מתי הזמן לחלון חדש? New Windows Desktop

לאחרונה התפרסמו ידיעות (או לייתר דיוק שמועות) לגבי תאריך היציאה של גרסת ה- Windows Desktop הבאה גרסה 8. על פי פרסום הבלוג דובר על יציאה לשוק של עוד כשנתיים כלומר באוקטובר 2012.
הוצאה של גרסת Windows חדשה הנה משמעותית ביותר עבור מיקרוסופט, לקוחתיה וקהל השותפים שלה כאשר ישנם שיקולים מנוגדים לגבי הקצב האופטימלי של יציאת הגרסאות החדשות.
המשתמשים הביתיים, יצרני החומרה והתוכנה והאינטגרטורים, כולם בעד קצב שחרור גרסאות מהיר. המשתמשים הביתיים רוצים לעבוד במוצרים חדשים ו"נוצצים" ולא במוצרים ישנים ו"מאובקים". יצרני החומרה משוכנעים שגרסאות חדשות של Windows יאפשרו להם למכור חומרה מתקדמת יותר ולפיכך גם יקרה יותר. יצרני התוכנה יצטרכו להתאים את התוכנה שלהם לגרסה החדשה של Windows כלומר להוציא גרסה חדשה של המוצר וזהו טיען משכנע מבחינתם למכירות חדשות של מוצרים או למכירות של שירות עדכוני תוכנה. באותו אופן האינטגרטורים המטמיעים מוצרי מיקרוסופט ישמחו מאוד לבצע פרוייקטים להטמעת הגרסה החדשה של Windows.
מצד שני ישנה התנגדות לקצב שחרור גרסאות מהיר של Windows Desktop. תהליך הוצאת הגרסה עצמו הוא תהליך מסובך ויקר למיקרוסופט עצמה. מדובר על בדיקות מקיפות ביותר בעלות היקף חסר תקדים. בגלל לקחי העבר, במיקרוסופט יש הקפדה על איכות הרבה יותר מחברות מקבילות ומארגוני IT . להערכתנו מיקרוסופט משתמשת בפי 3 בודקי תוכנה לעומת מקבילים בתעשייה ומשמעות "אריזת הגרסה" היא עלויות של מליוני דולארי רבים דבר שפוגע ברווחיות של מיקרוסופט ומהווה משימה קשה לביצוע.
התנגדות קשה לא פחות נמצאת בקרב הלקוחות הארגוניים. שדרוג גרסה אצל ארגונים גדולים מחייב בין הייתר – בדיקה של תאימות מערכת ההפעלה החדשה למערכות הקיימות בארגון, אריזת ה- IMAGE החדש, שדרוגי חומרה, הדרכת מרכז השירות והדרכת המשתמשים עצמם. מדובר בתהליך יקר שאורך כמה חודשים במקרה הטוב עד שנה וחצי ויותר בארגונים בעלי אלפי משתמשים. כלומר המשתמשים ארגוניים דווקא מחפשים יציבות ומבחינתם קצב הוצאת גרסאות מהיר של Windows Desktop הנו בהחלט "עונש". לכן ישנם ארגונים שמדלגים על גרסאות. לדוגמה ארגונים רבים שהשתמשו ב- Win98 דלגו על Windows ME והטמיעו Windows XP. באותו אופן ארגונים דלגו על Vista (שהייתה מוצר בעייתי) וכעת מטמעים Windows7. שיקול רלוונטי נוסף הוא צמידות בין Windows Desktop לגרסאות של Microsoft Office. לקוחות רבים מעדיפים לבצע שדרוג לשני מוצרים אלו יחד בעיקר בכדי לחסוך בעלויות הבדיקות וההדרכה. נכון להיום ארגונים רבים בישראל מטמיעים הן Windows 7 והן Office 2010 והתגובות מהשטח הנן טובות.
ואולם, הוצאת Windows Desktop בתדירות נמוכה עלולה לפגוע בצורה קשה בהכנסה החשובה ביותר של מיקרוסופט מהארגונים העסקיים, שירות ה- Software Assurance. כאשר רוכשים מוצרים מיקרוסופט (כמו גם מוצרי תוכנה אחרים) ניתן לרכוש את המוצר עם עדכוני תוכנה וללא עדכוני תוכנה אשר נקראים אצל מיקרוסופט Software Assurance. רכישה זו נותנת זכות ללקוחות להנות מכל גרסה חדשה של המוצר שתצא במהלך הסכם ה- Software Assurance. הוצאת גרסאות של Windows Desktop (או כל מוצר אחר) בתדירות נמוכה מורידה את הכדאיות של רכישת ה- Software Assurance . חשיבות הכנסות אלו לתזרים של מיקרוסופט הנה עצומה. לא רק בגלל סכום ההכנסה אלא גם בגלל שמדובר בהכנסה קבועה וצפוייה מראש, סוג ההכנסות שגורם לארגונים לגדול ולצמוח. זאת לעומת הכנסות ממכירת מוצרים חדשים, הכנסה שאינה קבועה, אינה צפוייה ומחייבת מאמץ מכירתי גדול בכל פעם מחדש.
ולכן, בסיכומו של דבר, התדירות הרשמית של הוצאת גרסת מערכת ההפעלה כל 3 שנים הנה פשרה בין השיקולים השונים כאשר בפועל הלקוחות הארגוניים בישראל "מצביעים ברגליים" (או לייתר דיוק "מצביעים בארנק") לטובת רכישת Software Assurance , רכישה שצופנת בחובה הטבות נוספות כגון שירות משופר, הדרכות שמיקרוסופט מממנת וכד'.
עם זאת שינויים בשוק עשויים להקשות על מיקרוסופט בתחום זה. הפופלאריות של מתחרים חזקים בתחום המשתמשים הביתיים – Google ו- Apple תגרום בסופו של דבר גם לזליגה של טכנולוגיות אלו גם לארגונים. טכנולוגיית ה- HTML5 שתבשיל תוך מספר שנים תגרום לכך שאפליקציות רבות יעבדו בצורה טובה מאוד גם דרך ממשק הדפדפן, דבר שיחזק מאוד את תפיסת ה- SAAS ותפיסת הענן בכלל. מיקרוסופט משקיעה רבות בתחום זה באמצעות השקת WindowsLive , Azure ויוזמות רבות אחרות. למיקרוסופט יש נכסים עצומים בתחום תחנות הקצה, המשתמשים הביתיים והארגוניים ואולם שינויים אלו ישפיעו בסופו של דבר המודל העסקי שכל כך היטיב עם מיקרוסופט. בסופו של דבר מיקרוסופט עשוייה גם לשנות את קצב הוצאת הגרסאות של Windows Desktop כמו גם את קצב הוצאת הגרסאות של מוצריה האחרים


