהם הוא הפסקת הטיפול ב- Open Office כמוצר מסחרי.
לכך היו כבר סימנים מוקדים. החברה הירושלמית טק מערכות אשר תרגמה בזמנו את ה- Open Office לעברית במימון משרד האוצר וחברת סאן, הפסיקה כבר לעסוק בתחום כבר לפני מספר שנים. ה- Open Office לא הצליח לפרוץ בישראל, בטח בקרב הלקוחות הארגוניים.
כעת, האלטרנטיבות לתוכנת מיקרוסופט השולטות בתחום נמצא בענן (Google Docs, Zoho , ואחרים) ולא בקוד הפתוח הקלאסי. מצד שני ניתן יהיה כעת להשתמש תחת הענן בקוד הנוסף וישפר את האלטרנטיבות הקיימות.

כנס STKI Summit 2011

2011-03-30T02:50:00.000-07:00

לקוחות נכבדים, תודה על השתתפותכם בכנס השנתי שלנו. הארוע הצליח בזכותכם.
העלאתי לאינטרנט את המצגות השונות. הן נמצאות בלינק הבא.

להלן המצגת המרכזית:

Summit 2011 infra_pini_v6

View more presentations from Pini Cohen

על הפסקת התמיכה של Oracle ב- Itanium

2011-03-24T13:23:00.000-07:00

בצעד דרמטי הודיעה חברת אורקל על סיום הפיתוח וההתאמה של מוצריה על פלטפורמת ה- Itanium – משפחת המעבדים הפחות פופולארית של אינטל. המעבד מבוסס על ארכיטקטורה בשם EPIC- Explicitly Parallel Instruction Computing . לב ליבה של הארכיטקטורה היא המקביליות- אפשרות של הריץ פקודות במקביל בין CORES שונים ומעבדים שונים – בצורה משופרת יותר מהמקביליות שאפשרית בארכיטקטורה הסטנדרטית יותר ה- X64. הבעיה ב- Itanium היא שיצרני התוכנה חייבים לבצע קומפילציה מחדש והתאמות של התוכנה בכדי שהיא תעבוד בצורה סבירה ב- Itanium.
מעבדי ה- Itanium ספגו בעבר מכות דומות הן מ- Redhat והן ממיקרוסופט שגם הן הודיעו על הפסקת פיתוח למעבדי Itanium אולם במקרים אלו המשמעות השלילית הנה פחותה בהרבה וזאת מכיוון שהשימוש ב- Itanium עם מיקרוסופט או Redhat הנו בטל בשישים לעומת השימוש בתוכנות אורקל על מחשבי Itanium.
הנפגעת העקרית ממהלך זה היא חברת HP אשר ביססה את שרתי ה- Unix שלה ממשפחת ה- Integrity על פלטפורמה זו ואשר מוכרת את רוב השרתים המבוססים על Itanium . אנו מעריכים שרוב השרתי ה- Integrity המותקנים אצל לקוחות אכן מריצים מוצרי אורקל ובעיקר את מסד הנתונים של אורקל – מסד הנתונים המוביל בעולם.
ארגונים אלו יצטרכו להחליט האם הם מהגרים לסביבת הלינוקס, הגירה שמתבצעת בכל מקרה אצל ארגונים רבים, או האם להשאר בסביבת יוניקס ואז האלטרנטיבות הנם AIX של IBM או Solaris של Oracle-Sun. כלומר לחברת אורקל יש פוטנציאל של רווח ישיר מהגירה של סביבות היוניקס של HP לסביבה אחרת. הגירה כזו תדחוף גם חלק מהלקוחות לבחון את הפתרונות המקדמים של אורקל ה- Exadata וה- Exalogic, פתרונות הכוללים חומרה + תוכנה ולאחרונה מסתמנים כיעד משמעותי ביותר של אורקל. כלומר מהלך זה הנו דרך להגברת מימוש ההשקעה של חברת אורקל ברכישת חברת SUN (למהלך זה היו גם מטרות נוספות כגון בעלות על MySQL, מסד נתונים פופולארי מאוד בסביבת הענן). מדובר להערכתנו בצעד עסקי טהור ולא במהלך שמשמעו "הפחתת עלויות" זאת מכיוון שהעלות להסבת הפתרונות ל- Itanium אינו אמור להיות גבוה במיוחד ועלות זו אפשר ל"גלגל" על הלקוחות או השותפים כמו כן אפשר היה גם להפסיק תמיכה בחלק מהמוצרים הפחות פופולאריים ולא בכולם.
ישנה כמובן גם אלטרנטיבה של הגירה מפתרונות אורקל לפתרונות תוכנה אחרים ואז ניתן להשאר עם שרתי Itanium אולם ברוב המקרים מדובר על הגירה יקרה משמעותית יחסית לאלטרנטיבה של הגירה לפלטפורמת חומרה אחרת וזאת מכיוון שהגירה כזו מחייבת בדרך כלל שינויים לא טריוואלים בתוכנה.
מדובר על צעד דרמטי אשר גורר תגובות לא חיוביות מאינטל ומ- HP. בשתי הודעות נפרדות הודיעו הן HP והן אינטל על מחוייבותן למשפחת המעבדים ועל תמיכה בלקוחות המריצים תוכנות אורקל.
מעניין אם אורקל תממשיך במדיניות זו ותודיע בעתיד על הפסקת תמיכה בפתרון היוניקס הנוסף שקיים בשוק מכונות ה- AIX של חברת IBM המבוססים על השבב המתקדם Power.
סביר להניח שלקוחות של HP המריצים תוכנות של אורקל על Itanium אינם שבעי רצון מהמהלך וגם שותפים של HP בתחום זה כגון אמדוקס הישראלית גם אינם שמחים (בלשון המעטה...).
אנו מניחים שרוב הלקוחות אכן יבצעו בסופו של דבר מפלטפורמת ה- Itainum , רובם לסביבת לינוקס ואחרים ליוניקס אחרים בינהם של אורקל כאשר רק מיעוטם יעזבו את אורקל אולם בטווח הארוך תתגבש קואליציה נגד אורקל שתכלול גם את HP ו-אינטל וגם את IBM ושחקנים נוספים. מהלך כזה עשוי להביא את אורקל לרכישות נוספות בתחום החומרה כאשר בהקשר זה Dell היא מועמדת אפשרית ולחילופין גם דובר על Netapp. מצד שני צעד זה מקרב את סופה של טכנולוגיית ה- Itanium, טכנולוגיה שהנה עליונה במספר מובנים אך בפועל לא הצליחה ממש להתרומם. אינטל ו- HP יצטרכו לבוא עם פתרון יצירתי בכדי לחזק את ה- Itanium בתקופה קשה זו.

עוד על סביבות פיתוח ובדיקה Testing enviroments

2011-02-15T22:36:00.000-08:00

ישנם מספר מופעים של כל סביבה (פיתוח למפתחים, סביבת פיתוח אינטגרטיבית למפתחים, סביבות בדיקה, סביבת pre-prod וסביבות ייצור) בייחוד למפתחים. נניח שבארגון מסויים המערכת שנמצאת בייצור היא בגרסה 200. המערכת שנמצאת בבדיקות היא בגרסה 201. המערכת עליה עובדים המפתחים היא כבר גרסה 202. אבל מובן שלמפתחים צריך שיהיו עותקים גם של 200 (למקרה של תקלות בייצור) וגם של 201 (למקרה של תקלות בגרסה שנמצאת ב- QA).
ל- QA שעובדים על גרסה 201 יש גם עותק של גרסה 200 וזאת בכדי שיוכלו לאשר תיקונים בייצור.

במקרים רבים האחראי הטכני לכל הסביבות הוא צוות בתוך צוות ה- DBA. ישנם מקרים שבהם האחריות מחולקת בין תשתיות לבין אפליקציה. מדובר על חלוקה שעלולה לגרום לקשיים בתפעול.
בתוך ה- PMO יש "מנהל סביבות טכניות" אשר נותן הוראות לצוות הסביבות – למתי יש להכין כל סביבה. וזאת בכדי שלדוגמה מפתחים לא יתחילו לעבוד ולא תהיה להם סביבה מוכנה.

סוגי הפעולות של צוות סביבות
1. Setup – בניה של סביבה חדשה. מתבצע לפי Check list. דברים כגון שרתים, אחסון DBA, middleware. אבטחת מידע ופיתוח.
2. שדרוגים :
a. שדרוגים תשתיתיים על פי checklists או scripts ידועים של אוטומציה
b. שדרוגי תוכנה- כלים או ידנית
3. Data Refresh –
a. Full - דרך clone, ומיסוך (משכורות, סיסמאות)
b. SUBSET או שיש הפצה מרובת סביבות. בונים master (כלומר מייצרים מדגם) , מרעננים ומפיצים לכולם (העתקה ממש ולא SNAPS) .בד"כ מבצעים העתקות בפועל – לא משתמשים ב- SNAPS
c. Direct – לוקחים נתונים מייצור בפועל. בכדי לבדוק בעיה.

הכלים לביצוע משימות ה- Refresh הם: ETL, refresh scripts - ובכלים – כמו Optim (כיום של IBM ) או Brilix שמבצעים גזירות ו- SUBSET.

דגשים לתחום ה- DRP

2011-02-07T23:25:00.000-08:00

לקראת הדיון שמתקיים היום בכנסת להלן מספר דגשים לתחום ה- DRP :

1. הדבר החשוב ביותר הוא להבין ש-DRP אינו פרוייקט תשתיתי\טכנולוגי אלה תפעולי! מדובר בנושא שמחייב התייחסות שינויים ועדכונים לכל אורך הדרך ולא רק בזמן הקמת הפרוייקט. ישנם ארגונים רבים שטועים בהבנת סוגייה בסיסית זו.
2. אחד הדברים הבעייתיים ב- DRP היא שמירה על עדכניות. מתקינים משהו בייצור- ואז חייבים להתקין אותו ב- DR. בפועל זה לא קורה ואז ביום הדין יש אי תאימות באפליקציה או בתשתית. וכמובן שהדיסק חסר...
3. Boot from san פותר בעיה זו אבל מביא גם בעיות אחריות. לדוגמה, מגיע טכנאי חומרה כחלק מהאחריות למוצר לתקן מאוור. על הדרך הוא מעדכן bios. זה לא מתבצע באתר ה- DR כי זה לא באחריות הטכנאי והוא גם לא מודיע את זה לאף אחד ואז המערכות לא עולות.... זה קרה בזמנו ב- WIN . בUnIX פחות בעייתי.
4. וירטואליזציה תופסת תאוצה גם בהקשר ל- DRP. מאפשר גם לחסוך שרתים באתר ה- DRP ועוד יותר חשוב מאפשרת להעביר מערכות ללא חשש לתאימות חומרה.
5. SRM של VMWARE מתקדם כל הזמן. עדיין לא בשל לגמרי כמו cluster אמיתי (הוא מזהה תקיעה של מערכת הפעלה אבל בד"כ לא יזהה תקיעה של אפליקציה כאשר מערכת ההפעלה עובדת כשורה).
6. לקוחות כותבים הרבה scripts . יש שימוש מסויים ב- geo cluster בעיקר של Veritas אבל לא בצורה אוטומטית לגמרי.
7. מבחינת רפליקציה, לאחרונה לקוחות מדברים על זה שעדיף לבצע רפליקציה ברמת ה- DBMS ולא באמצעות הדיסק (SRDF\Snapmirror ) כי הביצוע השכפול באמצעות סביבת האחסון מעביר גם שגיאות לצד השני.
8. מומלץ לתת תפקיד של אחראי DRP. כאשר אותו אחראי הוא חלק מהשרשרת שחותמת על העברה לייצור.
9. תוכנת continuity software שכיום נמכרת ב- OEM דרך Symantec מסייעת לאיתור פערים.
10. ישנה סוגיה ארכיטקטונית מעניינת לגבי רשת נפרדת מול רשת אחודה (dr ו- prod) . ארגונים רבים בוחרים ברשת אחודה למרות שהדבר מחייב בשינויים לא פשוטים (קינפוג מתאים של DNS ולעיתים גם שינויים בתוך האפליקציות).

השלבים השונים לפרוייקט DRP הנם:
1. התנעת הפרוייקט. שם גם מגדירים מה התוצרים מהפרוייקט ולמידת תמונת המצב בארגון כעת
2. BIA – business impact analysis - מסתכלים על התהליכים העסקיים (והמערכות שמיישמות אותם) ומצד שני על הסיכונים והתוצאה היא הגדרה של רמות שירות שונות (platinum gold וכד') כולל RPO RTO למערכות השונות.
3. הגדרת ארכיטקטורה למערכות השונות לפי הרמות שהוגדרו.
4. יישום הארכיטקטורה.
5. מבצוע הרמה הגבוהה ביותר – (platinum ולאחריה הרמה השניה- GOLD וכך הלאה)
6. בדיקות.
7. תפעול שוטף. השלב הבעייתי ביותר בפרוייקט.

הסכם החשכ"ל האמריקאי GSA עם Google

2011-01-13T11:46:00.000-08:00

ארגון החשב הכללי האמריקאי (ה- GSA ) סיים תהליך שבו נבחרה Google כספקית שירותי הדואר האלקטרוני שלו. מדובר על נקודת ציון חשובה בתולדות המחשוב. ה- GSA קובע מדיניות של משרדי הממשלה וסוכניות נלוות רבות בתחומים רבים כמו גם בתחום המחשוב. העובדה שה- GSA עבר בעצמו מארכיטקטורת שרתי דואר אלקטרוני מסורתית, שרתי דואר המותקנים במתקני החברה (במקרה זה שרתי Lotus Notes), לפתרון המותקן בענן הציבורי היא, ככל הנראה, נקודת אל חזור במחשוב הממשלתי והכללי.
מדובר על הבעת אמון שפתרון ענן ציבורי יכול לשמש ארגון גדול (מדובר על כ- 17K עובדים) המטפל במסמכים רגישים העוסקים בכספי ציבור כגון מכרזים, ניירות משא ומתן, הסכמים ועוד. הבעת האמון היא בפונקציונליות של פתרונות הענן הציבורי כמו גם בזמינות ובאבטחת המידע בתחום מתפתח זה. אני מעריך שמימדים אלו יצטרכו להבשיל ולא מן הנמנע שנשמע בעתיד על סוגיות של זמינות או אבטחת מידע בפתרונות מסוג זה.
המטרה של ה- GSA בכניסה למהלך זה היא שיפור ביכולות לעומת המערכת הקיימת כמו גם הורדה בעלויות של 50% מהעלות הנוכחית. כל זאת כאמור לפי התכנון כאשר מבחינות רבות הצלחת או אי הצלחת הפרוייקט תגרום לארגונים נוספים לשקול ברצינות פתרונות ענן ציבורי בתחום זה. מכיוון שה- GSA מפרסם את תוצאות ההסכמים שלו (כמו גם החשכ"ל שלנו – מצ"ב קישור לאתר שבו ניתן לחפש הסכמים) ניתן לראות שההסכם הכללי הוא בעלות של 6.7M$ כאשר עלות לתיבת דואר בשנה הראשונה היא 20$ ולאחר מכן 4.2$ למשך 4 שנים. העלות הראשונית גבוהה יותר מכיוון שהיא כוללת הסבת דברי דואר ישנים ונתוני פגישות משרתי הדואר הישנים לסביבת Google. לא מדובר בהסכם על ההסבת אפליקציות Lotus Notes רבות שנמצאות בשימוש ב- GSA ולכן סביר להניח ששרתי Domino רבים ימשיכו לפעול במשרדי ה- GSA עוד שנים רבות.
המתחרה של Google במכרז זה הייתה מיקרוסופט. מיקרוסופט הפסידה עסקה חשובה זו אולם בפרספקטיבה כלכלית מיידית לא מדובר על הפסד מהותי. הסיבה לכך נאוצה באסטרטגיית החדירה של Google בתחום זה.
השלב הראשון אליו Google מכוונת את לקוחתיה הוא שלב ה- Messaging . מדובר על דואר אלקטרוני (שירות ה- Gmail for business) וניהול יומן. השלבים האחרים מדברים על יכולות נוספות כגון ה- Google-sites המאפשרות בין הייתר שיתוף מסמכים בצורה נוחה.
רק לאחר שלבים אלו מדברים Google עם לקוחותיהם על שלב ה- Docs שבו מחליפים הלקוחות את סביבת ה- Microsoft Office לסביבת Google מלאה.
כלומר השלב הראשון מאיים על מיקרוסופט רק בתחום השרתים (לייתר דיוק שרתי ה- Exchange ובמידה מסויימת גם ActiveDirectory) אך לא מאיים על מיקרוסופט בתחום המשמעותי ביותר – סביבת ה- Office. יש להניח שה- GSA יעבור גם הוא בשלבים אלו ולכן אין להסיק מהסכם זה שה- GSA יפסיק להשתמש ב- Microsoft Office (למרות שהרישוי של ה- GSA אכן יאפשר שימוש ב- Google docs).
לסיכום, מדובר על עסקה חשובה ביותר אך אין לראות בעסקה זו כ"תחליף האולטימטיבי המיידי" לשימוש המאסיבי של ארגונים בפתרונות מיקרוסופט.

הפער הדיגיטלי וארגון ה- IT

2011-01-08T13:35:00.000-08:00

לאחרונה אני מסתובב עם תחושה לא פשוטה. לא יכול להוכיח מדעית, אבל להערכתי הפער בין ארגוני ה- IT המסורתיים לבין הארגונים הטכנולוגיים החדשים קרי סטארטאפים, חברות לטכנולוגיה מתקדמת או אפילו "סתם" SMB אשר אינם ארגוני IT מסורתיים, מתרחב.
לפני מספר שנים ארגוני IT מסורתיים פעלו בצורה דומה לארגונים שאינם מסורתיים. נכון שבארגונים לא מסורתיים רכשו ציוד שאינו Tier 1 , השתמשו בפחות שכבות הגנה בהקשר של אבטחת מידע, השתמשו בתוכנות פחות מוכרות (לעיתים קוד פתוח) או השתמשו יותר ב- outsourcing אבל ההתנהלות הבסיסית הייתה דומה בכל הארגונים.
כעת, ארגונים לא מסורתיים אינם רוכשים ציוד מחשוב בעצמם אלא משתמשים ב- IAAS, אינם מתקינים תוכנה בעצמם אלא משתמשים ב- SAAS ואינם מפתחים תוכנה באופן מקומי אלא מפתחים ב- PAAS. אירגונים אלו גם משתמשים ב- iPAD וטלפונים חכמים בצורה הרבה יותר מתקדמת מארגונים מסורתיים, משתמשים יותר במחשבי PC מתוצרת Apple ובעיקר גם מסתמכים על רשתות חברתיות בצורה מהותית לביצוע פעולות עסקיות רבות וחשובות, לעיתים גם במודל עסקי שונה הנגזר מהכוח העולה של רשתות חברתיות אלו.
לעומתם, ארגוני ה- IT המסורתיים ברובם המכריע, אינם משתמשים ב- IAAS, SAAS או PAAS. השימוש בהתקני קצה מתקדמים וברשתות חברתיות נמצא בשוליים ובמקרים רבים אינו מובל בארגון על ידי זרוע ה- IT אלא על ידי זרוע השיווק (נקודה זו אגב היא הנושא המרכזי שנבחר לכנס השנתי שלנו - Manage The Scattered IT).
לארגוני ה- IT חששות מוצדקים מטכנולוגיות חדשות ולא תמיד בשלות אלו. בעיקר אבטחת מידע אך חשש מאובדן שליטה על נכסי ה- IT, חוסר האפשרות לשלוט על התוצאה שמתקבלת מטכנולוגיות אלו, אינטגרציה עם המערכות הקיימות ועוד ועוד. אולם, כפי שנראה כעת טכנולוגיות אלו, ובעיקר הרשתות החברתיות, התקני קצה חדשים וגם הענן, יתבגרו הרבה יותר ממה שארגוני IT חושבים. ובסופו של דבר השימוש בטכנולוגיות אלו יונחת ממועצות המנהלים ומהנהלת הארגון. בדיוק כפי שלפני 20 שנה הונחת השימוש במחשבי ה- PC למרות התנגדות ארגוני ה- IT שטענו בתוקף "אין דבר שמחשב ה- MF אינו יכול לספק".
לפיכך, אנו ממליצים לארגוני ה- IT להתכונן לבאות וכבר השנה לבצע ניסוי ראשוני ב- SAAS, IAAS ו- PAAS . כמו כן על ארגוני ה- IT לקבל בברכה שימוש בהתקני קצה חכמים ולבנות אסטרטגיה וכלים לשימוש ברשתות חברתיות.
כבר כעת ישנם ארגוני IT אשר קיבלו מציאות זו. לדוגמה, אחד ממנהלי התשתיות המוכשרים פנה אלינו לפני מספר חודשים וביקש המלצה ליועץ טכנולוגי אשר יסייע לו להעביר מערכת ל- IAAS (ככל הנראה ל- Amazon EC2 ) בתור "ניסוי כלים" למרות החששות המוצדקים וההתנגדויות בארגון ממהלך זה.
זה הזמן "להתעורר". הפער בין ארגוני ה- IT לעולם הטכנולוגי החיצון חייב להצטמצם.

בעיות בפרוייקט IT

2010-12-25T11:39:00.000-08:00

באחת מהפגישות עם מנהלי מערכות מידע הוצגה בפנינו רשימה של גורמים ראשיים לבעיות בפרוייקטי IT. מדובר על מחקר מעמיק אותו ביצע המנהל כאשר חלק מהנקודות שנזכרו "נכתבו בדם" באותו ארגון. מדובר ברשימה חשובה המאפיינת ארגונים רבים. רשימה זו צריכה להוות "תמרור אזהרה" למנהלי ה- IT ולמנהלי הפרוייקטים:

הלך רוח של המשתמשים המובילים שעיקרו "אם כבר מבצעים פרוייקט אז...". כלומר ניצול הפרוייקט הנוכחי לבעור "כל עוולות העולם".
דרישה לפונקציונליות מקסימלית בעדיפות על לוחות זמנים. משהו כמו "הכל חשוב הכל דחוף הכל עכשיו". כמעט ללא מוכנות לוותר על פונקציונליות בכדי לעמוד בלוחות זמנים.
דרישה לפתרון ייחודי – כתפיסת עולם – ללא עדיפות לתהליכים ופתרונות קיימים או מוצעים על ידי החבילה או המפתחים.
נקודה חשובה ביותר שעשוייה לתקן את הגורמים שציינוו קודם - זמינות של business leaders. אותו business leader צריך לוודא שהרפרנט המקצועי מטעמו לא יפול למלכודות שציינו מקודם ובמידה וכן - להחליפו במהירות.
זמינות מיישמים ומפתחים. מדובר בקושי אשר במקרים רבים ניתן לפתרון.
סיכון חוצה חברות – ביצוע פרוייקטים משיקים. המשמעיות בסיכון זה היא שפרוייקט אחד מתבצע ללא ידיעה מוחלטת כיצד הפרוייקט השני ישפיע על התהליכים העסקיים המשותפים.
הסבה טיוב נתונים. טיוב נתונים היא ה"כביסה המלוכלכת" של הארגון. נושא שאף אחד לא רוצה להכנס עליו בצורה משמעותית מכיוון שמדובר על תהליך עתיר משאבים שמחצין יריבויות בין היחידות העסקיות השונות בארגון.
מוכנות ארגונית – בתוך זה הטמעה לא מספיקה, דרישות לא מדוייקות, פתרון: צוות משאבי אנוש, צוות שינוי. לוקחים מוביל עסקי מהחברה כמוביל.
תקלות בניהול והגדרת הרשאות
מבנה והגדרת תפקידים לא ברורים במנהלת הפרוייקטים. מיקום חברי הצוות של הפרוייקט– פיזור אנשי הפרוייקט בתחומים שונים פוגע בתאום בין הצוותים . כלומר כדאי לרכז אנשים לפרוייקטים.
אי הסכמות והפתעות בנושאי עלויות וחיובים במהלך פרוייקטים מול שינויים ותוספות נדרשים.

לסיכום - גזור ושמור. בכל פרוייקט יש לעבור על נקודות אלו פעם בשבוע לפחות!

