כלוב הזהב של אפל -טוב או רע? Apple's golden cage

חויית השימוש בטכנולוגיות הניידות של אפל - כלומר iPhone ו- iPad היא חוויה שונה מחויית השימוש במכשירים ניידים - laptops פיסי או מכשירי אנדרואיד. החוייה מושקעת יותר מחד אך מצד שני סגורה יותר והדבר זכה לכינוי "כלוב זהב".
לאחרונה נתקל ארגון מוסדי במגבלה של שימוש בסביבה הטכולוגית של אפל. מדובר על ארגון אשר פיתח אפליקציה ללקוחותיו ב-iPhone. האפליקציה היא אפליקציה פשוטה יחסית - לקוח ניגש חשבון שלו מבקש לראות סוג מסוייים של נתונים ומקבל אותם בצורה טבלאית. ביצוע פעולות בתחום זה בעייתי בגלל מגבלות רגולציה ולכן עיקר הפונקציונליות של האפליקציה היא בתצוגת מידע רלוונטי במספר מימדים הקשורה לחשבון הלקוח. הארגון פיתוח את האפליקציה בטכנולוגיה הידועה בשם טכנולוגיית פיתוח היברידית למכשירים ניידם (hybrid mobile application). בטכנולוגיה זו משתמשים ביכולת ההיברידית של המכשיר הנייד לפתוח דפדפן ללא שורת הכתובת ולבצע באמצעות הדפדפן את רוב הפעולות הנדרשות - הצגת והזנת טקסט, הצגת תמונות וכד'. ספציפית בטכנולוגיית אפל מדובר על שימוש במוד של דפדפן הספאריי שנקרא UIWebView. ישנן פעולות אשר לא ניתנות לביצוע דרך הדפדפן והן מתבצעות על ידי החלק הבסיסי של האפליקציה (ידוע בכינוייו כחלק ה- native). במקרה זה פותחה יכולת של עדכון הלקוח בצורה יזומה (push notification), כאשר יש עדכון חשוב (לדוגמה מעבר למצב של חריגה באשראי) מקבל המשתמש הודעה במכשיר שמציעה לו לפתוח את האפליקציה.
הייתרון בשימוש בטכנולוגיית הפיתוח ההיברידית למכשירים ניידים חכמים היא האפשרות להשתמש בחלק מקוד האפליקציה בכל המכשירים הניידים. זאת מן הטעם שקטע הקוד שנמצא בדפדפן כתוב ב- html5 הזהה בין כל הפלטפורמות - אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט וכד'. זאת לעומת פיתוח native אשר מחייב כתיבה מחדש של כל האפליקציה בנפרד לכל טכנולוגיה של מכשיר חכם.
ובכן, הלקוח כתב את האפליקציה והעביר אותה ל-appstore בכדי שיוכל להפיץ את האפליקציה ללקוחותיו. השקת האפליקציה לסביבה הניידת היתה אמורה להיות מלווה בקמפיין שיווקי מהותי. אולם הסתבר ששלטונות אפל דחו את האפליקציה בטענה שמדובר על אפליקציה שאינה מספיק עשירה. לייתר דיוק האפליקציה לא הועלתה בגלל סיבה 12.3 שעיקרה:

the experience it provides does not differ significantly from the
general experience of using Safari, as required by the App Store Review Guidelines

מאז ועד היום מנסה הארגון לשפר את האפליקציה ולהוסיף תכונות בסביבה הטבעית (כלומר בסביבת ה- native) אך עדיין לא הצליח להבין מה הדרישות המינימליות שאליהן חייבים להגיע בכדי שאפל יאשרו את האפליקציה לשימוש כאשר כל התהליך מתבצע מול שלטונות אפל בחול באמצעות המייל כמעט ללא מגע אישי (המגע האישי היחידי היה באמצעות מוקד שהקימו אפל לתחום זה בהודו). מדובר מבחינת מפתחי האפליקציה בארגון בסיטואציה מתסכלת בלשון המעטה. זאת כאשר במקביל האפליקציה באנדרואיד כבר עובדת אצל לקוחות הארגון כאשר הארגון כבר וויתר על ההשקה השיווקית המהתית.