על סביבות בדיקה testing enviroments

יצירת או עדכון של סביבה היא משימה לא טריוואלית. הדגשים במשימה זו הנם בין הייתר:
1. הפצת גרסאות התוכנה המתאימות. משימה זו מורכבת אך מצד שני היא נתמכת בצורה בכלי גרסאות – scm- software configuration management , כלים שנמצאים ברובם של הארגונים.
2. שכפול הנתונים ממערכות הייצור. הסוגיות כאן הוא שכפול מלא למול שכפול חלקי. לעיתים מדובר גם על ערבול נתונים.
3. עדכון הפניות מתאימות בתוך התוכניות. בשלבים שונים ישנה קריאה ישירות לתוכנית, מסד נתונים וכד'. כאשר יש צורך לבצע שינוי בקוד או בסביבות תשתית אחרות. לדוגמה אם יש פניה ישירות מתוכנית לקובץ בשם SAP_PROD על שרת SATURAN הרי שבסביבת הבדיקות יש לגשת לקובץ SAP_TEST על שרת SATURAN_TEST.
4. עדכון הפניות מתאימות בתוך DNS
5. עדכון הפניות מתאימות בסביבה התשתיתית כגון dblinks, שירותים במערכת ESB , SNAPS במערכת האחסון וכד'.
6. סיסמאות בדומה למשימה 3, גם כאן יש לעדכן לדוגמה מ- admin במערכות הייצור ל- admin_test במערכות הבדיקות.

מתוך משימות אלו, שתי המשימות הראשונות - עדכון התוכנות ושכפול הנתונים הנן משימות "סגורות" שמתבצעות בתדירות גבוהה. אולם שאר המשימות, שנקראות לעיתים גם "אינטגרציה של סביבת הבדיקות" שמשמעו "חיבור נכון בין כל הרכיבים במערכות" (אינו קשור ל"אינטגרצית נתונים \ SOA"), הנן משימות שאינן "סגורות" ולא מנוהלות ברוב (כל?) הארגונים על ידי כלים אינטגרטיביים. משימות ה"אינטגרציה" מחייבות גם משאבים רבים של מפתחים, אנשי תשתיות וכד' שעסוקים במשימות אחרות – שמבחינתן הן המשימות החשובות. המשמעות היא שיצירת סביבה היא משימה שאורכת זמן רב. לקוח מתחום התקשורת דיבר על כך שיצירת סביבה מלאה "שמנגנת" את כל התהליכים העסקיים והתשתיתיים (גיבוי...) עורכת לעיתים גם חודשיים! כאשר "חודש" הוא בהחלט זמן שנחשב סביר ל"ייצוב סביבה".
ישנן בגדול שתי קטגוריות של סביבות. סביבות "מוקטנות" אשר מכילות רק אפליקציה ספציפית ומסדי נתונים הקשורים לה וסביבות מלאות אשר מכילות את כל רכיבי המערכת.