תמחור פנימי - תמונת מצב IT Chargeback

2010-12-07T23:23:00.000-08:00

לקוחות רבים שואלים את עצמם לגבי תמחור פנימי לפעולות IT (הכוונה ל- IT Charge-back). אולם בסופו של דבר מסתבר שרובם המכריע של ארגוני ה- IT בישראל אינם מבצעים נכון להיום תמחור פנימי.
גם אותם הארגונים אשר כן מבצעים תמחור כזה מודים שמדובר בתחשיב חסר שאינו משקף בצורה טובה את המציאות. המתודולוגיה היא לקחת את העלויות הישירות (אגב, בד"כ ללא שכר של עובדי החברה) בתוספת אחוזים מסויימים 20% עד 50%.
לדוגמה, אחד הלקוחות מתמחר נכון להיום מכונה וירטואלית ב- 3.5K$. התמחור כולל את הקמת המכונה, מכונת DRP , תשתית גיבוי, שליטה ובקרה, אנטיוירוס וכד', ותמיכה שוטפת (כלומר לא צריך להוסיף כסף בשנה הבאה) אבל אם יצרכו להוסיף זיכרון , להעביר למחשב חזק יותר – הלקוח ידרש לתוספת תקציב. דוגמה זו לא כוללת תמחור של אחסון המתומחר בצורה נפרדת.
ישנם מקרים שבהם יש תמחור מורכב יותר – לדוגמה בחברת תקשורת, יש תמחור די מסובך ל- call center המורכב מעלויות משתנות- עמדת הקצה, תוכנות וכד', וגם עלויות קבועות- תשתית חשמל, תקשורת, שרתים וכד'. לטענת הלקוח – מודל שכבר לא עדכני אבל "זה מה יש".
על פי בדיקה שקיימנו לאחרונה מסתבר שרובם המכריע של הלקוחות משתמשים ב- EXCEL ולא בתוכנה או כלי יעודיים. יש לקוחות שמקווים שיישום CMDB יסיייע במשימה זו אולם עד לרגע זה לא הצלחנו לאתר לקוחות בישראל שמשתמשים ביישום CMDB לבצוע תמחור בפועל.
אנו מניחים שככל שתפיסת הענן תבשיל, הן הענן החיצוני אשר בו מדובר על תשלום בפועל והן הענן כלים וטכנולוגיות בתחום הענן הפנימי ששם אפשרות לביצוע charge back היא חלק מובנה מהפתרון, יותר ויותר ארגונים יבצעו תמחור מסוג זה שעשוי גם לשפר את יעילות גוף ה- IT.

רשמים מ - Microsoft Teched 2010

2010-11-28T22:22:00.000-08:00

באילת מתקיים בימים אלו מתקיים באילת הכנס המקצועי הגדול בישראל בתחום מערכות המידע.
השתתפתי בכנס במסלול ה- CIO . מסלול יוקרתי ואיכותי אשר ריכז תשומת לב רבה ממיקרוסופט ושותפיה. פה ושם נפרדתי מהמסלול לצורך השתתפות במספר הרצאות טכניות יותר.

רושם ראשון מהכנס הוא שתעשיית ה- IT בישראל אכן התאוששה מהמשבר הכלכלי העולמי. זאת לפי מספר המשתתפים הגדול, האטקרציות שהוצאו למשתתפים וגם לפי כמות ואיכות ה-giveaways. כמעט ימי ה- 2000 העליזים...
מדובר על כנס מוצלח ביותר שאורגן למופת.

אחד הדגשים בכנס בכלל ובמסלול ה- CIO בפרט היה הענן. Nino Olivotto, המשמש VP בכיר במיקרוסופט EMEA ציין שמעל 90% מתקציב ה- R&D של מיקרוסופט, תקציב ה- R&D הגדול בעולם, מוקדש לפיתוח טכנולוגיות בענן. מסר זה לא התקבל בקלות במסלול ה- CIO .
ענן ציבורי נתפס בקרב מנהלי מערכות מידע רבים כלא רלוונטי. הענן הציבורי לא נחשב מאובטח מספיק, לא גמיש לצרכים הייחודים של הארגון, ובכלל, לטעמם של ארגונים ממגזרים רבים כמו ביטוח, בנקאות, בריאות, הרגולציה לא תאשר "הסגרת" מידע רגיש לידיים "לא ידועות". ענן ציבורי נתפס על ידי מנהלי מערכות מידע כסוג של מיקור חוץ אשר במקרים רבים לא הוכיח את עצמו בישראל. המגזר הבטחוני שיוצג בכבוד בכנס לא רלוונטי לענן הציבורי בהגדרה .
אם כך, מדוע משקיעה מיקרוסופט 90% מתקציב בפיתוח שלה לטובת משימות שאינן רלוונטיות ל-CIO רבים?
התשובה לכך מורכבת מכמה חלקים. חלק ראשון הוא שחלק מההשקעה של מיקרוסופט היא בטכנולוגיות הקשורות לענן הפרטי\פנימי, טכנולוגיות שרלוונטיות במיוחד לארגונים הגדולים מהמגזרים שהזכרתי. אולם גם כאן חינוך השוק כפי שהשתקף במסלול ה- CIO עדיין לא הסתיים. מנהלי ארגונים רבים ציינו ש"יש לי וירטואליזציה בשרתים ולכן יש לי כבר ענן פנימי". מיקרוסופט וחברות מובילות אחרות צריכות עדיין להדגיש ש"ענן פנימי" משמעותו הרבה יותר מ"וירטואליזציה בשרתים". תועלות כגון "self service", הורדת זמני סבב לביצוע תהליכים ומשימות, שיפור הניצולת לא רק בשרתים אלה גם באחסון, רישוי תוכנה , תקשורת ועוד ועוד, ניראות יותר טובה של פעילות ה- IT ואיתה גם האפשרות לביצוע Charge-back, כל אלה מהווים יכולות מובנות בטכנולוגיות הענן וישמשו גם ארגונים אשר יגבילו את פעילותם לענן הפרטי. המטרה העקרית בענן הפרטי היא לענות על צרכי ה- business בצורה מהירה, גמישה ויעילה (זולה) יותר.
חלק שני לתשובה לשאלה מדוע משקיעה מיקרוסופט כל כך הרבה משאבים בפיתוח לטובת הענן היא אכן פחות רלוונטית למסלול ה- CIO. מיקרוסופט יודעת שארגונים קטנים, משתמשים ביתיים וסטודנטים הם ראש החץ באימוץ טכנולוגיות חדשות, טכנולוגיות אשר בסופו של דבר מגיעות לתעשיה ולמערכות המידע. משתמשים אלו פונים נכון להיום לענן הציבורי בגדול. לפני 20 שנה השתמשה מיקרוסופט בקהל זה בכדי לחדור לעומק התעשיה ומערכות המידע. עכשיו, מיקרוסופט לא רוצה להפסיד את הקהל הזה, מה גם שהתחילה במסע לענן באיחור לעומת google ולכן משקיעה המון בתחום הענן תוך ניצול הנכסים והמשאבים העצומים שלה.
מסר זה שהנו מאוד רלוונטי למיקרוסופט פחות התאים למסלול ה- CIO. יוצאים מן הכלל בהקשר זה הנם ארגוני HighTech או ארגונים גלובליים ישראלים. ארגונים אלו כגון אמדוקס, ECI , מכתשים אגן, liveperson, ואחרים, משתמשים כבר כיום בפתרונות מסויימים בענן הציבורי ובהקשר זה מהוויים החלוץ שהולך לפני המחנה. גם ארגונים ישראלים שהנם פחות גדולים כבר משתמשים בפתרונות בענן הציבורי.
הרצאה נהדרת שקיבלה תגובות טובות היא ההרצאה של ניר טנצר, סמנכ"ל פיתוח עסקי וקידום טכנולוגיות, אשר עסקה בטכנולוגיות מתקדמות שברשותה של מיקרוסופט בעיקר מתחום ה- Natural User Interface . מסכי מגע חכמים, דיבור במקום הקלדה עם תרגום מיידי, מעבר של "המשרד" ממקום למקום, הקרנה של מידע על משטחים שונים ועוד ועוד. כל אלה פתחו פתח לשינויים הגדולים שממשיכים להגיע בקצב גובר והולך.

על סביבות בדיקה- המשך testing enviroments

2010-11-27T12:15:00.000-08:00

זאת רשימת המשך לרשימה קודמת שפרסמתי. בהמשך נקיים גם מפגש שולחן עגול בנושא זה.

סוגי הסביבות
סביבות הבדיקה המלאות, באופן תאורטי, צריכות לכלול 4 סוגים:
1. סביבות פיתוח – בבעלות אנשי הפיתוח
2. סביבות פיתוח לטובת unit test – בבעלות אנשי הפיתוח. ישנו צורך לסביבה כזו מכיוון שסביבת הפיתוח משמשת מספר רב של מפתחים הנמצאים בגרסאות שונות של קוד וב"תהליך" כלומר קוד לא סגור ולא פונקציונלי ולכן ביצוע unit test לא ייתן תוצאה אמיתית. "סביבת הפיתוח לטובת unit test" אמורה להכיל רק קוד עובד.
3. סביבות בדיקה – בבעלות ה- QA
4. סביבות Pre-Production – בבעלות התפעול\הייצור
5. סביבות ייצור

אחריות על בניית הסביבות – "צוות סביבות"
צוות "סביבות" הוא הצוות האחראי לבניית הסביבות כאשר אחריות הצוות היא גם תפעולית (כלומר מבצע חלק מהמשימות בעצמו) אבל יותר ניהולית (מזמין שירותים מגופים אחרים בארגון לטובת ייצור הסביבה – משאבי DBA , אנשי סיסטם, מפתחים ו- QA שמוודאים שהסביבה זהה לייצור).
דגשים לגבי הסביבות השונות:
1. סביבת הפיתוח – בגלל שהיא משרתת מפתחים רבים שעובדים על פרוייקטים רבים בו זמנית, מדובר על הסביבה הכי פחות מסודרת.
2. סביבת הפיתוח לטובת unit test – בארגונים שאין סביבה כזו ניתן לבצע unit test על סביבת הבדיקות הכללית.
3. סביבת הבדיקות הכללית – עיקר המשימה היא לוודא שמבחינה פונקציונלית המערכת מבצעת את משימותיה.
4. סביבת ה- Pre-Prod אמורה להיות זהה לגמרי לסביבת הייצור. בה מבצעים קימפול סופי ומוודאים שתהליך ההתקנה עובר חלק כאשר בתום ההתקנה מבצעים בדיקת שפיות כללית. לא מריצים את כל תסריטי הבדיקות אלא מוודאים שהמסכים נפתחים ושפעולות בסיסיות מתקיימות. העיקר בסביבה זו הוא לוודא שאכן תהליך ההתקנה עובד בצורה חלקה. לדוגמה, כאשר העבירו גרסה לסביבת ה- TEST הייתה חסרה הרשאה מסויימת שהעיפה את התוכנית והוסיפו אותה בצורה ידנית – לא כחלק מ- SCRIPT. נקודה זו תתגלה ב- Pre-Prod. כמו כן יש לבדוק שהמערכות מדברות בין עצמן בגרסה החדשה.

במצב אידאלי ארגון אמור להחזיק כמה סביבות פיתוח ואולי כמה סביבות "פיתוח ל- unit test " אבל סביבת בדיקות אחת וסביבת Pre-Prod אחת. אולם בפועל, בגלל שלא רוצים לפגוע בגרסאות שנמצאות בשימוש ולא מצליחים לתאם בין כל הפרוייקטים (שעובדים על מערכות שונות המקושרות ביניהן) ישנם מקרים שבהם יש כמה סביבות בדיקות ואפילו כמה סביבות Pre-Prod !
עדכון הסביבות מתבצע בד"כ פעם בשבוע מבחינת מסדי הנתונים אבל לא מבחינות אחרות (לא מבחינת "אינטגרציה"). יש עדיפות לעדכון הנתונים בסביבת הבדיקות כי סביבת הבדיקות חייבת להכיל את כל הנתונים (ובעיקר סוגי הנתונים) העדכניים – לדוגמה מסוג חדש בשם "סופר פלטינום". סביבת ה- Pre-Prod פחות חייבת להתעדכן מבחינת הנתונים כי מדובר שם על בדיקות "שפיות בלבד". אבל מצד שני סביבת ה- Pre-Prod חייבת להיות מעודכנת ברמה התשתית ("אינטגרציה") – דברים כמו עדכוני patch של windows שהתבצעו בייצור צריכים לעבור גם ל- pre-prod , גרסאות ESB , וכד'. אבל במקרים רבים ארגונים לא מבצעים את העדכונים מייד ולכן ה- pre-prod אינו מעודכן בצורה מלאה.
בגלל הזמן הרב שנדרש ליצירת סביבה ניתן להשתמש במתודולוגיה של fip-flop לבניית סביבת הבדיקות. הבודקים עובדים על סביבה יציבה ובמקביל בונים סביבה חדשה. תהליך זה לוקח כחודש ולאחר ייצוב הסביבה מעבירים את הבודקים לסביבה החדשה ומוחקים את הסביבה הישנה. ואז מתחילים לבנות סביבת בדיקות מעודכנת יותר.
כלים תומכים
מבחינת כלים תומכים:
1. עבור הקוד משתמשים בכלים בשלים של SCM – software configuration management. החל מכלים ממשפחת rational, team system של מיקרוסופט, subversion שהנו open source וישנם רבים אחרים.
2. עבור ריפרוש ה- DBMS – ארגונים רבים פתחו כלים (scripts מתוחכמים) משל עצמם.
3. לשאר המשימות אין שימוש נפוץ בכלים.
מבחינת כלים המאתרים שינוי בין סביבות, אחד הלקוחות סיפר על כלי שפותח בארגון. על ידי פונקציית DIF מוצאים מה השתנה בין קבצים או טבלאות קונפיגורציה. כאשר הבדיקה אינה מתבצעת על כל הסביבה אלא רק על דברים בעייתיים (קבצי קונפיגורציה, מבנה DBMS, סיסמאות, טבלאות קונפיגורציה) אשר בעבר התגלו איתם בעיות.

משק כנפי ההיסטוריה- Novell נרכשת

2010-11-24T23:47:00.000-08:00

לאחרונה נודע שחברת Attachmate רכשה את חברת Novell. זהו מקרה נוסף של חברה מפוארת שהייתה מובילה בזמנו אך לא השכילה להשקיע בתחומים חדשניים ובסופו של דבר נרכשה על ידי חברה קטנה ממנה או חברה מה"דור החדש". דוגמאות נוספות לתהליכים מסוג זה הם רכישת Digital על ידי Compaq ולאחר מכן על ידי HP. רכישת SGI על ידי Rackable עוד דוגמה ידועה היא , SUN שנרכשה על ידי Oracle ועוד ועוד.
העובדה שחברה מובילה לא מצליחה לקרוא את המציאות ולהתפתח קדימה היא תופעה ידועה המנותחת בצורה נהירה ומשכנעת על ידי פרופ' Clayton Christensen . הפרופסור מסביר מה עוצר הנהלות של חברות מלראות את המציאות ולעצב מחדש את דרך החברה.

לי עוד זכורים הימים ש- Novell הייתה הסטנדרט ומחשבי PC שמריצים DOS או Windows (גרסאות ראשונות) התחברו לשרתי Novell. לאחר מכן יצאו שרתים של Windows שהיו פחות מתקדמים מבחינה טכנולוגית. מאז עברו שנים רבות. Novell בצעה מספר שינויים ומספר רכישות אסטרטגיות כגון SUSE בתחום הלינוקס או לדוגמה Platespin בתחום וירטואליזציה.
לקוחות עדיין מתגעגעים למוצריםהמעולים של Novell הן בתחום שרתי הקבצים, הן בתחום אבטחת המידע והן בתחומים נוספים (SSO וכד'). רק לאחרונה נפגשתי עם לקוחות אשר ירדו די מזמן מ- Novell ועדיין מחפשים תחליף ל- NAL שהוא Novell Application Launcher.
כעת הסאגה הסתיימה ברכישה על ידי Attachmate. חברת Attachmate התפתחה מהתחום של מפתרונות Host to Web אך היא השכילה להתרחב למספר תחומים נוספים. בארץ החברה מיוצגת על ידי יעל תוכנה. רכישה זו תסייעה ליעל לחזק את חטיבת התשתיות המתפתחת שלה.

STKI RT POC ב- HP BLOGS

2010-11-16T05:08:00.000-08:00

ב- STKI לא רק כותבים בלוגים או עונים על שאלות. לאחרונה ערכתי מפגש שולחן עגול בתחום אוטומציה שבו התבקשו ספקים להדגים SCRIPT שמצורף למטה. המפגש היה מעניין אך עמוס מידי מבחינת לוח זמנים. נפיק לקחים לפעם הבאה.
התייחסות למפגש הופיע בבלוג המעניין של יובל רייז.

מצ"ב הסנריו הנדרש להדגמה ב- POC של אוטומציה:
===================================
מצב התחלתי:
5 שרתים וירטואליים (אפשר גם PC ). שמות המחשבים הם:
A1
A2
B1
B2
C - שרת C מותקן מחוץ ל- firewall.

שרתי A1 ו- A2 יקראו שרתי "קבוצת A "
כנ"ל שרתי "קבוצת B"

בשרתים יהיה קובץ בשם c:\demo.txt
אשר יכיל את התוכן הבא:
שם המחשב ולאחריו hello world

המשימות הנדרשות הן:
1. העתקת קובץ TEXT כלשהו לשרתי A ול- C
2. העתקת קובץ TEXT (מהסעיף הקודם) לשרתי B ו- C . כעת אמורה להתקבל הודעת שגיאה משרת C כי הקובץ כבר קיים.
3. הוספת השם Moshe ל- Active Directory המותקן על שרת C.
4. עדכון ה- displayName של Moshe ב- AD ל- "משה משה".
5. נא לבחור PATCH של windows ולהתקינו בשרתי B ו- C.
6. נא להתקין את ה- PATCH שוב על שרתי B ולראות איזה הודעת שגיאה מקבלים.
7. נא להעתיק קובץ בשם c:\demo1.txt עם תוכן כלשהו לכל השרתים אשר קיבלו הודעת שגיאה בהתקנת ה- PATCH של windows (כלומר לשרתי B ).
8. לכל המחשבים בסוף הקובץ c:\demo.txt יש להוסיף את שם השרת והתאריך הנוכחי
9. בקבוצת שרתים A יש לשנות את המילה world בקובץ c:\demo.txt ל- OLAM (אין לבצע העתקה מחדש של הקובץ אלא רק להחליף את המילה).

==================
מדובר על הצעה לסנריו. אין חובה לבצע את כל השלבים שהוצעו. ניתן להדגים יכולות נוספות של המוצר\מוצרים או דברים חשובים כגון:
• דוגמה לשינוי בסביבה חיצונית לשרתים: עדכון מדיניות גיבוי של שרת, עדכון של ESX , עדכון של FireWall , עדכון קונפיגורציה של switch תקשורת, אחסון וכד'.
• דוגמה ל- workflow . יש להעתיק קובץ בשם c:\demo_workflow לשרתי A כאשר לפני ההתקנה יש לבצע אישור ב- workflow של שתי רמות וגם לעדכן בקובץ שהמלאי של c:\demo_workflow ירד בשניים. (מדובר בסנריו בסיסי של התקנת תוכנה אשר מעדכנת את רמת המלאי בארגון).
• דוגמה ל- flow שמשלב בתוכו ביצוע roll back. כלומר flow שמתחיל לרוץ אבל בגלל שאחת המשימות על אחד השרתים לא מתבצעת , יש החזרת המצב לקדמותו.

רשימת מפגש שולחן עגול נוספים מתפרסמת כאן.

לא Exanet אלא Isilon

2010-11-15T11:52:00.000-08:00

חברת Isilion שנרכשה היום על ידי EMC היא חברה בהחלט מעניינת. מייסדי החברה באו מתחום ה- streaming, תחום הדורש ביצועים יחודיים בתחום ה- NAS – אחסון מבוסס קבצים. טכנולוגיית החברה מאפשרת למקורות רבים לגשת לאותה סביבת אחסון בו זמנית, יכולת שנדרשת במיוחד בעידן ה- social media ולכן לחברה לקוחות רבים בתחום זה כגון Facebook, Myspace וכד'. תחום נוסף בו ישנו חוזק לחברה הוא תחום המדיה עם לקוחות כ- Sony, Harmonic כאשר תחומים מתפתחים כגון IP-TV גם הם על הכוונת.
הטכנולוגיה העקרית של Isilion הוא בתחום ה- Scale-Out Nas –פתרון NAS המתבסס על מספר קופסאות פיזיות אשר "מתנהגות" כקופסה אחודה כאשר בתוך הפתרון ישנו ייצוג ישראלי באמצעות רכיבי Infiniband של מלנוקס. כלומר מדובר על פתרון שמאפשר יכולת גידול טובה. חברות נוספות בתחום הן Onstor (כיום חלק מ- LSI ) וגם Exanet מרעננה שנסגרה לפני כשנה.
ברכישה זו מחזקת EMC את מעמדה ומאותת בעיקר ל- NETAPP – השולטת הבלתי מעורערת בתחום ה- NAS הכללי (להבדיל מהתחום של Isilon שהנו scale-out-NAS) . בגלל קרבת התחום בין Netapp לבין Isilion ,ישנם לא מעט עובדים ב- Isilion אשר היו בעבר עובדי NETAPP , ולכן יש משמעות לא מעטה. ל –NETAPP מצידה יש גם פתרונות בתחום ספציפי זה ושיתופי פעולה חשובים עם יצרנים כמיקרוסופט VMWARE ו- Oracle. כלומר הקרב בתחום זה יהיה מעניין בהחלט.
מדובר בהמשך המגמה של רכישות בתחום התשתיות (HP את 3PAR, EMC את Datadomain, ועוד ועוד) תחום שמתפתח ללא הרף עקב ההכנות לכניסה לענן ועקב הגידול המדהים בקיבולות הנדרשות (בין 30% ל- 100% בשנה).

עדכון בתנאי התמיכה של Oracle בסביבת VMWARE

2010-11-11T09:24:00.000-08:00

בעדכון חשוב שהתפרסם לאחרונה (הציטוט שלי מופיע מתוך הלינק הבא) עולה שאורקל עדכנה את תנאי התמיכה שלה במערכות הרצות תחת VMWARE כולל RAC.
מדובר בהמשך מגמה מהותי המדגיש את החשיבות של VMWARE בארגונים ולכן ליצרני התוכנה אין ברירה אלא לתמוך בסביבה זו. למרות שבמסמך מצויין במפורש שאורקל לא בצעה certification רשמי ל- VMWARE.
בהכרזה זו יש פגיעה עקיפה בפתרון הוירטואליזציה של אורקל ה- Oracle VM. צעד זה יגביר את השימוש ה- VMWARE במערכות קריטיות.
מצ"ב נוסח העדכון:

Modified 08-NOV-2010 Type ANNOUNCEMENT Status PUBLISHED

Purpose

---------

Explain to customers how Oracle supports our products when running on VMware

Scope & Application

----------------------

For Customers running Oracle products on VMware virtualized environments.

No limitation on use or distribution.

Support Status for VMware Virtualized Environments

--------------------------------------------------

Oracle has not certified any of its products on VMware virtualized environments. Oracle Support will assist customers running Oracle products on VMware in the following manner: Oracle will only provide support for issues that either are known to occur on the native OS, or can be demonstrated not to be as a result of running on VMware.

If a problem is a known Oracle issue, Oracle support will recommend the appropriate solution on the native OS. If that solution does not work in the VMware virtualized environment, the customer will be referred to VMware for support. When the customer can demonstrate that the Oracle solution does not work when running on the native OS, Oracle will resume support, including logging a bug with Oracle Development for investigation if required.

If the problem is determined not to be a known Oracle issue, we will refer the customer to VMware for support. When the customer can demonstrate that the issue occurs when running on the native OS, Oracle will resume support, including logging a bug with Oracle Development for investigation if required.

NOTE: Oracle has not certified any of its products on VMware. For Oracle RAC, Oracle will onlyaccept Service Requests as described in this note on Oracle RAC 11.2.0.2 and later releases.

This may seem like a minor change – but IMO it’s material, and a change in a very positive direction.