אין ספק שאפל יצטרכו לשפר את תהליכי אישור האפליקציות הן במימד השירותי והן במימד הטכנולוגי תוך מתן הנחיות מפורטות יותר למפתחים.
עם זאת נשאלת שאלה עקרונית יותר - האם לאפל יש זכות להעלאת דרישות מסוג זה?
איזה זכות יש לאפל להחליט שאפליקציה מסויימת אינה טובה מספיק לשימוש? האם משימה זו אינה מוטלת על לקוחות הארגון אשר יחליטו לפי רוח השוק החופשי בעצמם אם הם רוצים להשתמש באפליקציה או לא? כאמור מדובר על החלטה של אפל שלא לאשר אפליקציות בגלל שחוויית השימוש אינה טובה מספיק ולא בגלל סיבות טכנולוגיות כלשהן (סיכונים באבטחת מידע, העמסת הרשת, העמסת המכשיר הנייד וכד').
הדבר דומה לחברת שילוח יוקרתית אשר אינה מוכנה לשלוח חבילות אשר אינן יפות מספיק או שתוכנן אינן חיובי מספיק! או לחילופין יצרן צבעים שלא מסכים למכור צבע לאומן אשר יצירותיו אינן מספיק אסטטיות לטעמו! על פניו נראה הדבר מקומם ביותר. מצד שני התנהגות מסוג זה מקובלת בשוק בכל מיני תחומים. לדוגמה חנות כלבו יוקרתית אשר משכירה שטח מסחר ליצרן מסויים מבקשת ממנו להסיר מוצרים מהמדף כי אופיים אינו תואם לאופי חנות הכלבו ולסטנדרטים הקבועים בה. זה נראה כבר פחות מקומם למרות שאת היצרן שצריך להסיר את המוצרים מהמדפים הדבר לא ישמח...
הסוגייה מצטצמת לתהייה הבאה- האם כאשר צורכים תכנים או אפליקציות במכשיר סלולרי - האם מדובר על פעילות שהיא מול יצרן התכנים או פעילות מול יצרן המכשיר הסלולרי (או הרשת הסלולרית)? עד כה היה מקובל שפעילות כזו היא שייכת ליצרן התכנים אולם אפל הגדירו שפעילות היא גם בבעלותה. מדובר על התנהגות שונה ממה שהיה מקובל עד כה. ובכל מקרה התוצאות מדברות בעד עצמן - אפליקציות בסביבת אפל (iPhone או iPad) הנן טובות יותר מאפליקציות מקבילות לאנדרואיד. במבחן ה-"תן לילד בן השנתיים לבחור בין iPad או לבין טבלט של אנדרואיד או לבין מחשב pc נייד" אפל מנצחים בגדול (כך מוסרת קולגה שהבן שלה מסרב להתקרב לטבלט שאינו iPad). עם תוצאות כאלה קשה להתווכח.
מצד שני נתח השוק של אנדרואיד ממשיך לעלות בעיקר על חשבון אפל כאשר לקוחות מודעים גם לתכונות הפחות טובות של אפל - לא ניתן להעביר למכשרים אלו קבצים בצורה ישירה אלא רק באמצעות תוכנת ה-itunes ,לא ניתן לשלוח קבצים מסוגים שונים באותה הודעת דוואר (כי לא ניתן לגשת לקבצים ישירות), לא נתן להתקין אפליקציות שלא דרך Appstore וכד'.
לסיכום אפל יצטרכו לשפר את תהליך אישור האפליקציות שלהם ולגבי הגישה ה"מתערבת" בתכנים ובאפליקציות- ימים יגידו אם מדובר על אסטרטגיה מנצחת לטווח ארוך.

לעשות יוותר Do more

לפי ממספר שבועות קיימנו באילת את כנס המנהלים השנתי שלנו בשיתוף חברת נספרו. בכנס סקרנו מגמות חשובות הרלוונטיות לעולם מערכות המידע כמו גם המלצנו ללקוחות לשנס מותניים ולהכנס לעולמות חדשים וביניהם - הכנסה של מכשירי tablet לשימוש שותף בארגון, פיתוח אפליקציות שירוצו בסביבת native במכשירים סלולרים חכמים, כניסה לעולם ה- big data ועוד עוד.
באחת משיחות החולין במהלך הכנס טען אחד המנהלים באוזני שאנחנו "מעמיסים על ארגון מערכות המידע יותר מידיי". כוונתו הייתה שההמלצות שלנו לגבי פעולות נוספות מוסיפות לתכולת העבודה הנוכחית של הארגון כאשר גם ללא תוספות אלו בקושי מצליחים לעמוד במשימות ברמה הנדרשת. אכן נקודה נכונה וכואבת.
לכך לא הייתה לי "תשובת מחץ" אולם ניסיתי לענות כמיטב יכולתי. ראשית חלק מהטכנולוגיות החדשות הנן חשובות בצורה אסרטגית לארגון כלומר בלעדיהן הארגון יסוג אחורה בצורה משמעותית - הן בכניסה לתחום של מחשבי ה-tablet, הן בפיתוח אפליקציות למכשירים סלולריים והן בכניסה ל- big data.
אבל מעבר לכך כאשר ארגונים מכניסים טכנולוגיה חדשה הם צריכים במקביל לראות איזה טכנולוגיות או תהליכים הם מצמצמים. להלן מספר דוגמאות. עד לפני כמה שנים משימות הפצת התוכנה לתחנות קצה התבצעה על ידי, תוכנות יעודיות. כיום כבר ניתן לבצע משמות אלו בצורה טובה גם באמצעות תוכנות סטנדריות של מיקרוסופט. כנ"ל נושא של agents לטובת שליטה ובקרה. אפשר להשתמש ב- agents סטנדרטיים של מיקרוסופט.
פעולות אלו מצמצמות את מספר הטכנולוגיות שנמצאות בשימוש בארגון ומקילות על התפעול.
דוגמה נוספת היא צימצום תהליכים. לדוגמה אם בזמנו הוגדרו ג'ובים שונים של גיבוי לפי טווח הזמן שיש לשמור את הקלטות, כיום בגלל שימוש ב- vtl dedup ניתן לאחד ג'ובים שונים ובכך להוריד ממשימת תפעול סביבת הגיבוי. כלומר ככל שמכניסים טכנולוגיות חדשות חיבים במקביל להוריד טכנולוגיות ותהליכים קיימים כל זאת במטרה להיות כמה שיותר סטנדרטיים וכמה שיותר שירותיים מלשון service oriented infrastructure.
מעבר לכך פעילויות של enterprise architecture ובמקביל agile ו- lean it אמורים גם הם אמורים לסייע בהורדת משימות התפעול.