לרוץ אחרי הטכנולוגיה

באחד ממפגשי שולחן עגול שערכנו עלתה שאלה מעניינת וכללית. עד כמה ללכת לטכנולוגיות חדשות ומבטיחות לעומת הרצון לעבוד בסביבה בשלה. כשמדברים על טכנולוגיות חדשות מדברים על טכנולוגיות שיכולות לחסוך, לשפר ואפילו לתת יתרון תחרותי לארגון - אולם הן אינן עדיין בשלות, לא ברור קצב ההבשלה שלהן ולכן משמעות הכניסה לפרוייקט אינה ברורה. כאשר מדברים על טכנולוגיות מוכרות מדובר על טכנולוגיות שמוכרות הן על ידי הארגון והן על ידי הסביבה התומכת (ספקים ואינטגרטורים).
מצד אחד ישנו רצון לשמור על סביבה יציבה ובשלה אך מצד שני אנשי המקצוע ובמקרים רבים מתכנתים צעירים ומוכשרים רוצים להתנסות בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות עד למצב כזה שישנם מקרים שבהם עובדים טכנולוגיים עוזבים ארגון או לא נכנסים לארגון עקב סיבה זו. המנהלים ערים לזאת ומעוניינים לשמר את אותם כוחות חזקים בארגון ולכן מסכימים במקרים מסוימים כן להיכנס לטכנולוגיות אפילו חדשות מאוד. בדיון עלה החלום ה"רטוב" של המנהלים שהוא לשמור על העובדים הטובים אך ללא כניסה לטכנולוגיות החדשות ביותר המוגדרות כ- "bleeding edge".

מדיניות Multivendor

ארגונים רבים מתלבטים האם להשתמש עם ספק יחיד בתחום מסויים או להשתמש במספר ספקים.
ארגונים מובילים בישראל ובעולם השומרים על עלויות תפעול נמוכות מתאפיינים בין היתר באחידות של הציוד המנוהל כמו גם שימוש מושכל בכלי ניהול. אחידות הציוד מאפשרת הכרה יותר טובה של הטכנולוגיה על ידי הגורמים המתפעלים והורדה של תקורות משנה (מלאי, רכש, תחזוקה וכד'). STKI ממליצה ללקוחותיה לבצע הערכה של כדאיות הכנסת ספק נוסף שתרומתו תחרותיות רבה יותר בשלב התמחור, למול תוספת העלות שתגרם בשל פגיעה בסטנדרטיזציה. במידה והכנסת הציוד לא פוגעת בסטנדרטיזציה הקיימת ברמת התפעול היום יומי, מומלץ להכניס ספק נוסף. לדוגמה, מצב "קלאסי" בו מומלץ להכניס ספק נוסף הנו במידה ומוטמע פרוייקט חדש אשר הציוד בו יתופעל בנפרד מהציוד הקיים בארגון. מקרה אחר בו מומלץ להכניס ספק נוסף הוא כאשר הארגון הוא מספיק גדול ויש בו מספר טכנאים שמתמחים בטכנולוגיה אחת וטכנאים אחרים שמתמחים בטכנולוגיה שנייה (לדוגמה, כמה טכנאים שמתמחים בשרתי HP וכמה בשרתי IBM). מיותר לציין שכל התמחות מחייבת קורסים, הסמכות וכד'.במידה והציוד הנוסף משתלב בציוד הקיים בארגון, יש לבצע ההערכה של התאמת הציוד לתהליכים\תוכנות שנמצאים בשימוש כיום בארגון ורק לאחר מכן לקבל החלטה. אסור לשכוח שיש לתגבר את כ"א בייחוד בזמן בו עוברים מטכנולוגיה אחת לשנייה.

תחרות אמיתית

העובדה שלקוח מקבל 5 או 10 הצעות מחיר אינה מרמזת על כך שקיימת תחרות אמיתית. במקרים רבים לקוח בונה מכרז ומבקש הצעות מחיר ממספר ספקים\משווקים. הצעת מחיר אשר תנאיה הגבילו את מספר היצרנים ליצרן אחד או שניים. במקרה כזה יכול הלקוח לקבל הצעות מחיר רבות, לבחור את ההצעה הנמוכה ביותר לחשוב שהוא קיבל מחיר מצוין. אולם, ברוב המקרים לפחות בתחום החומרה, היצרן או לייתר דיוק הסניף המקומי בישראל של היצרן, מעדיף אחד מהמשווקים\ספקים ויאשר לו הנחה גדולה יותר. העדפת המשווק\ספק תסתמך על דברים כמו ניסיון קודם של המשווק\ספק אצל אותו לקוח, מחוייבות גדולה יותר של המשווק\ספק למוצר או כל שיקול אחר. והתוצאה היא שבפועל היצרן הוא זה שבוחר את המשווק\ספק וכמעט קובע את המחיר - למרות שבפועל מוצעות הצעות מחיר רבות.
לסיכום תחרות בין משווקים\ספקים שחסרה מימד של תחרות על המוצר אינה תחרות. בכדי לצור מצב של תחרות אמיתית יש להשאיר בזמן קביעת תנאי הסף מספר יצרנים רב ככל האפשר.