BTW – for people who have concerns over the section that refers to “can be demonstrated to not be as a result of running on VMware”, there are GREAT solutions which make instant, easy V-to-P to prove physical reproducibility of issues easy. Please check out the work on how to do that here.

Thank you Oracle for doing the right thing for the customers.

גרסאות שירותם בסביבת SOA ESB

2010-11-02T00:17:00.000-07:00

ישנן מספר דרכים להוריד את מספר הגרסאות של שירותים בסביבת SOA\ESB ארגונית.

1. דרך ראשונה היא להשתמש ביכולות ה- XML של פלטפורמות הריצה או יכולות ה- adaptors . מדובר ביכולת XML והיא ל"התעלם" מפרמטרים שאינם דרושים. כלומר אם ישנה הרחבה של שדר XML לטובת אחת מהאפליקציות שמשתמשות בשירות, הרי ששאר האפליקציות יתעלמו מההרחבה. זאת הדרך הטובה ביותר להשארות בגרסה אחת משותפת לכל המשתמשים בשירות אולם דרך זו אינה מתאימה כאשר יש שינוי במפתח וכמו כן אינה מתאימה לסוגים שונים של פלטפורמות legacy (לדוגמה מבני נתונים מורכבים בקובול).
2. דרך אחרת היא לתמוך במספר גרסאות אבל ברמת ה- Bus\Broker ללא שינוי ברמת האפליקציות שמשתמשות בשירותים. כאשר אפליקציה מבקשת להשתמש בשירות ה- broker יודע מי הוא מבקש השירות ולכן יכול לנתב לכל אפליקציה את הגרסה המתאימה לה. כלומר מדובר במספר גרסאות בסביבת ה- Bus\Broker אך ברמת האפליקציות כולן קוראות לאותו שירות. ניתן לממש זאת גם על ידי שירות אחד שמכיל את כל הפרמטרים הנדרשים על ידי כל האפליקציות כאשר ה- Broker\Bus מחליט איזה פרמטרים ישלחו לאיזה דורש שירות. כלומר מדובר על ניהול גרסאות אבל במעטפת שירותית יחידה.
3. הדרך הנוספת היא כן להשתמש בגרסאות שונות גם ברמת האפליקציה הדורשת כאשר מציינים איזה גרסת שירות נדרשת (ניתן לממש זאת ברמת מעטפת ב- SOAP , ב- URL או בדרכים אחרות).

תובנות נוספות שקשורות לגרסאות בסביבה SOA מורכבת:
1. אין מנוס מלהגדיר מספר גרסאות לשירותים. אחד הארגונים קבע כלל שעל פיו אין יותר מ- 2 גרסאות ועומד בהצלחה בכלל זה.
2. יש לתעד בצורה טובה איזה שירות נמצא בשימוש על ידי איזה אפליקציה. ניתן בשלב ראשוני לבצע זאת ידנית (excel) אך בשלבים מתקדמים יותר יש לעבור לכלי soa governance.
3. ככל שבונים מלכתחילה את עץ השירותים בצורה טובה יותר- הסתכלות ארגונית כוללנית המייצגת את הישויות הארגוניות בצורה כללית שמותאמת לכל המערכות, הצורך בשינויים ועקב כך גם בגרסאות שונות של שירותים – יורד.

נקודות אלו יכולות לסייע לארגונים לצמצם עד כמה שניתן את מספר הגרסאות הקיימות לכל שירות אולם בסופו של דבר כל ארגון צריך להתמודד על הסוגיה של ניהול גרסאות השירותים וכאן המקום לכלי soa governance.

מתי הזמן לחלון חדש? New Windows Desktop

2010-10-26T00:53:00.000-07:00

לאחרונה התפרסמו ידיעות (או לייתר דיוק שמועות) לגבי תאריך היציאה של גרסת ה- Windows Desktop הבאה גרסה 8. על פי פרסום הבלוג דובר על יציאה לשוק של עוד כשנתיים כלומר באוקטובר 2012.
הוצאה של גרסת Windows חדשה הנה משמעותית ביותר עבור מיקרוסופט, לקוחתיה וקהל השותפים שלה כאשר ישנם שיקולים מנוגדים לגבי הקצב האופטימלי של יציאת הגרסאות החדשות.
המשתמשים הביתיים, יצרני החומרה והתוכנה והאינטגרטורים, כולם בעד קצב שחרור גרסאות מהיר. המשתמשים הביתיים רוצים לעבוד במוצרים חדשים ו"נוצצים" ולא במוצרים ישנים ו"מאובקים". יצרני החומרה משוכנעים שגרסאות חדשות של Windows יאפשרו להם למכור חומרה מתקדמת יותר ולפיכך גם יקרה יותר. יצרני התוכנה יצטרכו להתאים את התוכנה שלהם לגרסה החדשה של Windows כלומר להוציא גרסה חדשה של המוצר וזהו טיען משכנע מבחינתם למכירות חדשות של מוצרים או למכירות של שירות עדכוני תוכנה. באותו אופן האינטגרטורים המטמיעים מוצרי מיקרוסופט ישמחו מאוד לבצע פרוייקטים להטמעת הגרסה החדשה של Windows.
מצד שני ישנה התנגדות לקצב שחרור גרסאות מהיר של Windows Desktop. תהליך הוצאת הגרסה עצמו הוא תהליך מסובך ויקר למיקרוסופט עצמה. מדובר על בדיקות מקיפות ביותר בעלות היקף חסר תקדים. בגלל לקחי העבר, במיקרוסופט יש הקפדה על איכות הרבה יותר מחברות מקבילות ומארגוני IT . להערכתנו מיקרוסופט משתמשת בפי 3 בודקי תוכנה לעומת מקבילים בתעשייה ומשמעות "אריזת הגרסה" היא עלויות של מליוני דולארי רבים דבר שפוגע ברווחיות של מיקרוסופט ומהווה משימה קשה לביצוע.
התנגדות קשה לא פחות נמצאת בקרב הלקוחות הארגוניים. שדרוג גרסה אצל ארגונים גדולים מחייב בין הייתר – בדיקה של תאימות מערכת ההפעלה החדשה למערכות הקיימות בארגון, אריזת ה- IMAGE החדש, שדרוגי חומרה, הדרכת מרכז השירות והדרכת המשתמשים עצמם. מדובר בתהליך יקר שאורך כמה חודשים במקרה הטוב עד שנה וחצי ויותר בארגונים בעלי אלפי משתמשים. כלומר המשתמשים ארגוניים דווקא מחפשים יציבות ומבחינתם קצב הוצאת גרסאות מהיר של Windows Desktop הנו בהחלט "עונש". לכן ישנם ארגונים שמדלגים על גרסאות. לדוגמה ארגונים רבים שהשתמשו ב- Win98 דלגו על Windows ME והטמיעו Windows XP. באותו אופן ארגונים דלגו על Vista (שהייתה מוצר בעייתי) וכעת מטמעים Windows7. שיקול רלוונטי נוסף הוא צמידות בין Windows Desktop לגרסאות של Microsoft Office. לקוחות רבים מעדיפים לבצע שדרוג לשני מוצרים אלו יחד בעיקר בכדי לחסוך בעלויות הבדיקות וההדרכה. נכון להיום ארגונים רבים בישראל מטמיעים הן Windows 7 והן Office 2010 והתגובות מהשטח הנן טובות.
ואולם, הוצאת Windows Desktop בתדירות נמוכה עלולה לפגוע בצורה קשה בהכנסה החשובה ביותר של מיקרוסופט מהארגונים העסקיים, שירות ה- Software Assurance. כאשר רוכשים מוצרים מיקרוסופט (כמו גם מוצרי תוכנה אחרים) ניתן לרכוש את המוצר עם עדכוני תוכנה וללא עדכוני תוכנה אשר נקראים אצל מיקרוסופט Software Assurance. רכישה זו נותנת זכות ללקוחות להנות מכל גרסה חדשה של המוצר שתצא במהלך הסכם ה- Software Assurance. הוצאת גרסאות של Windows Desktop (או כל מוצר אחר) בתדירות נמוכה מורידה את הכדאיות של רכישת ה- Software Assurance . חשיבות הכנסות אלו לתזרים של מיקרוסופט הנה עצומה. לא רק בגלל סכום ההכנסה אלא גם בגלל שמדובר בהכנסה קבועה וצפוייה מראש, סוג ההכנסות שגורם לארגונים לגדול ולצמוח. זאת לעומת הכנסות ממכירת מוצרים חדשים, הכנסה שאינה קבועה, אינה צפוייה ומחייבת מאמץ מכירתי גדול בכל פעם מחדש.
ולכן, בסיכומו של דבר, התדירות הרשמית של הוצאת גרסת מערכת ההפעלה כל 3 שנים הנה פשרה בין השיקולים השונים כאשר בפועל הלקוחות הארגוניים בישראל "מצביעים ברגליים" (או לייתר דיוק "מצביעים בארנק") לטובת רכישת Software Assurance , רכישה שצופנת בחובה הטבות נוספות כגון שירות משופר, הדרכות שמיקרוסופט מממנת וכד'.
עם זאת שינויים בשוק עשויים להקשות על מיקרוסופט בתחום זה. הפופלאריות של מתחרים חזקים בתחום המשתמשים הביתיים – Google ו- Apple תגרום בסופו של דבר גם לזליגה של טכנולוגיות אלו גם לארגונים. טכנולוגיית ה- HTML5 שתבשיל תוך מספר שנים תגרום לכך שאפליקציות רבות יעבדו בצורה טובה מאוד גם דרך ממשק הדפדפן, דבר שיחזק מאוד את תפיסת ה- SAAS ותפיסת הענן בכלל. מיקרוסופט משקיעה רבות בתחום זה באמצעות השקת WindowsLive , Azure ויוזמות רבות אחרות. למיקרוסופט יש נכסים עצומים בתחום תחנות הקצה, המשתמשים הביתיים והארגוניים ואולם שינויים אלו ישפיעו בסופו של דבר המודל העסקי שכל כך היטיב עם מיקרוסופט. בסופו של דבר מיקרוסופט עשוייה גם לשנות את קצב הוצאת הגרסאות של Windows Desktop כמו גם את קצב הוצאת הגרסאות של מוצריה האחרים

על סביבות בדיקה testing enviroments

2010-10-16T14:00:00.000-07:00

יצירת או עדכון של סביבה היא משימה לא טריוואלית. הדגשים במשימה זו הנם בין הייתר:
1. הפצת גרסאות התוכנה המתאימות. משימה זו מורכבת אך מצד שני היא נתמכת בצורה בכלי גרסאות – scm- software configuration management , כלים שנמצאים ברובם של הארגונים.
2. שכפול הנתונים ממערכות הייצור. הסוגיות כאן הוא שכפול מלא למול שכפול חלקי. לעיתים מדובר גם על ערבול נתונים.
3. עדכון הפניות מתאימות בתוך התוכניות. בשלבים שונים ישנה קריאה ישירות לתוכנית, מסד נתונים וכד'. כאשר יש צורך לבצע שינוי בקוד או בסביבות תשתית אחרות. לדוגמה אם יש פניה ישירות מתוכנית לקובץ בשם SAP_PROD על שרת SATURAN הרי שבסביבת הבדיקות יש לגשת לקובץ SAP_TEST על שרת SATURAN_TEST.
4. עדכון הפניות מתאימות בתוך DNS
5. עדכון הפניות מתאימות בסביבה התשתיתית כגון dblinks, שירותים במערכת ESB , SNAPS במערכת האחסון וכד'.
6. סיסמאות בדומה למשימה 3, גם כאן יש לעדכן לדוגמה מ- admin במערכות הייצור ל- admin_test במערכות הבדיקות.

מתוך משימות אלו, שתי המשימות הראשונות - עדכון התוכנות ושכפול הנתונים הנן משימות "סגורות" שמתבצעות בתדירות גבוהה. אולם שאר המשימות, שנקראות לעיתים גם "אינטגרציה של סביבת הבדיקות" שמשמעו "חיבור נכון בין כל הרכיבים במערכות" (אינו קשור ל"אינטגרצית נתונים \ SOA"), הנן משימות שאינן "סגורות" ולא מנוהלות ברוב (כל?) הארגונים על ידי כלים אינטגרטיביים. משימות ה"אינטגרציה" מחייבות גם משאבים רבים של מפתחים, אנשי תשתיות וכד' שעסוקים במשימות אחרות – שמבחינתן הן המשימות החשובות. המשמעות היא שיצירת סביבה היא משימה שאורכת זמן רב. לקוח מתחום התקשורת דיבר על כך שיצירת סביבה מלאה "שמנגנת" את כל התהליכים העסקיים והתשתיתיים (גיבוי...) עורכת לעיתים גם חודשיים! כאשר "חודש" הוא בהחלט זמן שנחשב סביר ל"ייצוב סביבה".
ישנן בגדול שתי קטגוריות של סביבות. סביבות "מוקטנות" אשר מכילות רק אפליקציה ספציפית ומסדי נתונים הקשורים לה וסביבות מלאות אשר מכילות את כל רכיבי המערכת.

על סוגי הסביבות והכלים התומכים - בהמשך

מבנה ארגוני של גוף תשתיות Infrastructure Organization

2010-10-13T00:22:00.001-07:00

ישנן אפשרויות שונות לחלוקה של המשימות בתוך ארגון התהתיות. בארגונים קטנים הדילמה היא יותר קטנה. בארגונים קטנים יהיה בדרך כלל צוות טכנולוגי אחד אשר יטפל בתפעול ובבניית התשתיות כאשר החלוקה בתוך הצוות תהיה לפי טכנולוגיה (windows linux אחסון תקשורת וכד').
אולם בארגונים גדולים ישנה דילמה גדולה. האם לחלק את צוות התשתיות לפי משימה תפעולית (תפעול למול בנייה), האם לחלק לפי טכנולוגיה, האם לחלק לפי צמידות לעסק (LOB ) וכד'. מדובר על חלוקה ארגונית ראשית וגם משנית. לדוגמה בצוות windows גדול- כייצד יחולקו הפעילויות.
בטבלה זו ריכזתי מספר אפשרויות לחלוקה תוך התייחסות ליתרונות, לחסרונות וספציפית לאפשרות להקטין את זמני הסבב - נקודה כואבת ביותר בארגונים גדולים.

צורת חלוקה	יתרונות	חסרונות	סיכוי לשיפור time to market
תפעול, בנייה, חזון. (run, build, grow) התפעול אמור לכלול גם בנייה של רכיבים סטנדרטיים. בנייה זה דברים לא סטנדרטיים כמו "שדרוג ל- exchange 2010 או כניסה ל- FCOE"	קל לשים SLA על תחזוקה שוטפת\תקלות.	מתח בין תפעול לבנייה. כאשר בנייה מכניסים לייצור דברים לא בשלים. כפילות מסויימת כי ידע צריך להמצא גם ב- RUN וגם ב- BUILD	סיכוי טוב - במידה וצוות התפעול אחראי לפעולות הסטנדרטיות (הקמת שרת, וכד').
לפי טכנולוגיה – אחסון, win לינוקס, VMWARE	מתאים כאשר הטכנולוגיות מופרדות ושונות. יתרון של התמחות בתחום.	סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" - בעיית אינטגרציה	קל להגיע למקצועיות
לפי סוג מערכת\LOB כלומר כל המערכות של תחום X	אחריות מקצה אל קצה. לא נופלים דברים בין הכסאות. היכרות טובה עם המערכת ועם הצרכים העסקיים	סיכוי טוב לחוסר סטנדרטיים ולאחר מכן מאוד קשה לבצע פרוייקטים רוחביים.	מוריד את "זמן התקשורת" בין גוף לגוף.
לפי משימה רוחבית: התקנות, שדרוגים, בדיקות, שיפור ביצועים, DRP	התמקצעות במשימה. ככל שהמשימה דומה בטכנולוגיות השונות (DRP ללינוקס WIN ואחסון)	סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" – בעיות אינטגרציה	במידה ויש סוג משימה בעייתי – צורה זו גורמת להתמקצעות מירבית
לפי סביבות – ייצור, בדיקות, פיתוח	התמקצעות בסביבה. פחות שומעים "זה לא אצלי" – סיכוי לאיכות טובה יותר כי כל צוות בודק את מה שהוא מקבל	כפילות מסויימת	מדידה של כל שלב – לכן יש סיכוי לשיפור

CISCO משפיעה על שוק השרתים - IBM מבצעת רכישה נגדית

2010-10-03T22:43:00.001-07:00

לאחרונה התבשרנו על כך שחברת IBM רוכשת את חברת Blade Network Technologies . חברת BLADE מתמחה ב- FABRIC וקישוריות פיזית לשרתים תחום מאוד מתפתח לאחרונה בעיקר עקב הכניסה של CISCO לתחום השרתים כאשר אחד המסרים העקריים של CISCO הוא ה- FABRIC היחודי שלהם שמשלב טכנולוגיות כמו FCOE וכניסה לתקנים חדשניים כגון DCB -Data Center Bridging . כניסה זו של CISCO לשוק משפיעה על HP אשר דוחפת בצורה משמעותית את טכנולוגיות ה- MATRIX שלה ובתוכה את ה- FLEX10 . כעת, מסתבר שגם IBM אינה קופאת על שמריה ולכן בצעה את הרכישה המשמעותית של BLADE.
לרכישה יש גם משמעות נוספת. תחום השרתים הסטנדרטיים הנו תחום רחב אך מאוד תחרותי ולכן גם אינו רווחי במיוחד. בזמנו נשמעו "זמירות" על כך ש- IBM מתכוונת למכור תחום זה כפי שמכרה בזמנו את תחום ה- PC. רכישה זו מקטינה את הסיכוי לפעולה כזו של IBM בזמן הקרוב.
בכל מקרה התחושה היא ששינויים גדולים עוברים כעת על תחום ה- IT באופן כללי וספצפית על עולם התשתיות.

מה באמת עושים באינטרנט?

2010-09-19T21:30:00.000-07:00

בכתבה שהתפרסמה ב-Wired ישנו דו"ח מחקר מאוד מעניין שמדבר על החלק היחסי של הפרוטוקולים השונים שנמצאים בשימוש בסביבת האינטרנט. על פי המחקר עולה שהשימוש בגלישה-כלומר ב- WEB הבסיסי יורד בצורה קונסנסטנטית לטובת וידאו ובעיקר לטובת שימוש באפליקציות יעודיות אשר משתמשות בפלטפורמת האינטרנט להעביר תקשורת אבל לא בגלישה (לא ב- HTML ).
להלן תוצאות המחקר:

המקור למחקר המעניין הוא: Cisco estimates based on CAIDA publications, Andrew Odlyzko

לקראת Oracle OpenWorld 2010

2010-09-13T23:54:00.000-07:00

הכנס השנתי של חברת אורקל הוא הכנס הגדול בעולם בתחומו וככל שנה מעורר עניין רב. בדרך כלל מגיעים לכנס 40 אלף איש מכל רחבי העולם!
חברות רבות נוהגות לבצע הכרזות רבות בכנס השנתי שלהם אולם בגלל האופי הססגוני של לארי אליסון והאסטרטגיה העסקית הייחודית שלו ישנה דריכות מיוחדת בקרב לקוחות אורקל, המתחרים ואופן כללי כל עולם ה- IT והטכנולוגיות. רכישות חדשות, מודלים עסקיים חדשים, שיתופי פעולה חדשים ומוצרים חדשניים – כל אלה מוכרזים בססגוניות ובחן.
אורקל מתבלטת כשחקן היחידי בעולם ה-IT בעל נוכחות בשלושת התחומים הטכנולוגיים: חומרה, תשתיות תוכנה ואפליקציות עסקיות.
להלן התייחסות לסוגיות שונות שעשויות לעלות בכנס שיתקיים בשבוע הבא:
1. ישנה ציפיה בשוק להכרזות נוספות בסגנון ה- Exadata , מכונה מסוג "industry in a box " כלומר פתרון שלם הכולל יישום עסקי המותקן מראש על שרתים, אחסון ותקשורת המקונפגים בצורה מיטבית ליישום עסקי ספציפי זה. נכון להיום אורקל מציעה את ה- Exadata שהנו פתרון ברמת מסד הנתונים ומחסן נתונים כאשר ישנה ציפיה לפתרונות נוספים לדוגמה Exa-ERP, פתרון ERP מקונפג מראש, Exa-CRM, פתרון CRM מקונפג מראש וכד'. פתרונות אלו מתאימים מאוד למגמה של מחשוב ענן ומהווים למעשה מימוש עקרון זה תוך ניצול מיטבי של רכישת חברת סאן מיקרוסיסטמם.
2. בתחום האפליקציות העסקיות מחזיקה אורקל את הפורטפוליו הרחב ביותר בשוק כאשר בתחום זה ישנה צעידה איטית קדימה (החלפת אפליקציות עסקיות מרכזיות מתרחשת פעם ב- 10 עד 15 שנה ולעיתים גם בתדירות נמוכה יותר). אורקל מציעה כבר אפליקציות עסקיות בענן ואנו מצפים שבכנס יוכרזו אפליקציות נוספות אשר יהיו זמנות בענן (ללא התקנה באתר הלקוח).
3. תחום שבו אורקל פחות פעילה הוא תחום השירותים. לעומת IBM אשר מושטטת בצורה מאסיבית על תחום השירותים אורקל נוהגת להשתמש במיישמים מקומיים. להערכתנו אורקל תמשיך בקו זה ולא תיזום פעילויות מאסיביות בתחום השירותים, למעט שירותים בתחום הענן. כלומר לא נראה הכרזות כפי שבצעה בזמנו DELL – רכישת חברת השירותים הגודלה PEROT או HP עם רכישת EDS.
4. מגזר ה- SMB הוא מגזר שנכנס ראשון לתחום הענן. במגזר זה אורקל אינה חזקה במיוחד ולכן היא עשויה לבצע פעילויות של רכישת תוכנות אשר פופולאריות בתחום ה- SMB או כן להתכנס לתחום השירותים\הפצה במגזר ה- SMB.
5. בזמנו ניסתה חברת אורקל לרכוש את חברת REDHAT כאשר נסיון זה לא צלח. רכישה כזו הייתה מחזקת מאוד את אורקל בתחום תשתיות התוכנה ואף בחומרה עצמה – איפשור יצירת שרתים יעודיים לסביבת לינוקס, מערכת ההפעלה שמחליפה באופן הדרגתי את היוניקס עליו סאן מיקרוסיסטמס הייתה מושטטת. מאז אורקל מנסה להתחרות בתחום זה על ידי שיווק Oracle Unbreakable Linux אולם מעבר למוצרים חדשים בתחום זה אינו מתבצע במהירות. במידה ואורקל תוכל היא "תשים את ידה" על Redhat ובמידה ולא היא תבצע מהלכים בתחום זה. כנ"ל בתחום הוירטואליזציה שבו לחברת VMWARE יש מובילות דומיננטית. גם כאן ניתן לצפות להתייחסות בכנס – או הגברת שיתוף הפעולה עם VMWARE או לחלופין הגברת מאמצי השיווק של Oracle Virtual Machine המתחרה הנישתי (נכון להיום) ל- VMWARE. פעולות בתחומים אלו עשויות לשפר את ההחזר על ההשקעה ברכישת סאן מיקרוסיסטמס.
6. תחום אסטרטגי בשוק הנו תחום ה-mobile. מצד אחד תחום זה צומח בצורה מדהימה אולם מצד שני תחום ה- mobile מחייב עבודה מול המשתמשים הסופיים כולל הביתיים (כלומר עולם ה- consumers ) עולם שבו אורקל אינה פעילה בצורה משמעותית. יש לצפות להכרזות בתחום זה מכיוון שאורקל בהחלט רוצה להשאר "בתמונה" בתחום חשוב זה – לדוגמה – תשלומים דרך הטלפון, וכד'.
7. בשנים האחרונות אורקל מרחיבה את הפורטפוליו שלה בצורה קונסיסטנטית ויש לצפות שבכנס הנוכחי נזכה לעוד הכרזות על רכישות חדשות כאשר לדוגמה, כפי שעלה באינטרנט, קומברס הישראלית, חברה שבסופו של דבר בריאה ובעל נתח שוק ומובילות טכנולוגית, מהווה לדוגמה אופציה ראלית.