על סוגי הסביבות והכלים התומכים - בהמשך

מבנה ארגוני של גוף תשתיות Infrastructure Organization

ישנן אפשרויות שונות לחלוקה של המשימות בתוך ארגון התהתיות. בארגונים קטנים הדילמה היא יותר קטנה. בארגונים קטנים יהיה בדרך כלל צוות טכנולוגי אחד אשר יטפל בתפעול ובבניית התשתיות כאשר החלוקה בתוך הצוות תהיה לפי טכנולוגיה (windows linux אחסון תקשורת וכד').
אולם בארגונים גדולים ישנה דילמה גדולה. האם לחלק את צוות התשתיות לפי משימה תפעולית (תפעול למול בנייה), האם לחלק לפי טכנולוגיה, האם לחלק לפי צמידות לעסק (LOB ) וכד'. מדובר על חלוקה ארגונית ראשית וגם משנית. לדוגמה בצוות windows גדול- כייצד יחולקו הפעילויות.
בטבלה זו ריכזתי מספר אפשרויות לחלוקה תוך התייחסות ליתרונות, לחסרונות וספציפית לאפשרות להקטין את זמני הסבב - נקודה כואבת ביותר בארגונים גדולים.


צורת חלוקה

יתרונות

חסרונות

סיכוי לשיפור time to market

תפעול, בנייה, חזון. (run, build, grow) התפעול אמור לכלול גם בנייה של רכיבים סטנדרטיים. בנייה זה דברים לא סטנדרטיים כמו "שדרוג ל- exchange 2010 או כניסה ל- FCOE"

קל לשים SLA על תחזוקה שוטפת\תקלות.

מתח בין תפעול לבנייה. כאשר בנייה מכניסים לייצור דברים לא בשלים. כפילות מסויימת כי ידע צריך להמצא גם ב- RUN וגם ב- BUILD

סיכוי טוב - במידה וצוות התפעול אחראי לפעולות הסטנדרטיות (הקמת שרת, וכד').

לפי טכנולוגיה – אחסון, win לינוקס, VMWARE

מתאים כאשר הטכנולוגיות מופרדות ושונות. יתרון של התמחות בתחום.

סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" - בעיית אינטגרציה

קל להגיע למקצועיות

לפי סוג מערכת\LOB כלומר כל המערכות של תחום X

אחריות מקצה אל קצה. לא נופלים דברים בין הכסאות. היכרות טובה עם המערכת ועם הצרכים העסקיים

סיכוי טוב לחוסר סטנדרטיים ולאחר מכן מאוד קשה לבצע פרוייקטים רוחביים.

מוריד את "זמן התקשורת" בין גוף לגוף.

לפי משימה רוחבית: התקנות, שדרוגים, בדיקות, שיפור ביצועים, DRP

התמקצעות במשימה. ככל שהמשימה דומה בטכנולוגיות השונות (DRP ללינוקס WIN ואחסון)

סיכוי לשמוע "זה לא אצלי" – בעיות אינטגרציה

במידה ויש סוג משימה בעייתי – צורה זו גורמת להתמקצעות מירבית

לפי סביבות – ייצור, בדיקות, פיתוח

התמקצעות בסביבה. פחות שומעים "זה לא אצלי" – סיכוי לאיכות טובה יותר כי כל צוות בודק את מה שהוא מקבל

כפילות מסויימת

מדידה של כל שלב – לכן יש סיכוי לשיפור



CISCO משפיעה על שוק השרתים - IBM מבצעת רכישה נגדית

לאחרונה התבשרנו על כך שחברת IBM רוכשת את חברת Blade Network Technologies . חברת BLADE מתמחה ב- FABRIC וקישוריות פיזית לשרתים תחום מאוד מתפתח לאחרונה בעיקר עקב הכניסה של CISCO לתחום השרתים כאשר אחד המסרים העקריים של CISCO הוא ה- FABRIC היחודי שלהם שמשלב טכנולוגיות כמו FCOE וכניסה לתקנים חדשניים כגון DCB -Data Center Bridging . כניסה זו של CISCO לשוק משפיעה על HP אשר דוחפת בצורה משמעותית את טכנולוגיות ה- MATRIX שלה ובתוכה את ה- FLEX10 . כעת, מסתבר שגם IBM אינה קופאת על שמריה ולכן בצעה את הרכישה המשמעותית של BLADE.
לרכישה יש גם משמעות נוספת. תחום השרתים הסטנדרטיים הנו תחום רחב אך מאוד תחרותי ולכן גם אינו רווחי במיוחד. בזמנו נשמעו "זמירות" על כך ש- IBM מתכוונת למכור תחום זה כפי שמכרה בזמנו את תחום ה- PC. רכישה זו מקטינה את הסיכוי לפעולה כזו של IBM בזמן הקרוב.
בכל מקרה התחושה היא ששינויים גדולים עוברים כעת על תחום ה- IT באופן כללי וספצפית על עולם התשתיות.