לסיכום, כבכל שנה מדובר על ארוע חשוב ביותר בתחום מערכות המידע.

מדידת מרכזי שליטה ובקרה NOC metrics

2010-09-02T15:11:00.000-07:00

מדידה והערכה של גוף ה- NOC \ מרכז התפעול היא משימה קשה. זאת עקב העובדה שבמובן מסויים לגוף ה- NOC עצמו אין ממש שליטה על פעולותיו.
במונח NOC התכוונה כאן Network Operation Center כלומר ל-"חדר המחשב" או "הפעלה" או "מפעילים" או "הגשר" או "תפעול", כלומר הגוף אשר נמצא 7*24, מקורו בהרבה ארגונים במפעילי ה- MF. תפקיד גוף זה לדאוג לפקח על פעולת ה"ייצור" בארגון ה- IT ובמידה ויש תקלה לטפל בה. במידת האפשר בעצמו ואם לא להפעיל את הגורמים המתאימים.כלומר לא מדובר רק על תחום התקשורת.

כאמור חלק מהמדדים כאן הם מדדים שמתאימים רק ל- NOC וחלק מהמדדים הנם מדדים שמתאימים גם לגופים אחרים ב- IT.

פעולות ה- NOC מתחלקות (באופן גס) ל:
1. טיפול בתקלות – CASES – בד"כ לפי נוהל שהוגדר מראש ב- Run Book - ההוראות למפעילים.
2. ביצוע משימות עזר שוטפות – TASKS - (לדוגמה, מעבר על LOGS לוודא שגיבוי התבצע כשורה, התקנת PATCH של WIN על רשימה של שרתים).
בשני המקרים מי שמגדיר ל- NOC את הפעולות לביצוע הוא גוף התשתיות ולכן גם אם יש NOC נהדר לפעמים מדידת גוף זה תתן תוצאות לא טובות – זאת בגלל שגוף התשתיות לא העביר מספיק משימות\אחריות ל- NOC.

להלן מספר רעיונות\הצעות למדידה והערכה של ה- NOC ועובדיו:

1. מדדי זמינות וביצועים – לווא דווקא קשורים ספציפית ל- NOC

זמינות המערכות. גם תשתיות וגם שירותים תוך התייחסות ל- SLA (זמינות שהובטחה ללקוחות הסופיים) ו- OLA – operation level agreement (זמינות שהובטחה בתוך הארגון בין הגופים השונים– לדוגמה OLA של סביבת האחסון).
מדידת ביצועי מערכות (זמני תגובה של האפליקציות)
כמה זמן עבר עד לתיקון התקלה (אפילו אם טופלה מחוץ ל- NOC ) – time to repair.
d. Monitoring coverage - כמה מהתקלות התגלו על ידי מערכות השליטה והבקרה וכמה על ידי המשתמשים הסופיים.

2. מדדים לכמות ואיכות הטיפול ב- CASES על ידי ה- NOC

מתוך הזמן לטיפול בתקלה (MTTR) איזה חלק מהזמן היה בטיפול של ה- NOC.
% סגירה ב- NOC. כלומר איזה אחוז מהקריאות נסגרו ב- NOC ללא צורך להפעיל גורמים חיצוניים.
יש ארגונים שבהם ה-NOC לוקח שליטה על עבודת HD בשעות הלילה אז נכלל פה גם מדידות HD. כמו כמות תקלות שלא נפתרו והועברו לצוות PC ללא צורך להגיע ללקוח. (שיפור הידע)
כמה זמן מאז שהתרחשה התקלה ה- NOC התחיל לטפל (ערנות).
כמות תקלות שנבעו מטעיות ב-NOC (בד"כ טעויות אנוש)
איכות ה- follow up של תקלות שנפתחו במשמרת. עד כמה עוקבים אחרי התקלות בתדירות רצוייה.

3. איכות כללית של ה- NOC

תהליך של incident מול problem. כמה פעמים ה-NOC או התומך מצאו דרך למנוע את התקלה בפעם הבאה (על ידי פעולות פרואקטיביות) או לגלות את התקלה בצורה מהירה יותר.
עד כמה מבצע את הפעולות השוטפות (TASKS) בצורה טובה.
איכות התעוד גם מבחינת פרטים וגם בהיבט של מועד עדכון המערכת (הזנת הפרטים בזמן הקריאה ולא בסוף המשמרת).
איכות ה"אסקלציה" (התקשורת) – עד כמה התקשורת שבצע ה- NOC (בדרך כלל ה- MAIL ששלח או הודעות SMS ) הייתה מתאימה מבחינת בהירות המסר וניסוחו, סוג הנמענים, תוך כמה זמן התבצעה התקשורת וכד'.
תמיכה בתהליכים חדשים (בתקופה מסויימת) ועד כמה התהליכים נקלטו בצורה טובה על ידי ה- NOC
עד כמה צוות ה- NOC מעורב בתהליך של capacity planning בארגון והאם בצע מעקב בצורה טובה (לדוגמא התריעה מספיק זמן שהאחסון מתמלא).

4. איכות ה- run book ,ביצועו ואטומציה

אחוז כיסוי ב- run book. לכמה מהתקלות שהתרחשו בתקופה יש run book
עד כמה ה- run book מלא (מטפל בכל ההיבטים והאינפוטים של התקלה).
כמה מה- run books מוטפלים בצורה אוטומטית (מדד נוסף בתחום זה – ניסויים ל- run book האוטומטיים).
עבודה לפי run book – עד כמה ה- CASE טופל בצורה מלאה לפי מה שמופיע ב- run book.

Data Center Automation - from STKI YouTube Channel

2010-08-08T03:05:00.000-07:00

מתוך STKI YouTube Channel

תחזוקת תוכנה - SW maintenance

2010-08-07T13:21:00.001-07:00

להלן מה שכתבנו לבקשת אחד הלקוחות לגבי הסוגיה של תוכנה שפותחה על ידי הארגון כפרוייקט.

בהמשך לבקשתך להלן התייחסותנו לסוגיה של תחזוקת תוכנה.
"תחזוקת התוכנה" – הפעולות שיש לבצע לאחר שהתוכנה עלתה לאוויר – מאגדת מספר משימות:
1. שינויים ושיפורים בתוכנה הקיימת
2. תיקוני תקלות \ באגים
3. שינויים בתוכנה עקב גורמים תשתיתיים לדוגמא עוברים ל- Windows7 וכעת יש צורך לבצע התאמות בתוכנה כך שתעבוד עם Win7. לעיתים ניתן להכניס לקטגוריה זו גם חלק מהשינויים ושיפורים. לדוגמה רוצים לחבר את המערכת ב- web services עם מערכות אחרות (מבלי לשנות את הפונקציונליות העסקית של המערכת).
4. תחזוקה כוללת לעיתים גם "שירות לקוחות" \"הדרכה" הכולל הסבר למשתמשים העסקיים מה בדיוק המערכת עושה (כאמור לאחר תום ההטמעה הרשמית).

ישנם גורמים רבים המשפיעים על המאמץ הנדרש בתחזוקת התוכנה. ביניהם:
1. עד כמה מסמך האפיון התאים לסביבה העסקית
2. עד כמה כל הדרישות במסמך האפיון פותחו ונכנסו לייצור
3. עד כמה הסביבה העסקית משתנה (תחרותית, רגולציה וכד'). יותר שינויים עסקיים משמעותים יותר "שינויים ושיפורים" – יותר תחזוקה. תחלופת מנהלים בכירים בעסק עלולים לגרור שינויים עסקיים ואיתם עליה בתחזוקה.
4. באיזה טכנולוגיה נמצאת המערכת ובאיזה שלב של מחזור חיים טכנולוגי היא נמצאת (לדוגמה מערכת שמסופקת כעת עם windows 7 תדרוש פחות תחזוקה מבחינה תשתיתית מאשר מערכת שמסופקת עם WindowsXP כאשר סביר להניח שהארגון יעבור ל- Win7 עוד שנתיים שלוש).
5. באיזה מידה הארכיטקטורה של המערכת גמישה ומאפשר שינויים.
6. רמת הקריטיות של המערכת.
7. רמת הפיתוח והתעוד של המערכת.
8. מורכבות המערכת ובכמה מערכות היא תלוייה. כי שינויים במערכות שבהם היא תלוייה עלולים להביא לגידול במשימת התחזוקה.
9. קיום מומחה. לעיתים כאשר מומחה במערכת עוזב, צריכים להשקיע יותר ב"תחזוקה" כי קשה להבין מה קורה במערכת.
10. כמה שינויים התבצעו בשנה האחרונה. הרבה שינויים יגררו יותר "תיקון תקלות" בשנה אחריה.
11. ה- SLA שנדרש מהמערכת מבחינת זמינות. כאשר המערכת צריכה להיות מאוד יציבה וזמינה 24 שעות – המשמעות היא שעלות התחזוקה גבוהה יותר כי גוף הפיתוח צריך להחזיק צוות בכוננות. דבר שמעלה את עלות התחזוקה.

לסיכום, ישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על עלות התחזוקה כאשר שלושת הדרישות הראשונות הן המשפיעות ביותר בד"כ בעלות התחזוקה (דרישות הקשורת ישירות ל"שינויים ושיפורים") ולכן ישנה שונות עצומה בעלות זו.
עם זאת, בתעשיית התוכנה מדברים בדרך כלל על מספרים של 15% עד 20% ממחיר רכש התוכנה\פיתוח הפרוייקט – לשנה. ישנן סיטואציות בהן מספרים אלו יהיו גבוהים הרבה יותר במקרים לדוגמה שקוצצה תכולה מהאפיון המקורי ולכן התכולה המקורית נכנסת תחת "שינויים ושיפורים". ישנם סיטואציות בהן מספרים יהיו נמוכים משמעותית – האפיון תאם את המציאות העסקית, לא היו שינויים בסביבה העסקית, כל התכולה פותחה באיכות טובה וכד'.
הבסיס לחישוב התחזוקה הוא סך כל מה שהושקע בפרוייקט וזאת מן הטעם שנדרשת תחזוקה (תיקון תקלות, עדכונים טכנולוגיים או מנהלתיים, התאמות לשינויים העסקיים) גם להשקעות שאינן פיתוח תוכנה גריידא.
אנא חזור אלינו במידה ותזדקק למידע נוסף או להבהרות,

גזר נוסף ללקוחות מיקרוסופט

2010-07-21T02:32:00.000-07:00

לקוחות נדרשים לקצץ בהוצאות ה- IT בצורה מתמדת. אחד מהחוזים המשמעותיים אצל ארגונים רבים הוא החוזה מול מיקרוסופט, חוזה המרכז תשומת לב מיוחדת. לאחרונה יצאה מיקרוסופט עם גרסאות חדשות למספר מוצרים אסטרטגיים - Windows7 ו- Office 2010. מוצרים אלו זוכים לתגובות חיוביות, בעיקר Windows7 הותיק יותר וארגונים נמצאים בשלבי החלטה והטמעה שונים של מוצרים אלו. עם זאת, ארגונים שואלים את עצמם האם להמשיך לחדש את ההסכם מול מיקרוסופט וזאת דווקא בגלל תקופת היציבות שיקבלו עם הטמעת הגרסאות החדשות. כלומר לקוחות מניחים שלאחר הטמעת Windows7 ו- Office2010 הם יקפיאו את התצורה למספר שנים, לא יזדקקו לגרסאות חדשות ולכן נשאלת השאלה לגבי כלכליות הסכם המסגרת מול מיקרוסופט. זאת שאלה לא פשוטה עם הרבה פרמטרים התלויים בסוג הארגון, סוג המערכות שנמצאות בשימוש, מידת החשיבות לקידמה טכנולוגית ועוד ועוד. מיקרוסופט מציעה הטבות רבות ללקוחות שנמצאים איתה בהסכם גלובלי ואכן רובם המכריע של לקוחות ה- IT הגדולים בישראל בוחרים לחדש הסכם זה לאורך השנים.
לאחרונה הציעה חברת מיקרוסופט הטבה נוספת ללקחותיה והיא "פטור" מעלות השימוש ב- VDI.
תחום ה- VDI הוא תחום מאוד סקסי ולקוחות רבים בוחנים עולם זה כחלק מתפיסת הענן הפנימי ותוך רצון להוריד עלויות ולשפר את השירות. שימוש ב- VDI מחייב רישוי מיוחד ממיקרוסופט, כאשר התייחסתי לנושא בכניסה קודמת שלי בבלוג.
אולם לאחרונה הודיע מיקרוסופט על שינוי מדיניות ולפיו שם הרישוי שונה מ- VECD ל- VDA כאשר לקוחות אשר נמצאים בהסכם עם מיקרוסופט ברכיב תחנות הקצה מקבלים פטור מלא מתשלום זה. פרטים על המדיניות נמצאים כאן.
מדובר על הטבה חשובה המצביעה על הרצון של מיקרוסופט להשאר תחרותית ועל החשיבות של השארת הלקוחות במסגרת ההסכם.
להלן ציטוט חלקי מהמדיניות:

Licensing Microsoft Windows for virtual environments
Just like the physical desktop environment, customers need to be correctly licensed for their VDI environments. Starting July 1st 2010, customers that have devices already covered with Windows Client Software Assurance (SA) can now use those devices to access VDI desktops in the datacenter at no extra charge. Software Assurance benefits will be expanded to include use rights for virtual desktops, thereby providing additional value for our SA customers.
Introducing Windows Virtual Desktop access (Windows VDA):
Starting July 1st, 2010, customers that intend to use devices that do not qualify for Windows Client SA (such as thin clients or third party contractor PCs), will require a license called Windows Virtual Desktop Access (Windows VDA). Microsoft designed Windows VDA to enable organizations to license virtual copies of Windows client operating systems in virtual environments. Windows VDA is a device-based subscription license and will be available at $100/device/year. It will allow organizations to create multiple desktops dynamically, enable user access to multiple virtual machines (VMs) simultaneously, and move desktop VMs across multiple platforms, especially in load-balancing and disaster recovery situations. Windows VDA includes the following benefits:
 Ability to run a copy of Windows in a datacenter, including Enterprise editions of the software.
 Rights for the primary user to access corporate VDI desktops from non-corporate PCs, such as internet cafes and home PCs.
 Access rights for up to four virtual machines concurrently.
 All Windows Client Software Assurance benefits, such as training vouchers, 24* support, etc.
 Unlimited mobility of virtual machines between servers and storage for increased reliability.
 Unlimited backup of virtual machines.
 Availability to volume licensing keys, such as Key Management Service (KMS) and Multiple Activation Keys (MAK).
Note: It is important to know that Windows VDA is mandatory all devices not qualified for Windows Client SA that want to access a virtual copy of Windows, regardless of the underlying infrastructure provider. For example, a company with 10 thin clients and 10 laptops (covered under Windows Client SA) accessing a VDI environment requires a total of 10 Windows VDA licenses that need to be assigned to the thin clients (10 x $100/year). The laptops get virtual desktop access rights through Software Assurance.
Customers who purchase the Enterprise Desktop with MDOP are able to use the latest virtualization and management technologies to optimize their desktops. This new SKU simplifies the purchase process for customers that want to add value to their Enterprise Agreement. To learn more about how you can use Windows VDA for your VDI environment, please refer to the VDI Licensing brochure.
To get a quote on licensing options for your organization, including to avail benefits of Windows VDA and Windows Client SA today, please contact your local Microsoft Licensing Specialist.

EMC רוכשת את GreenPlum ותתחרה ישירות באורקל?

2010-07-08T03:27:00.000-07:00

בצעד משמעותי הודיעה חברת EMC על רכישת GreenPlum שחקן נישה בתחום מסדי הנתונים ובעיקר בסביבת מחסני הנתונים (Data Warehouse). GreenPlum היא חברה פרטית בתחום מסדי הנתונים עם יכולות מרשימות מבחינת ביצועים למול עלות כאשר הבסיס לפתרון של GrennPlum הוא Postgresql מסד נתונים מתחום ה- Open Source כאשר המתחרים העקריים בתחום זה הנם אורקל, Teradata , Netezza וכד'. בצעד זה ישנה התגברות של מספר מגמות חשובות:
1. הגבולות של התחומים מטשטשים וכולם מתחרים עם כולם. חומרה מול תוכנה. תשתיות מול אפליקציות. מוצר מול שירות וכד'. אם בעבר חברות התמקדו בתחום אחד וניסו לשתף פעולה בתחומים אחרים כיום מדובר על התרחבות לכל התחומים כאשר הספקים גם מתחרים וגם משתפים פעולה האחד מול השני.
2. המגמה של מחשוב הענן. פאן ראשון למגמה הוא שמחשוב הענן הנה תופעה כל כך גדולה וחשובה אשר מאיימת על כל הספקים הגדולים בתחום (כולל מיקרוספוט, IBM , אורקל וכד') וגם על ספקים קטנים יותר. הספקים הגדולים מבינים שהם צריכים להכנס לתחום של מחשוב הענן. הספקים הקטנים, מבינים שה"עולם משתנה" ולכן יסכימו למכור את העסק לספקים אחרים. כלומר השינוי הגדול גורם לעסקאות להתבצע בגלל החשש בפני הבלתי נודע.
3. פאן שני למגמה של מחשוב הענן קשור ספציפית גם לעסקה זו ברמה הטכנולוגית. אחד הנכסים של חברת GreenPlum היא טכנולוגיה בשם Enterprise Data Cloud אשר מאפשרת לארגונים להשתמש בתשתית כללית לכל הנתונים בארגון בצורה שקופה תוך שימוש ב- Self Service ותכונות "ענן" אחרות (לדברי הספק). טכנולוגיה זו קשורה ומשיקה גם לטכנולוגיות הסיסיות בעולם הענן – Hadoop ואלגוריתם ה- Map Reduce עליהם מתבסס הענן כולו (לדוגמה google). כלומר גם מבחינה טכנולוגית, ההתקרבות לענן, מתאימה הרכישה לאסטרטגיה של EMC אשר כבר רכשה בעבר חברות בתחום הענן לדוגמא MOZY
4. המגמה של Open Source . הטכנולוגיה של GreenPlum מתבססת על Postgresql . זאת כאמור בהמשך לרכישה של אורקל את SUN שלהערכתנו קשורה רבות לבעלות של SUN על MySql. חברות רבות בפעילות בענן מתבססות כמה שיותר על פתרונות מתחום ה- Open Source בעיקר בכדי לחסוך עלויות.

ברכישה זו נכנסת EMC לתחומים שעד כה לא היו מעניינה הישיר. EMC שיתפה פעולה עם השחקנים בתחום (אורקל, מיקרוסופט , Teradata וכד') וכעת תהפוך להיות מתחרה שלהם, דבר שאולי יחזק את הברית בין ספקים אלו עם NETAPP , HP או IBM. בפועל תחרות זו כבר הייתה קיימת כי המוצר האסטרטגי ביותר של אורקל, ה- Exadata , יצר תחרות מסיימת ל- EMC. זאת מכיוון שה- Exadata בא לשפר ביצועים של מסדי נתונים גדולים, שיפור שיכול להתבצע באמצעות שדרוג מערכת האחסון כלומר תחרות ל- EMC.
התחזית שלנו לתקופה הקרובה- עכשיו חם, בעתיד יהיה יותר חם ומעניין!

בסיס ל- Enterprise Architecture

2010-07-07T00:33:00.000-07:00

התחום של ארכיטקטורה ארגונית הוא תחום ותיק עם פוטנציאל רב אך נכון להיום לא התרומם בצורה משמעותית בישראל. התחום צמח מהעולם הטכנולוגיה אך כעת חותר לכיוון העולם העסקי כשעקרו יצירת נראות ושקיפות בין ה- IT ל- Business.
מצ"ב מספר דגשים שכתבנו בזמנו לגבי כניסה לפרוייקט בתחום מעניין זה. מדובר על דגשים הרלווטיים יותר לתחום המסורתי יותר של EA כאשר כיום ניתן להרחיב זאת יותר לכיוונים העסקיים.

מהם הכלים לשימוש בפרויקטי EA?
שימוש בכלים תלוי במטרה של ה- EA. האם הכוונה ב- EA להיות עזר לניהול התקציב או להיות לעזר בבניית אפליקציות על ידי הגדרה של patterns וכד'. אבל אם מדברים רק על EA בסיסי שאמור לתת inventory של הטכנולוגיות שבשימוש בארגון הרי שישנם ארגונים אשר מתחילים ב- Excel ואז ניתן להגדיר סטנדרטים של טכנולוגיות ולעקוב אחר יישומים. במקביל ישנם ארגונים רבים אחרים אשר בכל זאת מתחילים במודולים בסיסיים של כלי EA. דוגמה לכלי פופולארי היא TROUX שחקנים נוספים הם IBM , IDS SCHEER (כיום חלק מ- softwareAG), MEGA, METASTORM ואחרים.
הסיבה לשימוש בכלים בכל זאת היא הרצון להגדיר קשרים בצורה נוחה. הגדרה כזו תאפשר ל-EA לענות על שאלות מורכבות יותר כגון "לאיזה מערכות מהווה השרת X כ- fail over ומה המשמעות של עדכון גרסה של מערכת ההפעלה שלו". במקביל המענה של הכלים לשאלות בסיסיות כגון "במידה ומוציאים משרות את מערכת X כמה שרתים זה יחסוך" יהיה בהיר יותר ומתאים יותר למנהלים. כמו כן הכלים יאפשרו הזנת נתונים בצורה נוחה גם דרך ממשק WEB וגם דרך קבלת מידע ממקורות שכבר קיימים בארגון כגון מערכות שליטה ובקרה. הכלים מאפשרים גם להתייחס ל- roadmap טכנולוגיה ולבדוק מה הם הפערים בין המצב הנוכחי למצב הרצוי- כל זאת בצורה נוחה. לסיכום, במידה וה- EA הנה תוכנית חשובה של ה-IT אז מומלץ להתחיל בכלים. במידה ורוצים "לטעום" את מהות ה- EA ה- Excel מספיק בהחלט וניתן יהיה להעביר את המידע בעת הצורך לכלים.

עד איזה אמת פירוט צריכה להגיע תוכנת ה- EA?
בדרך כלל ה- inventory צריך לכלול מידע מפורט כולל רמת ה- Service Pack. אבל לגבי גרסאות DLL מקובל לשמור מידע ספציפי רק אם הם מיוחדות ומהוות שירות ספציפי. ניתן להתחיל בגרסאות ראשיות ולאחר מכן לרדת לפרטים במידה וצריך.

באיזה תהליכים בארגון ה- IT צוות ה- EA אמור להיות מעורב?
תלוי ברמת הבשלות (maturity level) של צוות ה- EA.
ברמה הבסיסית צוות ה- EA אחראי על התמונה הכוללת של הטכנולוגיות של הארגון. ולכן הוא צריך להיות אחראי על הסטנדרטים הטכנולוגיים ולהיות מעורב בהחלטות טכנולגיות של כל מערכת בשלב ה-design. כלומר בדרך כלל צוות ה-EA יהיה מעורב בשלב הקונספטואלי של ה- design ולאחר שיתבצע תכנון מפורט של המערכת על ידי צוות הפרוייקט, צוות ה- EA יאשר את התכנון.
עם הזמן כאשר תחום ה- EA מבשיל, מתגבשים בתוך צוות ה- EA מספר תפקידים או תחומי אחריות:

Business Architecture – אשר מחזיק מידע על תהליכים עסקיים בארגון והנו שותף לקביעת תהליכים עסקיים אלו תוך ראייה כוללת של תמיכת ה- IT בכלל התהליכים העסקיים.
Information Architecture – אשר מחזיק מידע על פרטי המידע בארגון. הוא יכול לענות לדוגמה על השאלה "באיזה מערכות ואיפה נמצא המידע על הלקוחות של הארגון".
Application Architecture – אשר מחזיק במידע יותר מפורט מה- Business Architecture על הטיפול של האפליקציות השונות בתהליכים העסקיים והממשקים בינהם.
Technology Architecture – אשר מחזיק מידע על הטכנולוגיות השונות (שזה השלב ההתחלתי של ה- EA).

ארגוני EA כיום מטמיעים תפיסה של SOA תוך התייחסות לשירותים בשתי רמות. רמה של Foundation Technology - כגון אבטחה, שרתים וכד'. ורמה של High Level Services כגון "מכירות" "לקוחות" וכד'.

האם מקובל לכלול ב- EA מידע על תהליכי IT בארגון (לדוגמה "נוהל שחזור") ומידע על האנשים והפונקציות ב- IT (לדוגמה מי הם מתכנתי Natural)?
ישנם ארגונים אשר כוללים במסגרת ה- EA מידע זה אך ברוב המקרים אין התייחסות למידע זה מכיוון שמידע על תהלכים נמצא ברמה טובה בגופי התפעול השונים כולל התייחסות לאנשים. המידע שכן נכלל בדרך כל ב- EA ומתקבל מהתפעול הנו רמת השירות (Service Level)של המערכות וזאת בכדי שניתן יהיה לקבל מידע על מידת הזמינות של המערכות.

דוגמאות בהם ה- EA משפר את קבלת ההחלטות \ כיצד להצדיק EA \ דוגמאות לתוצרים של EA?
כבר הרמה הבסיסית של inventory חוסכת לארגונים כסף רב. לדוגמה, ארגון אשר הטמיע EA לאחרונה גילה שיש לו 250 (!!!) קומבינציות של Oracle (עם חומרה ומערכת הפעלה ספציפית) שמחייבות התייחסות תחזוקתית נפרדת והפעלת patches ומנגנוני בדיקה. ארגון זה הוריד את מספר הקומבינציות של Oracle בהדרגה תוך מהלכי עדכון מתוכננים ל- 12.
ארגון אשר הטמיע EA בסיסי גילה שיש לו מספר מערכות BEA אשר משמשות לצרכים שונים (LOB שונים) אשר יכולות לרוץ על אותו שרת ובכך הורידו את מספר השרתים בארגון.
ארגון פיננסי אשר הטמיע EA גילה שיש לו 3 אפליקציות אשר מבצעות את אותה פעולה -credit card validation ! החסכון במקרה זה היה מיידי.
כאשר מביאים אפליקציה חדשה לארגון הגוף היחיד בארגון שיכול לתת תשובה אמיתית ומהירה לשאלה "מה משמעות הטמעת המערכת החדשה" הוא גוף ה- EA. זאת מכיוון שגוף ה- EA הנו הגוף היחידי שמכיר את כל הטכנולוגיות בארגון וכיווני ההתפתחות שלהם וכמו כן את צורת ההתממשקות. ניתן לחילופין לשאול כל גוף טכנולוגי בארגון בנפרד – תשתיות, תקשורת, אינטגרציה, אבטחת מידע וכד'. אולם כל גוף זה יתן רק את הפרספטיבה שלו ללא ניתנה של סדר עדיפויות וגם תהליך כזה ייקח המון זמן.
במידה והארגון כבר מימש SOA ה-EA עוזר לזהות איזה שירותים כבר קיימים בארגון ואיך לבנות את השירותים כך שיתנו מענה לכמה שיותר צרכים.
במידה ויש EA בוגר אשר גם מכיל מידע אל האפליקציות ועל העלויות, אזי ה- EA משמש ככלי בניהול התקציב. ישנם מקרים רבים בהם ה-EA "גילה" לארגון שהוא משקיע תקציב רב במערכת שמשמשת למספר לא רב של משתמשים. בדרך כלל מצב כזה קורה כאשר פעם מערכת אכן הייתה קריטית אבל היא כבר הוחלפה ברוב הפונקציונליות שלה אבל בכל זאת משאירים אותה בשביל מספר פונקציות שאינן נתמכות במערכת החדשה וממשיכים לקצב את האפליקציה הישנה. במקרים כאלו ה- EA עזר לחשוף את העיוות.
כאשר ישנה תוכנית EA בוגרת, ישנו שיפור בתהליכים העסקיים ותיעול הזדמנויות עסקיות אשר מתגלות על ידי ה- EA. כמו גם הארגון מבצע שינויים בצורה מהירה יותר. כלומר יש תרומה ל- business agility.
כאשר ישנה תוכנית EA בוגרת שמממשת SOA, מראים להנהלה מדי פעם איזה אפליקציות חדשות הוקמו על בסיס שירותים שכבר קיימים.

מספר המלצות להתחלה של EA
במקרים רבים צוות ה-EA דואג לאיסוף המידע הראשוני בצורה ידנית וגם בצורה של גזירה מנתונים קיימים (דוגמה ממערכות שליטה ובקרה).
במידה ויש חלקים בארגון שמתנגדים במיוחד ל- EA – יש להשאיר אותם לסוף לאחר שכבר נאסף מידע בארגון.
ניתן גם לבצע pilot של EA – בנייה של EA אבל רק בכמה domains לדוגמה- שרתים ו- DBMS ואפילו APP SERVER. אם מוכיחים שה- pilot גילה דברים מעניינים – ההנהלה נותנת תקציב להמשך.
המידע שנאסף על ידי ה- EA חייב להיות פתוח לכל הארגון.
גם בשלבים הראשונים חייבים שיהיה executive sponsorship. ללא זה – לא ניתן להתקדם כלל.

ניתוח טלפונים חכמים - Smart Phone Analysis

2010-07-04T22:46:00.000-07:00

אחרונה התפרסם על ידי Jack Gold , אנליסט בכיר בתחום התקני קצה דירוג מעניין מאוד בתחום של טלפונים חכמים בהקשר של אבטחת מידע. על פי הדירוג אין התקן אשר עולה על כל השאר כאשר Android חזקים בתחומים מסויימים אך חייבים להשתפר במספר רב שת תחומים. מעניין גם מתי PALM-HP יכנסו אף הם לדירוג זה.
פרטים נוספים באתר של Jack Gold.

More details at Jack Gold site.

אנדרו-מה? Android

2010-07-03T13:54:00.000-07:00

בימים האחרונים בצעתי בחינה לטלפון Motorola Milestone המבוסס על מערכת הפעלה Android של Google. מדובר על בחינה ראשונית - הטלפון שקיבלתי הוא טלפון לצרכי ניסוי באדיבות מוטורולה ללא כל הפונקציונליות הנדרשת (חיבור ל- Exchange , הורדת אפליקציות וכד') אך עם זאת בהחלט השתמשתי מספר ימים בצורה מאסיבית והצלחתי להתרשם בצורה עמוקה. ההשוואה שלי היא בעיקר למול Blackberry Bold המכשיר הארגוני היציב והאמין שאיתו אנחנו עובדים כבר זמן רב.
ובכן, מדובר על קונספט אחר לגמרי. ממשק המסך מגע ב-Milestone הוא ממשק מצויין שמאפשר ניווט באפליקציות או בדפדפן בצורה טבעית וברורה. רוב האפליקציות מותאמות בצורה טובה לממשק זה שמחייב הסתגלות מסויימת לעומת עבודה רגילה במחשב. ממשק זה, בתוספת לעובדה שהמסך גדול משמעותית לעומת ה- Bold יוצר חיבור חזק יותר בין המשתמש למכשיר - זאת לעומת ה- Bold. אם ה- Bold הוא טלפון חזק ואמין המאפשר יכולות אימייל מתקדמות הרי שה- Milestone יותר מרגיש כמחשב אישי וקטן. זאת בעיקר עקב חויית הגלישה באינטרנט שהנה הרבה יותר טבעית כאשר גם העובדה שהמכשיר מבוסס על JAVA נותנת הרגשה של תאימות גדולה יותר לעולם המחשוב הסטנדרטי. אין ספק שממשק זה ישתלט על עולם הטלפונים החכמים. ב- Milestone יש גם מקלדת QWERT אשר מאפשרת גם הקלדה נוחה - כמעט נוחה כמו ב- Bold. מקלדת זו אינה קיימת לדעתי בדגמים הנוכחים של IPHONE.
לסיכום, מדובר בחוויה מצויינת ואין ספק שעקרונות ממכשיר ה- Milestone יהוו עם הזמן כסטנדרט של הטלפונים החכמים.

רכש IT Procurement

2010-06-19T12:05:00.000-07:00

לאחרונה בצעה STKI בדיקה לגבי התנהלות מחלקת רכש IT. מן הברור עולות נקודות אלו:
1. ישנה שונות רבה בין הארגונים לגבי ההתייחסות של רכש IT. בין ארגונים שבהם מחלקת הרכש מעורבת ברמה העסקית (הנושקת לטכנולוגית) מבחינת בחירת ספקים, טכנולוגיות, צורות הטמעה (המשפיעות על עלויות) וכד'. לבין מחלקות אשר אינן מעורבות כלל ואשר מקבלות "טיוטת" רכש כולל מחירים, מועדי הספקה ולעיתים גם תנאי תשלום ובמקרה זה מחלקת הרכש רק מוציאה את ההזמנה בפועל.
2. החלקים הלוגיסטיים – קליטת הציון אינן מטופלים על ידי צוות הרכש אלא על ידי הצוותים המקצועיים אשר מעדכנים במערכת ה- ERP שהתבצעה קליטה.
3. אישור חשבוניות מתבצע על ידי מחלקת הרכש לפי נוהלים קבועים מראש שעיקרם גודל החשבונית. חשבוניות גדולות במיוחד מאשר אף המנכ"ל.
4. בארגוני הרכש קיימים בד"כ שני דרגים לפחות. דרג הקניינים אשר מבצע את המשא ומתן וקובע מדיניות. דרג העזר מסייע בחלקים הטכניים של הוצאת ההזמנה ומבצע את קבלת החשבוניות (הזנה למערכת) ואחראי לאישורים תוך קביעת התהליך המתאים. יש חשבוניות אשר מאושרות על ידי דרג העזר בלבד (לעיתים תוך אישור הדרגים המקצועיים) ויש חשבוניות שחייבות באישור הקניינים ולעיתים כאמור אף אישור דרגי הנהלה בכירים יותר. כלומר רוב נטל אישור החשבוניות מתבצע על ידי כוח העזר.
5. מבחינת כ"א במחלקת הרכש תמונה אפשרית היא ש- 50% מהצוות הוא קניינים ו-50% כוח עזר.

ארגוני IT חייבים להבין שתחום הרכש הוא תחום שחוסך כסף לארגון – משא ומתן טוב יותר מול ספקים, הסדרי לוגיסטיקה משופרים, פחות טעויות ואיפשור העבודה השוטפת ללא תקלות. כלומר ארגוני רכש אשר אינם עומדים במשימותיהם פוגעים כלכלית בארגון.

ביטוח בחוזה מחשוב - insurance

2010-06-16T23:34:00.000-07:00

לאחרונה נתבקשנו לבדוק את הסוגייה של ביטוח בחוזי מחשוב. ב"עולם" שלנו קורים ארועים לא נעימים.
• מחשב שגרם לקצר אשר הצית שריפה.
• מסך שנרכש וגרם לפגיעה בראייתו של עובד, אשר תובע את החברה בגין הנזק שנגרם לו בעקבות עבודתו.

האם לדעתך מקובל לדרוש מהיצרנים\משווקים\יבואנים ביטוח לארועים מסוג זה? ואם כן, האם קיימת חלוקה, למשל - ציוד קצה פטור מהביטוח וציוד מחשב מרכזי וציוד תקשורת חייבים?
על פי הבירור רוב הלקוחות אכן מתייחסים לסוגיה של חבות מעבידים לעובדיהם- אם עובד של קבלן נפצע במהלך העבודות אלו אצל הלקוח – מי שאחראי הוא מעסיקו הישיר ולא הלקוח שהזמין את העבודה. יש תחומים שבהם יש הקפדה מיוחדת לדוגמה בנושאים של "מתח גבוה".
לגבי אחריות נוספת, אצל לקוחות רבים אין התייחסות ספציפית עם זאת איתרתי לקוח שאכן דורש מהספק שהיה אחראי לשורה שלמה של נזקים אפשריים נוספים. לעיתים אף דורשים מהספק ש"יציג פוליסת ביטוח המכסה את האחריות".
להלן ניסוח חופשי של התנאים המופיעים בהסכם הכללי של אותו ארגון:
• לספק יש אחריות על כל אובדן נזק לגוף ולרכוש עקב מעשה או מחדל של או אובדן של הספק.
• מדובר על נזק ישיר (תאונת דרכים שביצע עובד של הספק) או עקיף (בגלל שמערכת ה- CRM לא עבדה הלקוחות איבד X הכנסות).
• יש הגבלה לגובה הנזק (מחיר העסקה או פעמיים מחיר העסקה) פרט לנזקי גוף או נפש או נזק לרכוש ממשי, מוחשי או אישי, או נזק הפרה של קניין רוחני (אם תובעים את הארגון על שימוש ב- open source - אז כל התביעה עוברת לספק) . כלומר יש הגבלה לנזקים עקיפים (אובדן הכנסות) אבל לא לנזקי גוף, נפש, רכוש או קניין רוחני.
• הלקוח גם "ישתף פעולה" עם הספק במידה של תביעה ויעביר לו מידע רלוונטי במידת האפשר.
• הספק צריך להוכיח תוך 21 יום מחתימת ההסכם שיש שהוא מכוסה בביטוח מתאים (יש מקרים שבהם יודעים שלחברה יש פוליסה כזו – לדוגמה IBM).
בארגון המדובר אלו התנאים המופיעים בחוזה הסטנדרטי אבל יש מקרים רבים שבהם לא מתעקשים על כל הפרטים. לדוגמה בתחום PC לא דורשים אחריות כוללת לכל הנזקים (לדוגמה למצב שבו יש שרפה שנגרמה בגלל ה- PC. במקרה כזה הספק יחליף את ה- PC אבל לא יפצה את הארגון על נזקי השרפה). בתחום השרתים\אחסון כן מקפידים יותר גם על סעיפים אלו.

לסיכום, רוב הארגונים לא דורשים את כל ההגנות האפשריות אך ישנם ארגונים שמקפידים יותר.

שיקולים במדידת זמני תגובה לאתר אינטרנט response time

2010-06-14T22:42:00.001-07:00

לאחרונה בדק איתנו אחד הלקוחות את הסוגייה של הגדרת זמני תגובה לאתר אינטרנט חיצוני. כל זאת לקראת יישום הדרישות במכרז עתידי.
ישנם מספר נקודות שיש לשים עליהם את הדעת:
• זמן תגובה של מה? האם שהדף עולה כולו, או שעולה תוכן חלקי? מה קורה בזמן שמחכים לתוכן שיעלה ( כדאי להראות למשתמש ש"משהו קורה"). האם זמן התגובה הוא מקסימלי לכל הדפים או שדורשים שהממוצע יהיה X מילישניות.
• האם מדובר בדף הראשון - שלעיתים לוקח קצת יותר זמן בגלל שזאת הפעם הראשונה שעולות תמונות שנמצאות בשימוש בכל הדפים.
• איפה נמדד זמן התגובה - האם ביציאה מאתר ה- hosting או אצל המשתמש? ואם אצל המשתמש - באיזה סוג חיבור וקיבולת יש למשתמש? אפשר לקבוע שדורשים זמן תגובה של X שניות אצל המשתמש עם תקשורת של 1.5M של ADLS.
• למען הסר ספק. יש לקבוע עם הספק כיצד תתבצע המדידה – האם אוטומטית (רצוי...) ובאיזה כלי. הזוכה במכרז יצטרך לספק גם את כלי המדידה שיהיה ברשות הלקוח.
בד"כ מדובר על ערכים של 2-4 שניות ויותר (תלוי במורכבות הדף והטרנזאקציה) כאשר לדף הראשון (בפעם הראשונה שנטענות התמונות שמלוות את כל האתר) נותנים עוד קצת.

תוספת סטנדרטית לחוזה IT

2010-06-07T07:34:00.000-07:00

אחד הלקוחות התלונן לאחרונה על מצב שבו לאחר תום הסכם ראשוני הספקים מרעים את תנאי ההסכים וזאת לאחר שהארגון כבר התרגל (שלא לאמר התמכר...) לפתרון.
להלן מספר פסקאות שיש להוסיף לחוזי IT כפי שהתקבלו ממנהלי רכש בתחום במפגשי שולחן עגול בתחום רכש. חלק מהמפגשים נמצא במלואם כאן.
לקוחות דיברו על כך שיש אפשרות להכניס סעיפים אלו גם בהסכמים של חברות גדולות מחו"ל - הכל תלוי בסיטואציה התחרותית - בהסכם הראשון.
=========
לפיכך, תנאי ברזל בחתימה על עסקה ראשונה במוצרים אשר יש סיכוי וישמשו את הארגון לטווח ארוך ולא פשוטים להחלפה הוא לקבוע אחוז תחזוקה לתקופה בלתי מוגבלת ממחיר הרכישה מקורי.
לדעת חלק ממשתתפי הדיון, תנאי זה הנו בר השגה ברובם המכריע של עסקאות התוכנה – מעל 90%. רק בחלק מה- corporates הבינלאומיים הדבר בלתי יישים וגם אז מוצאים דרכים למנוע עליית מחירים לאחר תום ההסכם.
תנאי זה חייב להיות תנאי מהותי אשר עולה לדיון בתחילת המשא ומתן כחלק מתנאי הסף. כלומר אין לחכות עם תנאי זה לסיום המשא ומתן.

=============

בזמן החתימה הראשונית על החוזה רצוי להוסיף פיסקה שבה מצוין ש- "זכותנו לחדש את החוזה באותם התנאים בתוך 60 יום" וגם להוסיף הבהרה ש-"זכות החידוש באותם תנאי הנה תנאי מהותי גם בהסכם הנוכחי וגם בהסכמים הבאים".
תנאי מהותי נוסף שרלוונטי בייחוד למצב בו רוכשים מ- startups או מחברות לא גדולות הוא ציון שתנאי החוזה ישמרו גם במקרה שהחברה או המוצר ימכרו.

• על הלקוחות להוסיף סעיף סטנדרטי בחוזה – תמחור השימוש בתוכנה יתבסס על מספר המעבדים הפיזיים במחשב.
• רצוי להוסיף גם תנאי שמדבר על מעבר ל- 64 BIT – ניתן יהיה להשתמש ברישיון זה גם בסביבת 64BIT של המוצר.

============

גם כאן, אנו ממליצים ללקוחותינו לנצל את המצב ולקבע את המצב על ידי הוספה של חוזה בסעיף שמדבר על כך שהתשלום יתבצע לפי CPU (או אפילו עדיף "לפי שרת"). יש להוסיף את "סעיף הסעיפים" – הספק מתחייב לשמור על תנאים אלו גם בחוזים הבאים. כל זאת – במידת האפשר.

דוגמה אישית גם ב- KPI ?

2010-06-02T13:11:00.000-07:00

בשנות השמונים עבדתי תקופה קצרה כמלצר חדר אוכל במלון ספורט באילת.
העבודה הייתה קשה ולא החזקתי בה הרבה אולם חוויה אחת זכורה לי הייטב.
היה זה חול המועד פסח, המלון היה בתפוסה מלאה, ובארוחת הבוקר הצטבר תור אנשים נזעמים בפתח חדר האוכל. אנחנו, המלצרים, פשוט לא עמדנו בקצב.
ואז, מי שהצטרף לצוות הוא מנהל חדר האוכל. המנהל הפשיל שרוולים והתחיל לפנות ולערוך שולחנות בעצמו. כולנו קיבלנו "פילפל בתחת" ותוך מספר דקות הדבקנו את הפער, התור נעלם ואיתו השתפר מצב הרוח של האורחים ושלנו.
זה היה שיעור ממקור ראשון לכוח המדהים של דוגמה אישית מצד המנהלים.
גם כעת אני רואה מנהלים רבים אשר נותנים דוגמה אישית לעובדיהם במימדים רבים – התמודדות במצבים קשים, מקצועיות, התמדה ועוד. המנהלים מהווים במצבים מסויימים חלק מהצוות ובאמצעות היותם חלק מהצוות הופכים להיות גורם מוטיווציה ראשון במעלה.
אולם, ישנם מקרים בהם ישנה סטייה מהתמונה האידאלית שציירתי. באחד הארגונים יש מערכת KPI מפותחת להערכת ביצועי העובדים , המנהלים והארגון בכללותו. אולם, מסתבר שכמה ממימדי ה- KPI הנמצאים בשימוש להערכת העובדים לא נמצאים בשימוש להערכת העובדים. בארגון זה מוגדרים מדדים למדידת הבלאי של העובדים (attrition). כמה ימים עבד העובד מעל 10 שעות. כמה פעמים בחודש עבד העובד מעל 5 ימים וכד'.
מדדים אלו מסייעים לארגון לזהות מצבים שבהם עובדים נשחקים וכך נפגעת התפוקה שלהם לטווח הארוך ובסופו של דבר נמצא שמדדים אלו לאורך זמן נמצאים בקורלציה רבה עם עזיבה של עובדים -הפסד גדול לארגון.
אולם כאמור, מדדים אלו שמופעלים כלפי העובדים הזוטרים אינם נמצאים בשימוש ביחס לאוכלוסיית המנהלים. אין מדידה של שעות העבודה המוגזמות או ימי העבודה הרבים כי הם "מנהלים שאמורים אכן לעבוד יותר". בכך יש סתירה לדעתי לעקרון של דוגמה אישית. המשמעות היא שההנהלה הבכירה אינה מקבלת את חשיבותם של מדדים אלו כי אחרת הם היו מופעלים כלפי הארגון בכללותו. אולי יש לצור מדדים מיוחדים למנהלים (אולי "עבודה מעל 11 שעות ביום") אך באופן בסיסי יש להכיל את המדדים גם כלפי המנהלים ובכך לתת דוגמה אישית לחשיבות מדדים אלו.

כלי עזר לסביבת Windows7

2010-05-23T05:00:00.001-07:00

לאחרונה קיבלתי מידע על כלי מעניין לתמיכה בשדרוג ל- Windows 7.
מכיוון שרוב הלקוחות נמצאים כיום עם Windows XP ישנה דרישה בשוק לבצע מיגרציה ישירות מ- Windows XP ל- Windows 7.
עם זאת, נכון להיום אין אפשרות ב- Windows 7 לבצע שדרוג כזה. השדרוג היחידי האפשרי הוא מ- Windows Vista.
המשמעות היא שלקוחות צריכים להתקין את Windows 7 ולאחר מכן את כל האפליקציות שלהם מחדש.
מצ"ב לינק למוצר של חברת Parallels המאפשר בצוע שדרוג כזה בצורה אוטומטית.
מעניין אם יכנס לשימוש בקרב הלקוחות הגדולים זאת מכיוון שבקרב לקוחות אלו יש לעיתים נטייה לבצע התקנה מחדש בכל מקרה.

IPAD - חוטבי עצים ושואבי DATA ?

2010-05-17T05:27:00.000-07:00

ישנה תכונה רבה סביב ה- IPAD. יש כאלה החוזים למכשיר פתיחה של קו חדש של מוצרים אשר יהיה דומיננטי בשוק לעומת כאלה שחוזים למכשיר נישה קטנה. התגובות למכשיר ברובן אחידות. מדובר על "מכונה" מעולה לצריכת תוכן דיגיטלי. אינטרנט, וידאו, מוזיקה , ספרים ועוד. והכל תוך ניידות מקסימלות - שלא כמחשבים הניידים הרגילים המגושמים יחסית.
עם זאת ישנה תכונה אחת החשובה למכשיר בהתבססותו כסטנדרט כללי - המקלדת וקלות ההקלדה.
המקלדת ב- IPAD היא מקלדת מגע אשר שונה באופן מהותי מהמקלדות הסטנדרטיות הרגילות ואמורה להיות משופרת מצורת ההקלדה המגושמת משהו של IPHONE.
במידה וההקלדה ב- IPAD תתפוס - אכן יהיה מדובר על עידן חדש של ניידות. במידה ולא- נקבל שני סוגי אוכלוסייה. סוג אשר יוצר תוכן במחשבים רגילים (ניידים ונייחים) למול אוכלוסיה אשר צורכת תוכן וכמעט לא מייצרת אותו לפי הנאמר בפתגם "חוטבי עצים ושואבי מיים". תופעה כזו עלולה להרחיב את הפער הדיגיטלי ולא לצמצם אותו.
אני קיבלתי מידע ראשוני אשר נלהב מאופן ההקלדה החדש אולם מידע זה באופן טבעי מגיע מ"שרופי" APPLE אשר מתלהבים כמעט מכל דבר חדש שהחברה מייצרת. בכדי לדעת לאן הרוח נושבת בהקשר זה נצטרך להמתין מעט.

Windows 7 תופסת תאוצה

2010-05-12T13:09:00.000-07:00

ארגונים רבים בישראל נמצאים בתהליך של בחינת המעבר ל- Windows 7.
בכל פעם שארגון מטמיע חבילת תוכנה משמעותית בתחנת הקצה (כמו Windows או Office) , בהנחה שלארגון יש את הרשיונות, להטמעה יש 3 שלבים בד"כ.
שלב ראשון הוא שלב של הכנה ובו הלקוח בד"כ עם אינטגרטור בודקים את המשמעות של הכנסת התוכנה החדשה לארגון מבחינת תאימות אפליקציות אחרות, בניית image להפצה, בחינה של משמעויות שדרוג של תחנות קצה ישנות וכד'. עלות שלב זה היא כ- 40K ₪ (בדוגמה לארגון בן 300 משתמשים). שלב שני הוא שדרוג תחנות הקצה אם צריך (הוספת זיכרון וכד'). שלב שלישי הוא הדרכות למשתמשים. כאשר האידאלי הוא שלאחר שמשתמש קיבל הדרכה (כולל ספרים וחומר עזר נוסף) כאשר הוא חוזר לעבוד או למחרת, הוא מתחיל לעבוד ב- התוכנה החדשה, ובמידת הצורך יש מדריך צמוד לעזרה. ההדרכה היא לעיתים של 3 שעות. עלות שלב זה תלויה במספר גורמים. האם ההדרכות מתבצעות בכיתות הדרכה בארגון או בחוץ. מי מתאם את ההדרכה – הספק או הארגון. כמה אנשים בכיתת הדרכה וכד'. מחיר לדוגמה אם מדובר על מדריך בלבד הוא 1400 ₪ ליום הדרכה כשדובר על כיתות של עד 15 או 20 משתמשים בכיתה. צריך להוסיף גם עלויות של מדריכי משתמש.

אגב, יש חברות בעיקר במגזר של high-tech אשר חוסכות את ההדרכה כאשר המשתמשים באותה חברה מדריכים את עצמם באמצעות חומרים שנמצאים בפורטל. כלומר במקרים כאלה מדובר על עלויות נמוכות יותר.

הפידבקים שקיבלנו על הטמעות Windows 7 הם טובים. המערכת טובה ויציבה יותר –מ- VISTA. גם במספר לא מועט של ארגונים דווח על כך שהמשתמשים הסופיים אף מתחילים לדרוש win7.
ישנה מדיניות שבה ארגון ה- IT מציע win7 רק למחשבים חדשים – ניידים ושולחניים ולא שדרוג למחשבים קיימים בגלל הצורך להתקין מחדש אפליקציות. ארגונים אחרים מעדיפים לבצע התקנה מחדש כדי לא לקבל מערכת "מזובלת". בכל מקרה לקוחות דיברו על כך שבניית ה- image נוחה יחסית ויש שיפורים בתחום זה. מה שלקוחות עושים הוא שומרים את הפרופיל של המשתמש, מתקינים מחשב מחדש, ועליו את כל התוכנות ואז מעבירים את הפרופיל הישן למחשב שהותקן מחדש. יש כמובן שינויים שצריך לבצע כי לדוגמה צורת ה- policy של active directory השתנתה במספר מובנים ולכן יש לבצע שינוי ברמת ה- profile.

מבחינת התהליך\קשיים דובר על:
1. ישנן עדיין בעיות תאימות של מוצרים \ אפליקציות. להלן מספר דוגמאות אשר מסרו הלקוחות : personal firewall , document management, פתרון השתלטות at&t connect (לשעבר interwize) . דוגמאות אלא ואחרות גרמו לעיקוב הפרוייקט במספר ארגונים. חלק מהדוגמאות הללו כבר טופלו (יצאה בינתיים גרסה שתומכת).
2. script שפותח בארגון שמבצע משימות בתור ADMIN . SCRIPT זה לא עבד כי win7 סגורה יותר מבחינת אבטחת מידע ולקח הרבה זמן עד שמצאו workaround לביצוע המשימה.
3. באופן כללי יישומים שפותחו במקום ולא עובדים ב- win7 אמורים לעבוד ב- xp mode. עד לפני כחודש xp mode חייב מחשב חזק. אבל לפני חודש יצא תיקון שמאפשר xp mode גם במחשבים פחות חזקים.
4. מעבר ל- explorer 8 – לדעת אחד הלקוחות מעבר ל- win7 מחייב גרסה חדשה של explorer ולכן היו צריכים לתקן אפליקציות WEB – עברית שמאל\ימין וכד'.

לקוחות מסרו שמיקרוסופט מצידה מאוד דוחפת את המהלך כך לדוגמה באחד מהארגונים מיקרוספוט יתנו הדרכה לצוות ה- service desk ללא עלות.

לסיכום, Win7 מתקבלת בברכה ונמצאת בתהליכי הטמעה במספר ארגונים.
לגבי עלויות לבניית ה- image ישנה שונות רבה בין הארגונים. כמו כן יש לבצע בדיקה פרטנית בארגון לגבי המשמעויות מבחינת שדרוגי חומרה נדרשים.
ישנם לא מעט ארגונים אשר יעדיפו לדחות מעט את ההטמעה של Windows 7 עד אשר ניתן יהיה להטמיע באותו מהלך גם את Office 2010.

ענן ציבורי סטנדרטי?

2010-05-02T05:24:00.000-07:00

אחת ההתנגדויות לענן הציבורי היא הטענה שכניסה לפתרון ציבורי היא גם כניסה לפתרון ייחודי כלומר proprietary - פתרון אשר יגרום ל"נעילה" (lock in) של הלקוח אצל ספק השירות. לקוחות צריכים לשים לב בקפידה לשיקול זה אך עם זאת לאחרונה יצאה salesforce בפתרון בשם VFORCE פתרון המאפשר הרצה של קוד JAVA בתוך סביבה salesforce\force.com בניגוד למה שהיה מקובל עד כה - כתיבה ב- APEX בלבד (שפה ייחודית ל- saleforce ).
מהלך זה הנו חשוב הן ברמת לקוחות salesforce והן ברמת התעשיה כולה כי במובנים רבים salesforce הנה מוליכת דעה בתחום מתתפתח זה.

רכש תוכנה software procurement

2010-05-01T12:46:00.000-07:00

רכש תוכנה הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר בתחום רכש ה- IT.
בדיון שהתקיים לאחרונה בהשתתפות אנשי רכש עלתה הסוגייה שהפרמטר העקרי המוביל לתנאי העסקה היא צורת ספירת הרשיונות. לספקים יש יכולת רבה לשנות באמצעות שיטות יצירתיות שונות את צורת ותוצאות הספירה וזהו הפרמטר העקרי לקביעת מידת ההנחה – לעיתים קרובות עד כדי סדר גודל! עובדה זו גורמת לאיום מתמיד על הלקוחות במובן שאיש המכירות ישנה את שיטת הספירה ויגרום לכך שהארגון יהיה חשוף לתביעה. אולם זהו איום שלדעת חלחייבים לחיות איתו. נקודה רלוונטית נוספת היא אופן התגמול של אנשי המכירות. ישנם מקרים שבהם אנשי המכירות מתוגמלים על רשיונות חדשים בלבד ולא על תחזוקה. במקרים אלו ישנן דרכים יצירתיות לבצע "דלת מסתובבת" ברישוי שנמצא בארגון. כך אנשי המכירות מתוגמלים וכתמורה ישנה "גמישות" בצורת הספירה. זאת גם החשיבות שמנהלי הרכש יהיו בעלי נסיון ויקבלו יעוץ מתאים.

בדיון עלתה דוגמה משעשעת שבה ארגון עם "יותר מזל משכל" (במקרה זה) סיים הסכם עם מיקרוסופט בתאריך 1 לספטמבר כאשר Windows 7 הוכרז במערכות הפנימיות של מיקרוסופט (לא ברמה השיווקית) ב- 30 לאוגוסט. הדבר התגלה לארגון במקרה והתוצאה היא סיטואציה תחרותית לטובת הארגון שתורגמה לתנאים טובים בהרבה. המסקנה היא שיש לבדוק זמני availability של תוכנות\מוצרים במערכות הפנימיות של הספק ולא להסתמך על ה- PR שמוציאים השיווק.

בעולם התוכנה ישנה סוגיה של רכש מול שכירות. הדעה הרווחת היא ששכירות תוכנה אינה טובה ללקוח זאת מכיוון בעת חידוש החוזה אין ללקוח אלטרנטיבה של ממש. זאת לעומת מצב של רכש תוכנה (perpetual license) שבו ישנה אפשרות להמשיך ולהשתמש בתוכנה ללא קבלת עדכונים או תמיכה. עם זאת בדיון דובר על כך שבמקרים מסויימים לאנשי המכירות יש גמישות רבה יותר בהסכמי שכירות, הן באחוזי ההנחה והן בצורת הספירה כאשר ארגונים גדולים מגיעים יותר בקלות בהסכמי שכירות לתצורה של site license או בניסוח אחר unlimited right to use.
נקודה שלעיתים נחשבת כטובה בהקשר של הסכמי שכירות היא שהסכמים מסוג זה נספרים בתור הוצאות (OPEX) לעומת הסכמי רכש שנספרים בתור השקעה (CAPEX) ושלאחר מכן מחייבים הפחתה. לעיתים הארגון רוצה להגדיל OPEX לעומת CAPEX (לעיתים בדיוק להפך...) כמו כן הטיפול החשבונאי בשכירות נוח יותר.

בדיון עלתה סוגיה של הקשחת המדיניות של ספקים בהקשר של עלויות תחזוקה (למול עלות רכש) כאשר הספקים טוענים שבעקבות רגולציה VSOE דרגות החופש שלהם בבניית העסקה – הצגת רכש מול התחזוקה בתמהיל – נפגעו. עם זאת יש לציין שעדיין ברוב העסקאות אליהם אנחנו עדים מדובר על כך שאחוז התחזוקה הוא ממחיר רכש ולא ממחיר מחירון.

מיקרוסופט מראה את הכיוון ל- WinXP

2010-04-22T13:38:00.000-07:00

בידיעה שיצאה לא מזמן וצוטטה באתר המעניין ars techinca דובר על כך שמיקרוסופט לא תתמוך במערכת ההפעלה WinXP בגרסאות החדשות של Windows Live Wave 4.
כמו כן דובר על כך ש- Internet Explorer 9 לא יתמוך אף הוא ב- WinXP.

למרות שהידיעה הראשונה לא ממש רלוונטית למשתמשים הארגוניים כעת, הרי שהידיעה השנייה הנה רלוונטית.

המשמעות היא שמיקרוסופט מכוונת את הלקוחות לעבור מ- WinXP , מערכת ההפעלה לתחנות קצה הנפוצה ביותר נכון להיום.
ולגבי הסוגייה של מעבר ל- Win7 כבר דיברתי בכניסה קודמת.

Exchange 2010- אין דבר העומד בפני הקידמה

2010-04-18T07:26:00.000-07:00

ישראל הייתה אחד המקומות שהקדימה את העולם מבחינת החדירה של Exchange. אם בזמנו בחו"ל היו מקומות שבהם IBM עם Lotus Notes או אפילו Novell עם Groupwize התחרו בפתרון הדואר של מיקרוסופט, הרי שבישראל הדומיננטיות של מיקרוסופט בתחום זה הייתה משמעותית עוד מהשלבים הראשונים. לקוחות אהבו את העברית המובנית, הפונקציונליות וממשק המשתמש. לאחרונה התבשרנו שמספר לקוחות גדולים של Notes בישראל קיבלו אף הם החלטה להגר לסביבת Exchange וזאת בעיקר עקב דרישת הלקוחות והאפשרות לשלב קישוריות מתקדמת בין סביבת העבודה הסטנדרטית – ה- Office ל- Exchange.

במובן זה מהווה Exchange 2010 המשיך ישיר. כאמור בפוסט קודם שלי, לגרסה החדשה של Exchange יש תכונות רבות ומשופרות. גרסה זו מאפשרת תכונות חשובות של ארכיון. האפשרות לבצע ארכוב של מיילים ובכך להגדיל בצורה משמעותית את נפח תיבת הדואר שמקבל המשתמש ולהפחית את השימוש בתיקיות האישיות – קבצי ה- PST. תכונה זו משתלבת עם התכונה של אפשרות לשימוש בדיסקים זולים. עלויות האחסון בארגוני ה- IT הן מהעלויות הכבדות ביותר. זאת מכיוון שקצב הגידול באחסון בארגונים רבים מגיע ל- 50% ואף 100% ויותר בשנה כאשר תחום האחסון הוא אחד התחומים בהם ישנה מצוקת כ"א ועומס רב על צוות האחסון. העובדה ש- Exchange 2010 מאפשר עבודה עם דיסקים זולים משמעה הורדת עלויות משמעותית בתחום זה מכיוון שהפער בין עלות אחסון highend לבין עלות אחסון midrange היא של 50% ויותר. כמו כן ההוזלה במחירי ה Storage מאפשרת לארגון, גם אם לא מפעילים את אופציית הארכיון, לספק לעובדים שלו תיבת דואר גדולה (מספר גיגות) בעלות נמוכה ואפילו להיפטר מה PST.
מעבר לכך ישנן תכונות המשפרות את הביצועים והאמינות של המערכת תוך אפישור של גידול מהיר ונוח יותר של סביבת העבודה. עם זאת, יש לציין שהשימוש בתכונות המתקדמות של הארכון מחייבות גרסת Enterprise של CAL ועל הארגונים להיערך להשקעה זו.
עם זאת, אחת התכונות החדשות המעניינות ביותר, תכונה המשתלבת עם המגמה החשובה ביותר שמתרחשת כיום בעולם מערכות המידע, היא אפשרות להשתמש ב- Exchange כאשר חלק מתיבות הדואר נמצאות בתוך הארגון וחלק מתיבות הדואר נמצאות בתוך הענן בצורה (כמעט) שקופה. זאת ועוד, Exchange החדש נכתב מחדש, בצורה המאפשרת multitenant – עבודה בסביבה פיזית אחת לטובת מספר ארגונים במקביל. תכונה זו מאפשרת את השירות BPOS של מיקרוסופט - Business Productivity Online Suite . אנו צופים ששירות זה יתפוס תאוצה גם בארגונים גדולים כאשר המועמדים הראשונים לשירות מסוג זה הם ארגונים גלובליים אשר ירצו לקבל שירות אחיד בכל הגאוגרפיות שהם נמצאים וכמו כן גם ארגונים בהם נהוג להפריד בין הדואר הפנימי לדואר החיצוני. אם יש בארגון דואר חיצוני שמטבע הדברים מכיל מידע שמגיע מחוץ לארגון הרי שסביבה זו מתאימה אף היא לשירות ה- BPOS.
הפידבקים הראשונים שאנחנו מקבלים מלקוחות שנמצאים בתהליך המעבר ל- Exchange 2010 הם פידבקים טובים. לקוחות מדברים על תהליך הטמעה נוח. עם זאת, כבכל שדרוג, יש לבחון נושאים של תאימות (לדוגמה תמיכה של AtctiveSync בכל סוגי המכשירים או פתרונות אבטחת מידע הקשורים ל- Exchange).

לסיכום, אנו צופים שהטמעת Exchange 2010 תלך ותגבר הן בשנת 2010 והן במחצית הראשונה של 2011.

מדיניות ניהול נתונים בארגון - Data Governance

2010-04-16T01:15:00.000-07:00

בארגונים רבים מדיניות הטיפול בנתונים הנה קריטית לפעולה מיטבית של הארגון. נתוני הארגון מהווים את לב ליבו של נכסי הארגון כאשר בארגונים רבים עקב סיבות היסטוריות נוצרו אי התאמות בין נתונים ברמות השונות. דוגמה אופיינית בחברת ביטוח אשר מוזגה ממספר חברות היא שלקוח מסוים מקבל הצעת מחיר למוצר מסוים בלי לדעת אם אותו אדם חייב כבר לארגון כספים כי אינו יכול לעמוד בתשלומים או לחילופין הוא לקוח אסטרטגי כי מחזיק פנסיה שמנה אצל חברת הביטוח.
דוגמה מכיוון אחר היא שימוש נכון במונחים בארגון – "ריבית משוערכת" במחלקת משכנתאות שונה מ"ריבית משוערכת" במחלקת פקדונות חו"ל. גם אם מדברים על אותו מונח לעיתים ישנה שונות בזמן עדכניות הנתון או בפרמטרים אחרים.
דוגמאות בסיסיות אלו ממחישות את חשיבות הנושא אשר מוגדר כ- Data Governance – פעילות הארגון מבחינה טכנולוגית, תהליכית וארגונית הנעשת בכדי לטפל בנתונים כמשאב מרכזי בארגון.

על הארגונים להתייחס לנתונים כאל משאב כלומר ולטפל\לנהל אותו בצורה ספציפית:
1. יש להגדיר data owner לכל סוג נתונים. ה- data owner – המנהל העסקי האחראי על סוג הנתונים מגדיר מי יכול לגשת אליהם ולשנותם מגדיר את תדירות עדכון הנתונים ועוד.
2. מעבר לכך יש להגדיר Data Stewards שהנם מה- business ולא מה- IT, אשר מטפלים בעצמם בסוגיות כמו טיוב תמידי, גילוי טעויות, דו-משמעויות ומתקנים אותם. מוודאים שהמידע קונסיסטנטי ועוד.
3. בתחום ה-IT נמצא ה- Data Administrator אשר מטפלים בנתונים ברמת ה- IT כולל בניית Data Models, וכד'.

מחקרים מדברים על כך שארגונים אשר יישמו Data Governance נהנים בין היתר מ-
1. אפשרות לבצע פעולות מורכבות המחייבות עבודה על מערכות מחשב שונות.
2. שימוש לקוחות על ידי קבלת מידע מכל המקורות על אותו הלקוח ופעולותיו – כלומר תמונת לקוח 360 מעלות!
3. שיפור תהליכים עסקיים הממנפים את המידע שכבר קיים על הלקוח\מוצר
4. אפשרות לאחד מידע ממספר מקורות על אותו לקוח\מוצר
5. אפשרות קלה יותר לעמוד בתקינה חיצונית גדול SOX BASELL II
6. מאפשר מיזוג קל יותר עם ארגונים\חברות נוספות
7. מאפשר כניסה קלה יותר לתהליכים עסקיים חדשים
8. מאפשר לנצל תהליכים עסקיים קיימים בצורה טובה יותר על ידי שילובם
9. מאפשר שיתוף טוב יותר עם ארגונים מקבילים
10. יוצר קשר יותר טוב בין הארגון לבין הלקוחות
11. מוריד את מספר הממשקים שנמצאים בארגון
12. מוריד את הוצאות התפעול על ידי ביצוע פעולה "פעם אחת" במקום מספר פעמים.
13. מאפשר גמישות טכנולוגית – החלפת מערכות ושיפורן יותר קלה.
14. מאפשר שינוי במערכות בצורה יותר מהירה.
15. מאפשר זמינות גבוה יותר של מערכות וכתוצאה מכך של תהליכים עסקיים.
16. מאפשר לגלות בעיות תהליכים עסקיים בצורה מהירה יותר (דוגמה ל- לקוח הגדיר KPI לאיכות הנתונים העסקיים ובמידה וה- KPI לא בטווח מזהים שיש בעיה עסקית).

לסיכום, המלצתנו לארגונים היא להשקיע מחשבה וזמן בסוגיה קריטית זו אשר תשפיע להערכתנו על אפשרות הארגון לעמוד במשימותיו בצורה מיטבית.

הדור שידע את יוסף

2010-04-08T23:15:00.000-07:00

לאט לאט, או יותר נכון מהר מהר, צומח דור חדש. דור אשר חושב, מרגיש, מתנהג, ואפילו "נושם" אחרת מהדורות הוותיקים. זהו דור האנשים אשר גדלו עם האינטרנט ועם המחשב משחר ילדותם והולכים אתו 'יד ביד' לאורך כל חייהם הצעירים.
לתופעה זו יש מספר השלכות חשובות, הן על התחום הספציפי של מערכות מחשב והן על תחומים רחבים הרבה יותר. לדוגמה, ברוב המקרים הצעירים אינם צופים בטלוויזיה בלבד, אלא משלבים את הצפייה בטלוויזיה עם התקשרות במחשב עם חברים ב-facebook, icq או מדיום chat אחר, ולעתים גם מוסיפים לכך שימוש ב-SMS או ב-twitter.
ישנם אחרים, המתקדמים יותר, שמבצעים פעולות אלו לא דרך המחשב אלא דרך הטלפון הסלולארי. באופן כללי, מעניינת מאוד התופעה של ריבוי המשתמשים, שמספרם גדל והולך, המבצעים את רוב הפעילות שלהם באינטרנט באמצעות טלפונים סלולאריים (כגון iphone) ולא מול מסך מחשב ומקלדת רגילים.

עולם וירטואלי
הדור החדש חי בעולמות וירטואליים. הקשרים החברתיים שהוא יוצר, נמצאים בחלקם או ברובם בעולם וירטואלי - ללא מפגש פנים אל פנים או שיחה פיזית. דור זה מבצע דברים בעולם שקיים רק באינטרנט, לדוגמה: secondlife או FarmVille בפייסבוק. החומרנות של דור זה היא חומרנות שונה. הצעירים קוראים ספרים, שומעים מוזיקה וצופים בסרטי וידאו מבלי שיחזיקו בחדרם ספרים, תקליטורים או סרטים ממשיים. הם גם מצלמים הרבה יותר תמונות וסרטי וידאו, אך אלה אינם מודפסים על נייר או מונצחים על גבי קלטות.
מאפיין התנהגותי הנגרם כתוצאה מצריכה מודרנית זו, הוא הציפייה לתגובה מיידית. באינטרנט, כאשר לוחצים על משהו - מקבלים תגובה מייד. אז אין פלא, למשל, שאב אחד הלך עם ילדתו המתבגרת לפתוח חשבון בנק בעבורה, והיא לא הצליחה להבין מדוע כאשר הם חזרו הביתה, עדיין לא ניתן היה לפתוח את האינטרנט ולראות מיד מה מצב החשבון.
הסיבה היא שבבנקים, נכון להיום, עוברות מספר שעות (בדרך כלל לילה) בין פתיחה של חשבון לבין הקמת החשבון באינטרנט. עם הציפייה לתגובה מיידית, מגיע גם הקושי להתמודד עם דחיית סיפוקים, קושי עליו מדברים המורים בבתי הספר כבר זמן רב.
ממד נוסף הוא צורת העבודה במקביל על הרבה דברים שונים. הדור החדש אינו מבצע משימה אחת אלא מבצע במקביל מספר רב של משימות. אחר הצהריים טיפוסי בחדרו של צעיר ממוצע היום, כולל צפייה בטלוויזיה, צ'יטוט עם חברים (chat), שליחת SMS ו- Twitter ואפילו גלישה באינטרנט - באתרים שאינם קשורים לתכנית הטלוויזיה שעל המרקע – והכול בעת ובעונה אחת. אוסף הגירויים שעוטף אותנו גדל כל הזמן, והדור הצעיר מגיב לגירויים מקבילים אלה ולומד לחיות אתם בטבעיות מסוימת.. מאידך, נראה כי לדור זה קשה יותר לבצע משימה אחת גדולה מתחילתה ועד סופה בצורה מרוכזת. הצעירים מעדיפים לבצע כמה משימות קטנות יחד מאשר להתרכז במשימה אחת גדולה.
ישנם ממדים רבים נוספים, המאפיינים את התופעה, וביניהם הציפייה של דור זה להיות מחובר לאינטרנט כל הזמן ובאמצעותו להתעדכן ללא הפסקה. משום כך, הצעירים אינם סובלים הפרעות או ניתוקים מהאינטרנט או מהעדכונים השוטפים.

אופי קופצני
אחת ההשלכות של התופעה היא על תחום מערכות המידע. ישנה נטייה לחשוב, שמערכות המידע הקיימות אינן מתאימות לדור חדש זה. תהליכי העבודה במערכות המידע הקיימות הם ארוכים מדי לדור החדש. ברור שכאשר לקוח מהדור החדש יצטרך למלא, לדוגמה, טופס מקוון של "בקשה להלוואה", שבו הוא צריך למלא הרבה פרטים, הרי במהלך מילוי הבקשה הוא יעבור מאתר הבנק לאתרים אחרים, ויבצע פעולות נוספות במקביל.
מסיבה זו, היום, במערכות המידע החדשות, במקום שהלקוח הפוטנציאלי יגלוש לאתרים אחרים - מציע הבנק ללקוח במהלך מילוי הבקשה, לקבל מידע על פעולות עסקיות נוספות, למלא פרטים על "סוג ההמתנה" שירצה, וכדומה. כל זאת, כאמור, לפני שהלקוח סיים למלא את הטופס ובמטרה לנצל את האופי ה"קופצני" של הדור החדש.
השלכות נוספות הן בנייה של מערכות מידע אשר מעודכנות כל הזמן. לדוגמה, מצב חשבון טלפון המעודכן עד לדקה האחרונה ולא כזה שמתעדכן רק פעם בחודש. כמו כן, באופן טבעי, חיבור מערכות מידע לאמצעי תקשורת רבים, כמו פייסבוק, טוויטר, טלפון סלולארי וכד'.
לסיכום, זהו דור חדש, ה"יודע את יוסף המקוון", אשר דרך חייו והתנהגותו הצרכנית ישפיעו רבות גם על תחום מערכות המידע.

וירטואליזציה של שרתים - לא הכל טוב

2010-04-05T13:00:00.000-07:00

וירטואליזציה של שרתים הינה best practice ידוע. לקוחות מדווחים בין הייתר על שיפור בשירות הן במימדים של ניצולת ויעילות, הן בהיבט של קלות תפעול, אמינות ועוד ועוד.
עם זאת, ישנן מספר היבטים לא מבורכים בשימוש העצום בשרתים וירטואליים. אם בזמנו הוספת שרת הייתה משימה מייגעת - הזמנת חומרה, הכנת מקום\מיזוג\חשמל באולם המחשב, קבלת החומרה , התקנה ועוד- הרי שכעת לפי דברי לקוח (לדוגמה) מדובר על "8 דקות" ויש שרת נוסף באוויר! לכן, כיום, הוספת שרת או שרתים היא אחת הדרכים המקובלות לפתרון או לייתר דיוק בדרך לבדיקה של פתרון. כאשר ישנה תקלה או האטה לא מוסברת, אחד הדברים שעושים אנשי האפליקציות או התשתיות הוא להוסיף שרתים וזאת בתקווה שהדבר יפתור את התקלה. אולי הדבר יפתור את התקלה או שהתקלה לא תחזור. זאת בדומה לביצוע BOOT בשרתי Windows כפתרון או כניסוי לפתרון לבעיה.
הדבר גורם לירידה ברמת המקצועיות וזאת מכיוון שגם אם התקלה לא חזרה - עדיין לא הוכח שהוספת השרת היא הגורם לפתרון כי לא ברור שיש פתרון. אולי התקלה תחזור "ובגדול" במקרים נוספים או אפילו במערכות אחרות.
מעבר לכך הוספת השרתים הוירטואליים גורמת לסיבוך ולמורכבות רבה יותר (נושא שבו דנתי בהרחבה בכנס השנתי שלנו) וכמו כן ישנן סוגיות של עלויות התוכנות - הן תוכנת הוירטואליזציה (במידה ולא מדובר על hyperV) והן התוכנות הספציפיות- נושא מורכב ועדיין לא סגור. וכמו כן מדובר על הכבדה בדרישות האחסון ובפתרונות הגיבוי.

לסיכום, אנו ממליצים ללקוחות לבצע תהליך רכוזי של הוספת שרתים ורטואליים בייצור תוך הקפדה על כך שישנה סיבה מוכחת להוספת השרת.

טיפ לכתיבת מכרז שליטה ובקרה

2010-03-27T14:14:00.000-07:00

תחום השליטה והבקרה הוא אחד התחומים הבעייתים בתחום מערכות המידע. כאמור בפוסט קודם בתחום זה נכשלים יותר פרוייקטים מבכל תחום אחר במערכות המידע. מעבר לכך בניה של פרוייקט מחייבת בחירה בין תחומי כלים רבים שקימים בתחום. כפי שציינתי במצגת שהעברתי בכנס השנתי שלנו, החל משקף 122 ישנם בתחום טכנולוגיות סטנדרטיות (AGENTS שמדווחים למרכז), כלים לחויית משתמש, כלים המוגדרים כ- Transacation Management המפעילים Sniffing מתוחכם, כלים המוגדרים כ- APM - Application Performance Management , כלים שאני מגדיר בקטגוריה "ספציפית" (לדוגמה כלים לתחום JAVA , תחום רשתות תקשורת, תחום SAP , מסדי נתונים וכד') ועוד.
באיזה טכנולוגיה יש לבחור? כל טכנולוגיה בתחום מציעה את עצמה כ"טכנולוגיה האולטימטיבית" לתחום.
הנקודה היא שעל הארגון להגדיר בצורה מדוייקת מה הוא רוצה להשיג מפרוייקט זה. מדוייקת אינה להצהיר הצהרה "המערכת תאתר תקלות בארגון" כי אמירה זו כללית מידי. האם תקלות בתחום התשתיות? האם תקלות בעולם האפליקטיבי\עסקי? האם תקלות ברמת המשתמש הסופי? כל בחירה כזו משליכה על הפתרון המתאים. גם אמירה "תגלה תקלות בעולם האפליקטיבי \עסקי" היא אמירה כללית מידי.
ולכן, לשם הגדרה מדוייקת של מטרות הפרוייקט אנו ממליצים לעבור על התקלות המהותיות שהיו בארגון ולקבוע מה אמורה מערכת שליטה ובקרה לבצע או יותר נכון כיצד מערכת השליטה והבקרה הייתה אמורה לטפל בין הייתר בגלוי העובדה שיש תקלה, מניעה מוקדמת, מציאת הגורמים לתקלה, טיפול טוב יותר בתקלה לאחר שהתרחשה וכד'.
במכרז יש לציין גם כיצד יש לתפעל את המערכת במובן של שמירה על עדכניות ורלוונטיות. מה יהיו המשאבים לתחזוקת המערכת וכיצד תתבצענה פעולות התחזוקה.
רק תהליך כזה יכול לכוונן את הארגון למטרות ספציפיות בתוך האלטרנטיבות הרבות שקיימות בתחום. תהליך כזה מניח (ובצדק) שבניית סביבה לשליטה ובקרה הוא תהליך מתמשך ולא ניתן בשלב אחד למפות את כל הנקודות העתידיות.

Architecture and Infrastructure - STKI Summit 2010

2010-03-18T13:33:00.001-07:00

Check out this SlideShare Presentation:

STKI Summit 2010 Infra Pini

View more presentations from Pini Cohen.

מתי צריך להחליף את צוות בדיקות התוכנה?

2010-03-10T06:09:00.000-08:00

בדיקות התוכנה הוא אחד מהתחומים השוחקים ביותר. עבודת הבדיקה היא סזיפית - מורכבת מהרבה פרטים קטנים אשר חוזרים על עצמם ומחייבים את הבודק למומחיות גדולה ולמידה בלתי מבוטלת של דיוק אינסופי.
סוגיה נוספת היא היחסים בין בודקי התוכנה למפתחים. ברוב רובם של ארגוני הפיתוח ישנה הפרדה נכון להיום בין צוות פיתוח התוכנה לצוות בדיקות התוכנה וזאת מכיוון שישנו "ניגוד אינטרסים" בין הצוותים. צוות הבדיקות נדרש למצוא באגים - כלומר לגרום לצוות הפיתוח לחזור ולתקן את אשר כתב. מכיוון שהנושא של באגים נמדד בצורה מאוד נמרצת (בעיקר מכיוון שיחסית קל למדוד נושא זה) ישנו גם מתח בין הצוותים בהגדרת הבאגים. האם לאחד מספר בעיות קשורות לאותו באג או לפצל בינהם? זאת גם אחת הסיבות שבמקרים רבים תחום הבדיקות מטופל ב- outsourcing בארגונים רבים. כלומר צוות הבדיקות הוא צוות חיצוני כאשר מנהלי הבדיקות הם כן פנימיים. במקרים רבים גם צוות הבדיקות אינו נמצא תחת אגף הפיתוח אלא באגף אחר בארגון - תחת מנהל איכות חיצוני לתחום הפיתוח.
בכל מקרה, מנהלים רבים מעדיפים לשמור מתח זה וכאשר המנהלים מזהים שישנה התקרבות בין הצוותים, כי בכל זאת העבודה היא על אותם תכנים ובצורה צמודה, זה הזמן להחליף את צוות הבדיקות.

תאריך רשמי ל- Office2010. האם להמתין עם WIN7?

2010-03-06T12:45:00.000-08:00

לאחר המתנה ארוכה פרסמה מיקרוספוט תאריך רשמי להשקת Office 2010 למשתמשים הארגוניים. התאריך הוא 12 למאי.
מדובר על בשורה טובה למשתמשים הארגוניים - התאריך אינו מאוד מרוחק ולכן כפי שציינתי בכניסה קודמת לקוחות אשר מתכוונים להטמיע Windows 7 בזמן הקרוב ואשר סוג המשתמשים שלהם מחייב הדרכה והטמעה פרטנית (ארגונים שלא מסתפקים בסרטון וידאו אשר נמצא באינטרנט) עדיף שישקלו האם כדאי להמתין עם הטמעת Windows7 לשחרור הגרסה של Office 2010 ולבצע את הטמעת שני המוצרים יחד.
ארגונים אשר בוחרים לדחות את ההטמעה בארגון של Office 2010 צריכים לוודא שבחירה זו אינה מתנגשת עם התכנון שלהם לעדכוני מוצרי מיקרוסופט אחרים- דוגמה בולטת היא Microsoft Office SharePoint Server או בשמו המקוצר - MOSS. כלומר יש לוודא שעדכונים של MOSS לא יחייבו את הארגון לבצע שדרוג (לא מתוכנן) ל- Office 2010 , שדרוג שגם הוא מחייב בדרך כלל הדרכה צמודה למשתמשים.
בכנס השנתי של STKI שיתקיים בקרוב נדון בנושא זה וגם בנושאים רלוונטיים נוספים. ההמלצה ללקוחות היא לבצע בחינה ראשונית של Office 2010 BETA אשר זמינה ברשת וזאת בכדי לקבל רושם ראשוני אם הארגון בוחר לאחד את השדרוגים של Office ו- Windows.

התחממות המאבק בין HP ל- CISCO

2010-02-20T21:33:00.000-08:00

כבר זמן מה שחברת HP וחברת CISCO נמצאות בנתיב התנגשות. אחד הגורמים הראשוניים לתהליך זה הוא העובדה שלפני מספר שנים החלה חברת HP להציע בתוך מארזי ה- BLADES שלה במקביל למתגי CISCO הפופולאריים גם מתגים שלה תחת המותג ProCurve . חברת CISCO לא נשארה חייבת ולפני מספר חודשים יצאה בקו שרתים ייחודי הכולל רכיבי ניהול ותקשורת תחת המותג UCS. כאן כבר מדובר במלחמה חזיתית שכמהלך טקטי רכשה חברת HP את 3COM. וכעת נתבשרנו על כך שחברת CISCO אינה מחדשת את ההסמכה של גוף השירות של HP (בעבר EDS) למרות שהעובדה עלולה לפגוע גם ב- CISCO וזאת מכיוון שיש מספר לקוחות גדול המקבלים שירות של HP.
מצ"ב ציטוט מהלינק הבא:

Cisco divorces HP as a certified systems integrator

Increased competition between the two companies as they enter each other's markets cited as the reason

Cisco Systems today said it will not renew its systems integrator contract with Hewlett-Packard, meaning HP it will no longer be a certified reseller or service partner after April 30.

Keith Goodwin, senior vice president of Cisco's Worldwide Partner Organization, said in a Webcast that the changing IT landscape, the evolving role of the network, and his company's competition with system vendor means it can no longer share partner benefits with HP. "We're taking this action to be transparent to both partners and customers. We will compete with HP for future business," Goodwin said. Cisco recently started competing with systems vendors like HP by coming out with its own blade server offering.

זאת בניגוד למגמה רווחת בשוק של Co-opetition שלפיה ספקים מתחרים ככל האפשר בתחומים שבהם יש תחרות אך בשאר התחומים שבהם אין תחרות מתבצעת שיתוף פעולה. כך לדוגמה מתחרה חברת מיקרוסופט בחברת אורקל בתחום מסדי הנתונים אולי מאפשרים פיתוח תוכנות מתקדם בכלי התוכנה Visual Studio למול מסד הנתונים של אורקל.
כאן ישנה היפוך מגמה.

בכל מקרה זהו סימן להתחממות המאבק וניתן לצפות שנחזה במהלכים נוספים בתחום.

על ניהול נכסי טכנולוגיות מידע

2010-02-08T23:31:00.000-08:00

מחקר STKI קובע ששנת 2009 הייתה השנה הגרועה ביותר בתפעול השוטף של מערכות מידע בישראל. בשנה זו היו תקלות רבות במערכות מידע קריטיות אשר גרמו להשבתה של תהליכי עבודה מרכזיים בארגונים בישראל.
גם בנק ישראל עד לתופעה זו ולכן פרסם הוראה בשם "ניהול נכסי טכנולוגיית מידע". בהוראה זו מתאר המפקח על הבנקים את המצב ולאחר מכן נותן מספר הוראות חשובות.
בתאור המצב מאפיין המפקח את הכשלים במערכות המחשב במגוון היבטים (ציטוט מהמסמך):
1. קושי באיתור מיידי של הרכיב שכשל.
2. קושי בזיהוי מיידי של נסיבות התרחשות הכשל- מאפיין התקלה, מקור התקלה וכד'.
3. קושי במיפוי כלל התהליכים העסקיים המושפעים מהכשל.
כאשר התוצאה של מאפיינים אלו היא עיכוב בטיפול בתקלה. (עד כאן הציטוט).

חברת STKI מזהה שני גורמים מרכזיים לתקלות רבות אלו. מצד אחד ישנה סיבוכיות רבה בארכיטקטורות המחשב – חומרה, תוכנה ותפעול. הסיבוכיות גדלה מאוד בשנים האחרונות וממשיכה לגדול. אם בזמנו היה מדובר על מחשב MF המכיל את כל התשתיות וכל התוכניות הרי שהיום מדובר על ארכיטקטורה אשר משלבת גם מערכות MF גם מערכות פתוחות המכילות עשרות מוצרים ורכיבים.
הסיבה השנייה שגרמה לנפילות מחשב היא המשבר הכלכלי שאותו חווינו ובמידה מסויימת עדיין חווים. המשבר גרם לכך שישנו קיצוץ מתמיד בתחום התשתיות ובתחום הניהול והניטור. לקוחות דוחים שדרוגים של חומרה ותוכנה, מעכבים פרוייקטים לשיפור השירות ומצמצמים בכ"א והתוצאה הבלתי נמנעת היא נפילות מחשב.
למניעה או צימצום כשלים אלו מנחה המפקח על הבנקים את הבנקים בצורה זו (שוב ציטוט מההוראה ):
1. למפות עבור כל תהליך עסקי מהותי את נכסי טכנולוגיית המידע שתומכים בו לרבות: מאגרי מידע, מערכות מידע, מערכות הפעלה , תשתיות חומרה, תוכנה ותקשורת וכד'. המיפוי יכלול את כל רכיבי ה- IT הרלוונטיים ברמה הפרטנית ככל הניתן (לדוגמה, עד לרמת נתב, switch וכד').
2. להטמיע כלי ניטור, שליטה ובקרה על כל נכסי ה- IT שמופו כאמור בסעיף הקודם על מנת לוודא תקינותם של נכסי ה- IT ובאופן שיתאפר במקרה של כשל זיהוי הנכס ואף הרכיב הספציפי שכשל, ונסיבות הכשל, סמוך ככל שניתן למועד האירוע.
3. עבור נכסי ה- IT שמופו, יקבעו הסדרי גיבוי שאיפשרו את המשך פעילות התהליך העסקי המהותי שכשל. יש לפעול למניעת מצב של נקודת כשל יחידה (single point of failure). עד כאן הציטוט.
המפקח גם קובע לוח זמנים לטיפול בהנחיות אלו.
יש לציין שהנחיות אלו ברוכות ורצוי שגם ארגונים אחרים אשר מסתמכים בצורה מהותית על מערכות המידע יטמיעו הנחיות אלו. ההנחיה הראשונה היא הנחיה יוצאת דופן וחדשנית. נכון להיום בגלל המורכבות הרבה ישנו ברובם המכריע של הארגונים "ספגטי". קשרים מורכבים בין מערכות כך שלמשל קורה לא מעט פעמים שלקוח מוריד שרת לצורכי תחזוקה ומסתבר שמערכת אחרת ש"לא קשורה" מפסיקה לעבוד. זאת מכיוון שאין בארגונים תמונה עדכנית של המערכות והקשרים ביניהם. ההנחיה הראשונה מורה לבנקים לבצע מיפוי של הנכסים ושל הקשרים בינהם. עם זאת, כבמקרים נוספים, הבנק נותן הנחיה כללית אשר יכולה להתפרש על ידי הבנקים בצורה שונה. כאשר המפקח מורה לבנקים לבצע "מיפוי תהליכים" יכולים הבנקים להציב אפילו "סטודנט" אשר יבצע מיפוי פעם בשנה של המערכות ושל הקשרים בינהם. זאת כמובן בעלות זניחה. עם זאת בנקים אשר רוצים לבצע את ההוראה בצורה עמוקה יותר יכולים לבצע אוטומציה של המיפוי עד למצב של automatic discovery שבו תהליך ממוכן ממפה בעצמו את הרכיבים של כל מערכת מחשב ואת הקשרים בין המערכות. פרוייקטים מסוג זה המוגדרים בתעשיה כ- CMDB עלולים לעלות מליוני דולארים הן ברמת רישוי התוכנה והן ברמת הטמעת המערכות. עם זאת רק ביצוע של מיפוי אוטומטי יכול לעמוד בהוראות המפקח על הבנקים בצורה עמוקה וזאת מכיוון שגם אם מבצעים תהליך ידני של מיפוי – לאחר ערב אחד – שבו בגלל תקלה מבצעים תיקון מיידי ושוכחים לעדכן את התיקון במיפוי המערכות – מקבלים מצב שבו בזמן התקלה הבאה אין תמונה אמיתית של מיפוי המערכות והקשרים ביניהם. רק מיפוי אוטומטי יכול להתקרב למיפוי אמיתי כהנחיית המפקח. עמידה בתנאי זה לעומקו תגרור את הבנקים לפרוייקטים של שנה עד שלוש שנים ולעיתים אף יותר.
לגבי שתי ההנחיות האחרות – ביצוע ניטור וביצוע כלי גיבוי, רובם המכריע של הבנקים ושל ארגוני ה- IT באופן כללי מקיימים הנחיה זו – עם כי קבלת הנחייה רשמית מהמפקח תתרום לקבלת תקציבים ועדיפות גם לתחומים אלו. גם לגבי ביצוע ניטור המפקח נותן הנחייה כללית ולא מפרט באיזה סוג ניטור. כיום קיימים מספר סוגים של מערכות ניטור. מערכות הניטור הותיקות המורכבות מ- agnet שמשדר למרכז קיימות ברוב רובם של הארגונים. אולם לביצוע ניטור אמיתי אשר מגלה גם את הרכיב התקול בצורה המהירה ביותר יש גם להשתמש במערות מהסוג של "ניטור חויית משתמש" ומערכות לגילוי מקור תקלה "root cause" ו- Business Transaction Management הפועלות בין הייתר בטכנולוגיה של sniffing. כלומר גם כאן ישנו חופש פעולה גדול של הבנקים בביצוע הוראת המפקח, חופש פעולה שישפיע על הוצאות הבנקים למילוי הוראה זו.
לסיכום מדובר בהוראה חשובה שרצוי שתהיה על שולחנם של מקבלי החלטות רבים – לא רק בתחום הבנקאי.

עדכון MF

2010-02-06T11:53:00.000-08:00

להלן רשמים ממפגש שולחן עגול מרתק בנושא MF.
מערכות ה- MF הן המערכות הגדולות והותיקות ביותר בישראל. המערכות הנן הבשלות ביותר והמורכבות ביותר. לא לחינם נאמר ש"מה שממציאים ב- OPEN כבר שכחו ב- MF". דוגמה מייצגת היא הקונספט של VM שבשל כבר עשרות שנים ב- MF ונכנס רק בשנים האחרונות ב- OPEN.
תחום ה- MF עבר בשנים האחרונות שינויים בעקבות השינויים במשק. דוגמה לכך היא צוואר הבקבוק. אם עד לפני כ- 5 או 10 שנים צוואר הבקבוק המסורתי ב- MF היה מהלכי ה- batch בלילה, הרי שכעת, בעקבות אתרי האינטרנט, מסחר מקוון וכד', הרי שצוואר הבקבוק הוא כעת ב- on line.
בדיון עלו נושאים רלוונטיים כמו עתיד ה- MF ברמה האסטרטגית, כ"א בתחום MF, עלויות וכד'. נקודה ספציפית וחדשנית שעלתה בדיון היא שימוש במעבדים היעודים כגון ה- IFL, zAAP וה- zIIP. עיקר ההתייחסות בסיכום היא בתחום של IFL. בדיון עלתה האפשרות לבצע Rehosting או Offloading. לקוחות מתעניינים בתחום אך לנכון להיום לא בוצעו פרויקטים גדולים בתחום בישראל.
היה מאוד מעניין לראות את השונות בין הארגונים. לדוגמה, בנושא של כ"א , כל הארגונים מודעים לבעייתיות אך ישנם ארגונים אשר לא מרגישים על בשרם את המחסור כי הם מצאו דרך לגייס אנשים ולהכשיר אותם זאת לעומת ארגונים אשר כבר היום חשים על בשרם את המחסור. כנ"ל בתחום של עלויות MF. ישנם ארגונים אשר מודעים לעלויות של MF אך לדעתם שיש תמורה לעלות – זמינות, מרכזיות וכד'. ארגונים אלו משתדלים לחסוך אך רק באמצעים מקובלים. כלומר אין דגש עצום על הורדת עלויות MF. לעומת זאת ישנם ארגונים אשר הנושא של עלויות ה- MF הוא ב"נפשם" ומנסים כל דרך, אפילו דרכים חדשניות, להוריד עלויות בתחום זה.

Exchange 2010 - שיפורים בביצועים וגידול באחסון הנדרש

2010-02-03T04:31:00.000-08:00

סביבת ה- Exchange היא סביבת השיתוף הדומיננטית ביותר בעולם בקרב משתמשים ארגוניים. אם בעבר מערכות Exchange היו מערכות צדדיות הרי שבשנים האחרונות ארגונים מדווחים על כך שה- Exchange היא מערכת קריטית ביותר.
לאחרונה יצאה מיקרוסופט עם גרסה חדשה ומשופרת של Exchange - גרסאת 2010. לגרסה זו שיפורים רבים בין הייתר תכונות של Role Based Access Control, תעוד , שרידות משופרת, מנוע חיפוש בכלל התיבות (תחת הרשאות מיוחדות), ארכיון מובנה, שילוב שירותי ענן ועוד ועוד.
עם זאת, לתכונה אחת של Exchange 2010 יש גם השלכות בעייתיות. בגלל הרצון לשפר בצורה משמעותית את ביצועי המערכת הוחלט לבטל את היכולת של Single Instance Per Attachment שהייתה קיימת ב- Exchange 2007 (וגם בגרסאות קודמות בצורה מסויימת). משמעות יכולת זו הייתה שכל דואר שנשלח לקבוצת משתמשים נשמר כמספר נמעניו אבל הקובץ המצורף נשמר רק פעם אחת ב Database בכדי לחסוך במקום.
כאמור בגרסה החדשה אין יותר Single Instance זאת אומרת שה Database עבר אופטימיזציה לביצועים ולא לנפח והמשמעות היא שנפח מסד הנתונים יגדל בצורה משמעותית. מיקרוסופט מעריכים שבדרך כלל נפח מסד הנתונים שלח ה- Exchange יגדל ב - 30% אולם להערכתנו ישנם מקרים שבהם נפח האחסון יגדל בפועל ב- 50% או אפילו יותר (תלוי באופי השימוש בארגון).
אנו מעריכים שכאשר ארגונים יעברו לסביבת Exchange 2010 הם יצטרכו לבצע בדיקה מחודשת של יכולות האחסון שלהם ובמקרים רבים יזדקקו לרכוש אחסון נוסף. במקביל, אנו מעריכים שנקודה זו תגרום לארגונים להכנס לפרוייקטים של ארכוב דואר אלקטרוני. אם באמצעות פתרונות מוכרים בתחום (כגון Enterprise Vault של Symantec המובילים בקטגוריה זו) ואם באמצעות היכולות שמיקרוסופט מציאה. יהיו ארגונים שאף ישנו את מדיניות שליחת המיילים שלהם בעקבות שינוי זה – לדוגמה יוותרו על שליחת Attach כאשר מבצעים Replay.

מה תפקידו של מנהל תשתיות או איך צריך לישון בלילה?

2010-02-02T22:23:00.000-08:00

בדיון שנערך לאחרונה תאר מנהל תשתיות בכיר פרוייקט מתקדם שביצע. הפרויקט הינו ייחודי בישראל (ואולי גם בעולם) כאשר רוב הארגונים משתמשים עבור אותה משימה עסקית בטכנולוגיה שונה. השימוש בטכנולוגיה שונה מהמקובל גרם לכך שהפרוייקט הסתיים בעלות של כ- 30K$ וזאת לעומת הטכנולוגיה הסטנדרטית שהייתה אמורה לעלות כ- 500K$. חסכון מרשים ביותר. עם זאת הפרוייקט לא עבר על "מי מנוחות" והיו רגעים במהלך הפרוייקט שנדמה וחוזרים לנקודת ההתחלה וגם כעת, למרות שהטכנולוגיה עובדת מצויין ישנו חשש בבגלל חוסר נסיון יהיו תקלות משביתות.
כאן העלה מנהל התשתיות הבכיר אימרה מעניינת - "בשביל מה משלמים לי משכורת? בכדי שלא אשן בשקט!". ההסבר שנתן מנהל התשתיות היה שבכדי לבחור טכנולוגיות סטנדרטיות ללא סיכונים ובעלות גבוהה עם פונקציונליות שאינה מתקדמת - לא צריך "מנהל תשתיות בכיר" אלא "סתם פונקציונר".
לדעתי זאת אימרה מאוד חזקה. ישנם מנהלי תשתיות (או מנהלים בכלל) אשר כל מטרתם היא "לשון בשקט" תוך בחירה בטכנולוגיות סטנדרטיות ללא פונקציונליות מתקדמת ולעיתים בעלות גבוהה - רק בגלל הרצון "לשון בשקט" ולא לבצע בחירות מסוכנות. מצד שני ישנם מנהלים אשר בכל רגע נתון בוחרים בטכנולוגיה הכי חדשה שיש גם בכלל שהם מרותקים מטכנולוגיות חדשות וגם מכיוון שהם רוצים "לתפוס כותרות".
המצב הרצוי הוא שילוב של השניים. מנהל תשתיות (או כל מנהל) צריך להחליט ביודעין באיזה אזורים הוא "רוצה לישון בשקט" ובאיזה אזורים הוא "מוכן לקחת סיכון בכדי להתקדם".
הסכום אמור להיות מה שמומלץ לכולם - שינה סבירה. כאשר ההמלצה שלנו למנהלים היא לבחור ביודעין את התחומים שבהם הם מוכנים לקחת סיכון ואת התחומים שהם לא מוכנים לקחת סיכון.

הגירה מסביבת Visual Basic 6

2010-01-28T12:33:00.000-08:00

חברת מיקרוסופט הודיע כבר זה מכבר על הפסקת התמיכה מורחבת בסביבת הפיתוח של Visual Basic 6.
למרות זאת, עקב הפופולאריות העצומה של Visual Basic בישראל ישנם ארגונים רבים המריצים אפליקציות תפעוליות בסביבה זו.
לגבי המשמעויות של השארות בסביבה זו, מובן שההמלצה באופן כללי היא לעבור לסביבה חדשה ונתמכת, זאת בהקשר של "תמיד טוב להיות צעיר, יפה , בריא ועשיר...". אם זאת, טכנולוגיות טובות שהיה בהם שימוש נרחב, "מתות" הרבה יותר לאט ממה שנראה. לדוגמה, OpenVMS שעדיין משרת לקוחות רבים בארץ ובעולם, NT4 שעדיין נמצא בייצור בסניפים של מוסד פיננסי בישראל ואפילו , דוגמה קיצונית, ארגון פיננסי אשר השתמש עד לא מזמן ב- OS2 של IBM !
למדיניות זו יש מחיר כלכלי וטכנולוגי. יש לקוח שנשאר בגרסת Novell ישנה בסניפים רבים. ברמה הפונקציונלית לא הייתה בעיה אך כאשר וירוס חדר לארגון הסתבר שלא קיימת תוכנת אנטי וירוס לגרסת Novell זו ולכן ה"מלחמה" בוירוס התבצעה רק ברמת תחנות הקצה ולא ברמת השרת שהמשיך להפיץ את הוירוס...
בהקשר זה VB6 היא אכן טכנולוגיה טובה ורחבה וההעלמות שלה תהיה איטית. כלי הפיתוח יצא מתמיכה מורחבת ב- 2008. סביבת הריצה היא חלק ממערכת ההפעלה וכל עוד יש תמיכה במערכות ההפעלה שתומכות ב- VB6 , לא צריכה להיות בעיה. על פי הלינק ישנה תמיכה גם ל- Windows 7 – בגרסת 32BIT. כנ"ל יש תמיכה ב- Windows Server 2008.
כלומר לגבי הרצה של סביבת VB6 בתצורה של As is לא אמורה להיות בעיה בשנים הקרובות ולכן להערכתנו הבעיה מתמקדת הן בסביבת הפיתוח והן במוצרים צד שלישי הקשורים לסביבת הריצה- החל מ- DBMS, כלי קישוריות, Agents שונים לגיבוי או ניטור וכד'. ככל שהמערכת מסתמכת יותר על כלי צד שלישי מדובר על סיכון רב יותר – זאת לעומת מערכת שמסתמכת לדוגמה רק על ה- file system.
בהקשר זה יש לציין שטכנולוגיית הוירטואליזציה הן בסביבת השרתים והן בסביבת תחנות הקצה מאריכה עוד יותר את החיים של טכנולוגיות ישנות כי פתרונות וירטואליזציה תומכים בצורה טובה יחסית בהרצה של טכנולוגיות ותיקות.
יש לנו מידע על יצרן תוכנה לתחום ה- SMB בישראל אשר מבצע כעת הסבה של המערכות שלו ל- .net . הסיבה להסבה היא סיבה עסקית – רצון של היצרן לאפשר את המערכת בסביבה של Cloud Computing דבר שמחייב שינוי ב- GUI. עם זאת, נכון להיום מתכננים להשאיר חלקים נכבדים מהלוגיקה העסקית ב- VB6 ורק בעתיד יחליטו לגבי תזמון ואופן ההסבה.
סיכון נוסף ששווה התייחסות הוא הסיכון שלא ניתן יהיה לשנות את המערכות בכדי שיספקו פונקציונליות עסקית חדשה וסיכון אחר הוא מחסור בכ"א בתחום.

עלויות ההסבה
לגבי הסבה מ- Vb6 , ישנם מספר פרמטרים למורכבות ההסבה. האם בזמן ההסבה מבצעים גם שיפורים פונקציונליים? האם מבצעים הסבה ל- VB .net או C#? האם עוברים ל- 64BIT? האם מבצעים שיפורים ארכיטקטונים? האם משתמשים בכלים אוטומטיים כגון Artinsoft גורמים אלו ואחרים יכולים להשפיע בצורה מהותית על עלות ההסבה.
יש לנו מידע על לקוח בישראל אשר הסב מערכת של VB6 לסביבת c# . הלקוח לא ביצע שינויים פונקציונליים כלומר לא הכניס את הלקוח הסופי לתהליך. הלקוח כתב בעצמו. אופן ההסבה היה הדרגתי. בחלקים של הזמן קוד C# רץ במקביל לקוד VB6 בייצור (כלומר לא היה מדובר ב- waterfall). נעשו רק שינויים ארכיטקטוניים מועטים – חשיפה של רכיבים מסויימים כ- web services ופיצול רכיבים לשיפור ביצועים. הלקוח השקיע כ- 5 שנות אדם בהסבה וזאת על מערכת של כ- 20 שנות אדם (מערכת שהושקעו בה מאז הפיתוח כולל התחזוקה שכללה שינויים ושיפורים). כלומר במקרה זה דובר על כ- 25% מעלות המערכת הכוללת לפני ההסבה.
אינטגרטור ישראלי הציע כלל אצבע של 1 ₪ לשורת קוד. בחו"ל ראיתי ציטוט מחירים דומה של 0.25$ לשורת קוד . יכול להיות שמדובר בחברה שעובדת במודל offshore בבלורוסיה. בכל מקרה מדובר על נתון מעניין.

המלצה ללקוחות

המטרה הסופית היא להגיע למצב שכל הטכנולוגיות שנמצאות בשימוש הנן נתמכות. עם זאת הדרך למטרה זו שונה בין המערכות השונות כאשר מימד הסיכון תלוי בין היתר ב-
• מערכות שמחייבות התאמות פונקציונליות לעומת מערכות סטטיות.
• מערכות המשתמשות בכלי צד שלישי רבים לעומת מערכות ללא שימוש בכלי צד שלישי וללא צורות קישוריות מתקדמות.
• מערכות שיש כוונה להחליף או לשדרג בכל מקרה.
• מערכות שיכולות לרוץ בסביבה וירטואלית למול מערכות שאינן יכולות לרוץ בסביבה וירטואלית.
• חשיבות המערכת ללקוח (מערכות אסטרטגיות למול מערכות טקטיות).
• חשיפת המערכת לדרישות רגולציה.

אנו ממליצים ללקוח לפעול בתקופה הקרובה לפעול לשדרוג רק המערכות בעלות אלמנט הסיכון המשמעותי ביותר ובשנים 2011 ו- 2012 לעקוב על התפתחויות בתחום זה. להערכתי עשויות לצוץ אלטרנטיבות צד שלישי למיקרוסופט לסוגיות כמו כלי הפיתוח או בעיות אחרות. כמו כן, בתור תרגיל, כדאי לבדוק האם המערכות עובדות כשורה בסביבה וירטואלית.

רוצה windows 7? בדוק קודם office 2010!

2010-01-25T13:41:00.000-08:00

לאחרונה אנו נתקלים בהתעניינות רבה של לקוחות ב- Win7. הלקוחות מבינים שלא יוכלו להמשיך עד אין קץ עם WinXP , ראה פוסט בנושא , ולכן שוקלים Win7 כאשר ברור שהטמעת Win7 תהיה פחות בעייתית ויותר viable מהטמעה של Vista.
עם זאת, על פי המידע שהתפרסם ביוני 2010 אמורה להיות מוכרזת הגרסה הבאה של Office. גרסת ה- BETA כבר מסתובבת והפידבק הראשוני לגרסה הוא חיובי ביותר. בעיקר בתחום של outlook וגם באפשרות לעבודה של 64BIT למשתמשים הכבדים. ולכן נשאלת השאלה האם להמתין עם Win7 ולבצע הסבה משותפת ל- Win7 וגם ל- Office 2010 ביחד.
מצד אחד, המתנה ל- Office 2010 הנה המתנה לתקופת זמן לא ברורה. למרות ש- Office 2010 אמור לצאת במרץ, עלולה עדיין להיות דחייה. היו מקרים בהם מוצרים של מיקרוסופט נדחו בחודשים עד שנים. לא נראה שתהיה דחייה כזו במקרה זה וזאת מכיוון שיצאה גרסת BETA.
שיקול נוסף הוא הצורך בהדרכה. ישנם ארגונים, בדרך כלל ארגוני Hightech שבהם סוג האוכלוסיה הוא כזה שכאשר מוטמעת תוכנה חדשה, יכול המשתמש להוריד את התוכנה בעצמו, להתקינה וללמוד בעצמו על ידי חומרי הדרכה פנימיים את הפונקציונליות החדשה ואת השינויים מהתוכנה הקודמת. אולם, רוב המשתמשים בארגונים כן נדרשים להדרכה ומשימה זו אינה פשוטה. יש צורך לבנות קיט של הדרכה, למצוא מדריכים מתאימים המכירים את המציאות הארגונית ולתאם את ההדרכות. ברוב המקרים מתבצעת הדרכה לקבוצה של משתמשים ולמחרת, הם מגיעים לארגון כשהתוכנה החדשה כבר מותקנת והמדריך נמצא באזור ויכול לסייע בשאלות.
ארגונים אשר בחרו להטמיע כעת Win7 ויעבירו בארגון הדרכות מתאימות עלולים להיות במצב שבו עוד כשנה יזדקקו להדרכה נוספת של Office 2010.
שיקול נוסף ולא פחות חשוב הוא מידת השילוב והקסטומיזציה של מערכות Office בארגון. ישנם ארגונים אשר בצעו פיתוחים רבים על Office ואשר תוכנות רבות אחרות (ERP , CRM וכד') מקושרות בצורה אינטגרטיבית לסביבת ה- Office על ידי תפריטים ותוכניות משנה. בארגונים אלו המשימה של מעבר גרסה ל- Office היא משימה כבדה שעורכת זמן רב. ארגונים אלו נמצאים רק כעת במעבר ל- Office 2007. שדרוג ל-Office 2010 יקח זמן רב ויעכב עוד יותר גם את הכניסה ל- Win7.
לקוחות גם חוששים משילוב הפרויקטים של שדרוג Win7 והסבה ל- Office 2010. זאת מכיוון שבמידה ומבצעים את הפרוייקט המאוחד ומתגלה תקלה, הרי שיותר קשה לשים את האצבע על האשם. כי הבעיה יכולה להיות גם ב- Win7 וגם ב- Office החדש. כלומר שחלק הראשוני של בניית ה- IMAGE הארגוני והבדיקות הנדרשות ייקח יותר זמן (וכסף) בפרוייקט מאוחד. אולם, למרות שמדובר על פרוייקט מורכב יותר, הרי שעלותו היא נמוכה משמעותית מביצוע פרוייקט שדרוג פעמים – ל- Win7 ול- Office 2010 בנפרד. כי בכל פרוייקט יש לבנות IMAGE חדש ולבצע בדיקה ותיקונים של כל האפליקציות.

לסיכום
ישנם ארגונים בעולם ובישראל אשר מבצעים פעולות מתקדמות לצורך מעבר ל- Win7 ללא בחינה מספקת של Office 2010 וללא החלטה מושכלת לגבי אפשרות של שילוב השדרוג בצורה מאוחדת. דווקא עקב התגובות הטובות שמתקבלות מהשטח לגבי Office 2010 עשויה להתפתח מציאות שבה לאחר ההכרזה הרשמית של Office 2010 משתמשים רבים ידרשו תוכנה זו , וארגונים אשר בצעו מעבר ל-Win7 ידחקו לפינה ויבצעו תוך פרק זמן קצר שדרוג נוסף עם כל העלויות הכרוכות בכך.
ולכן המלצת STKI היא לבדוק כעת את המשמעויות של שדרוג מאוחד של Office 2010 ביחד עם Win7 ולפיכך הלקוחות מתבקשים לנסות כבר כעת את גרסת ה- BETA של Office 2010.

AGILE עדכון מהשטח

2010-01-21T06:08:00.000-08:00

חברת STKI קיימה לפני זמן מה מפגש בנושא Agile Software Development ליצרני תוכנה ישראלים (ISV). להלן רשמים ממפגש מעניין זה.

אחד המימדים שבהם AGILE משפר את התנהלות הפרוייקט הוא בהתייחסות לדרישות של הרגע האחרון ולכן AGILE גם מתקבל בחיוב על ידי חלק מהלקוחות. בחלק גדול מהיישומים – "הלקוח" הוא לקוח פנימי. בד"כ ה- product manager. מקצתם של ההארגונים דיברו על כך שלפעמים הלקוחות הסופיים דורשים פיתוח ב- AGILE!
לקוחות הזכירו שב- AGILE יש סיכוי גדול יותר לגלות טעויות מהר יותר.
כמו כן לקוחות רבים הזכירו את חברת agilesparks בתור חברה מובילה בהדרכות בתחום זה.

עומס על המתכנתים
אחד מה- side effects הוא שהעבודה מול המתכנתים ב- AGILE צמודה יותר- יותר עוקבים אחרי ההתקדמות שלהם והפעיליות שלהם. בעבר , מתכנת היה יכול לחרוג קצת ולפתח בטכנולוגיות או מתודולוגיות שמעניינות אותו. ב- AGILE , בגלל הצימוד, זה בלתי אפשרי.
נקודה מעניינת נוספת היא עומס על מתכנתים. עבודה התכנות הנה תובענית בכל מקרה אולם ב- water fall יש מין "סינוס" – תחילת גרסה – שהוא יותר נוח. מתכנתים שעובדים ב-
AGILE מתלוננים על כך שהעומס יותר גדול ונמשך כל הזמן.

תעוד בסביבת AGILE
ב- AGILE יש קונספט מעט שונה לתעוד. עדיין עושים Design documentation אבל לא מוציאים אותו החוצה, כבר לא מדובר ב- milestone שצריכים לספק. וגם פחות עובדים לפי template.

ארכיטקטורה ב- AGILE
עדיין מבצעים בצורה נפרדת אבל מאוד מצומצמת. דובר על כך ש- Solution overview מתבצע רק במשך יומיים וברמת highlevel.
לקוחות הזכירו שלדעתם מסמכי design – סטנדרטיים , דבר שהיה מאוד רווח , הנו "בזבוז" נטו.
זאת מכיוון שלדעתם ארכיטקטורה בזמן design כמעט תמיד אינה מתבצעת בפועל.

כלים לתמיכה ב- AGILE
אחד הלקוחות בדק כלי שבם Governance של AGILE – בדקו versionone – שהיו פעם כ- service ולכן ירדו מזה. הלקוח פיתח כלי בעצמו ל- AGILE MANAGMENT . כי הכלים הנוכחיים לא טיפלו ב- dependencies.
לדעת אחד מהלקוחות יש נטייה לקחת כלי מדף ואז לפתח עליו דבר שגורם לסיבוך ייתר. עם כבר צריך דברים שהכלי לא מספק –לדעתם עדיף לפתח לבד.
לקוחות הזכירו גם את Open services for lifecycle http://jazz.net/open-services/ – סטנדרטים להגדרות ALM – פתוח שיאפשר להתחבר ליצרנים נוספים ל- JEZZ כפי שמתבצע עם eclipse.
נושא נוסף שקשור לכלים הנו הומוגניות מול הטרוגניות בכלים שבשימוש בתהליך הפיתוח. בדיון עלתה המחשבה לתת למפתחים להשתמש בדברים שהם כבר יודעים – בד"כ מה שיש ב- open source. מצד שני ישנם תחומים שבהם חייבים אחידות – דוגמה bug tracking. מצד שני לדוגמה בניית BUILD – שהמתכנתים "יעשו" במה שרוצים כלומר ישתמשו באיזה כלים שמתאימים להם.

רגולציה – ISO CMMI
חלק מהלקוחות עומדים במספר רגולציות\תקנים.
באופן עקרוני רגולציות ותקנים מקשים על עבודת המתכנתים. ספציפית הוזכר ששיפור tractability ל- requirements כלומר האפשרות להבין במדויק מה גרם לכל דרישה בפיתוח מתבצע בעקבות דרישות של ISO.
בתור התרשמות כללית לקוחות הזכירו שהלקוחות הסופיים היום מבקשים פחות CMMI (במכרזים) מאשר לפני מספר שנים.
מצד שני, היתרון של CMMI הוא בכך שהדבר עוזר ל"סדר" בארגון.
כיום מדברים על CMMI בשילוב של SCRUM. בעיקר CMMI level 5 מדבר על זריזות וגם נותן risk management . באופן כללי ה-CMMI אומר מה צריך לעשות ולא איך צריך לעשות.

Continuous builds
לדעת אחד הלקוחות ב- AGILE חייבים בדיקות אוטומטיות – כולל בדיקות רגרסיה. כלומר ב- AGILE ה- build רץ ברמה יומית , לפעמים כל 10 דקות כלומר מדובר על continuous build – ( MAVEN , HUDSON ואחרים).

ארכיטקטורה מול product
בחלק מהמקרים דובר על קונפליקט בין קבוצות ה- product וקבוצות הארכיטקטורה. ישנם ארגונים שבהם קבוצת ה- Product אחראית על פונקציונליות אבל לא על תחזוקה או תפעול. ואז התוצאה היא שקבוצת ה- product מאוד רגישה לנושאי פונקציונליות ולא לנושאי ארכיטקטורה. לדוגמה CLUSTER – שאינו מעניין את קבוצת ה- product מאוד חשוב לקבוצת הארכיטקטורה.

על ניהול ו"שוק שחור"

2010-01-15T00:44:00.000-08:00

במפגש שערכנו לאחרונה בין מנהלי פיתוח בארגונים שהם יצרני תוכנה עלתה תופעה בעייתית.
אחד הלקוחות דיבר שבזמנו דרישות ההנהלה היו מאוד קשות עד "בלתי הגיוניות" בתחום של באגים ואיכות. לחץ זה גרם להתפתחות של "שוק שחור" בתחום כלומר במקום לפתוח באגים בכלי הארגוני (clearquest במקרה זה) היו פותחים באגים בקבצי EXCEL . דבר זה התרחש אצל כל העובדים - גם העובדים המסורים ביותר. בעקבות ניסיון מר זה הוחלט בארגון שלא להציב מדדים קישחים או לתגמל בצורה מפורשת על גילוי באגים ותיקונם.
לסיכום - מנהל לא יכול לשנות מציאות ב"הינף קולמוס". הנחיות שיורדות מההנהלה חייבות להיות מותאמות למציאות בשטח זאת מכיוון שבמצב של חוסר ברירה גם העובדים המסורים ביותר "יעגלו את הריבוע".
מפגש זה היה מעניין ביותר- אפרסם עוד מתוכנו.

חברת Solidworks מפסיקה לתמוך ב- WinXP

2009-12-29T23:12:00.000-08:00

בקושי שמנו לב אבל התמיכה הרשמית של מיקרוסופוט ל- WindowsXP הסתיימה ב- 14 לאפריל 2009. הארגונים ממשיכים להשתמש ב- WindowsXP ורק מתחילים לשקול מעבר ל- Windows7. יש לקוחות שנמצאים עדיין ב- Windows 2000...
אולם מסתבר שחלק מיצרני התוכנה כבר נערכים לכך. בהודעה של Solidworks - תוכנה מובילה בתחום של CAD - עולה בעקבות הספקת התמיכה של מיקרוסופט ב- WindowsXP, הרי שגם Solidworks מפסיקה לתמוך ב- WindowsXP בנושאים שקשורים למערכת הפעלה. כלומר רשמית התמיכה הכוללת נפסקת. מתוך האתר:

Windows XP Retirement Announcement

Microsoft officially retired Windows® XP operating system in April of 2009. SolidWorks 2010 will continue to support Windows XP (32 and 64 bit versions) excluding operating systems related issues or fixes. This level of support will continue through at least one release following SolidWorks 2010. After that, in conjunction with Microsoft’s support policies, only Windows Vista® and Windows 7 (32 and 64 bit versions) operating systems will be supported. The SolidWorks operating system support plan outlined above will also apply to the SolidWorks Simulation and SolidWorks Enterprise PDM product lines.

המשמעות היא שאפשר יהיה להשתמש ב- WindowsXP אבל עם סיכון מסויים. ארגונים רבים אשר משתמשים בתוכנה זו הנם שונאי סיכון- מדובר ב"עבודה יקרה" של מהנדסים רבים ולכן ארגונים אלו כבר שוקלים לעבור ל- Windows7 כבר כעת.