סיכום מפגש שולחן עגול בנושא תפעול תחנות קצה

לפני מספר שבועות קיימנו במשרדי STKI אשר בבני ציון מפגש שולחן עגול בנושא ניהול ותפעול תחנות קצה עם דגש על טכנולוגיות מתקדמות שמתפתחות בתחום. המפגש היה מעניין ופורה במיוחד. להלן סיכום קצר שלו.
הסיכום המלא זמין ללקוחות STKI בתוך docsNtalks בלינק הבא.
1. תחום תחנות הקצה הוא אחד התחומים ה"נראים" ביותר בארגון. המטרה הראשית של מנהלי התשתיות היא להוריד את מספר המקרים שבהם נדרש טיפול בשטח של תקלה. מטרות נוספות הן העלאת הזמינות, חסכון כללי בעלויות (לדוגמה שימוש ב- PC אחד במקום בכמה) ואף חסכון בחשמל.
2. הטכנולוגיה הבשלה בתחום היא terminal services כאשר המוצר המוביל הוא CITRIX. לקוחות משתמשים בטכנולוגיה זו בצורה משמעותית.
3. מימוש הטכנולוגיה של terminal services אפשרי הן באמצעות thin clients והן באמצעות PC ישנים ונעולים. שימוש ב- PC נותן גמישות מסוימת אך פחות חסכוני מבחינת חשמל, מקום וגם האמינות פחות טובה מ- thin clients.
4. לקוחות מאוד מתעניינים בטכנולוגיות חדשות – הן ב – VDI (נהוג לקרוא לתחום זה HVD – hosted virtual desktops) , הן ב- application virtualization (מוצרים כ- softgrid או thinapp של VMWARE) ואף ב- VSE – Virtual Software Appliance.
5. טכנולוגיות אלו הנן בתחילת דרכן כאשר השימוש המומלץ הוא ברמה של נישה ספציפית – עוד לא לרמה של מימוש כלל ארגוני.
6. כדוגמה, לקוח בבחינה של פתרון VDI\HVD הגיע ל – sizing של 24 PC וירטואליים על שרת 2 מעבדים QUAD עם 48M זיכרון ראשי כאשר שטח הדיסק לכל PC וירטואלי הוא נפרד וקבוע (משהו כמו 40G). כלומר רכיב האחסון הוא מאוד משמעותי.
7. כאשר מדברים על פתרון של VDI\HVD יש לשים לב לדרישות רישוי כאשר על פי מיקרוסופט יש לבצע רכישה של רישוי VECD – Vista Enterprise Centralized Desktop. על פי המידע שנמצא ברשותי כרגע רישוי זה אינו חלק מחבילה (כמו desktop pro) ולכן יש לרכוש אותו בנפרד – שימו לב לכניסה שלי בבלוג http://pinicohenstki.blogspot.com/2009/05/vdi.html.
8. בתחום תחנות הקצה מתפתחות גם טכנולוגיות של Graphic Acceleration אשר אמורות לבצע שיפור הן בתוצאה שמתקבלת ברמה הגרפית אך גם במספר המשתמשים שניתן להעמיס כל שרת (על ידי ביצוע חלק מהפקודות הגרפיות ב- thin client ולא בשרת עצמו). שחקן בתחום זה הנו לדוגמה http://www.teradici.com/ שפיתח תחום להרחקת מסך\מקלדת\פריפראלים מהמחשב באמצעות chip חומרה (או גם תוכנה). תחום זה מתפתח ביותר ועדיין אינו בשל.
9. לקוחות דיברו על כך שלצרכים משרדיים רגילים ניתן כיום לרכוש מחשבים משומשים במחירים אטרקטיביים ביותר (כולל אחריות ל-3 שנים).

איפה הרשיון שלך?

אחד הלקוחות ביצע פרוייקט שכלל חומרה ותוכנה מסוגים שונים. רק לאחר שנה יותר הסתבר שלא כל רשיונות התוכנה סופקו בפועל. כלומר התוכנה עובדת והכל כשורה מבחינה זו אולם הרשיון לא סופק בפועל.
למרות שכאמור המערכת עובדת, בטווח הארוך יתכן שיהיה צורך ברשיון בפועל ולכן רצוי לשים לב שמקבלים את כל מה שסוכם בעיסקה- כולל הרשיונות בפועל.

גירסת enterprise למול גרסת standard? תאמין רק לעצמך

מוצרים רבים בשוק כוללים אופציות שונות כאשר במקרים רבים ישנה למוצר גירסה של enterprise או גרסת standard. במוצרים רבים ישנו פער גדול בעלויות בין גרסאות אלו. לדוגמה במסדי נתונים מגיע הפער ל- פי 6! אצל אחד מהספקים.
לפיכך אנחנו נתקלים במצבים שבהם אנשי מכירות מסבירים ללקוח מהם התכונות הנדרשות בגרסת enterprise ושאינן קיימות בגרסת ה- standard. הבעיה היא שלעתים ההסברים הללו אינם מדוייקים או נוטים לחומרה מבחינת חוסר היכולת בגרסת ה- standard. מנהלי המוצר אצל הספק יותר מדוייקים בד"כ אך גם כאן יכולה להיות הטייה מסויימת. ולכן המלצתנו היא לבצע בחינה נפרדת של שתי הגרסאות כאשר הלקוח הוא זה שמוודא את השוני בין הגרסאות. עלות הבחינה - מספר שעות פנימיות או חיצוניות שווה ברוב המקרים את ההשקעה.

מה המשימות של מנהל תשתיות לתקופה הקרובה?

מנהלי התשתיות מציבים בפני עצמם משימות וזאת מעבר לתפעול השוטף של יחידת ה- IT. באחת הפגישות האחרונות שלי תאר מנהל תשתיות את המשימות שלו כאשר בתור משימה ראשונה קבע המנהל "לא להכניס שרתים חדשים לאולם המחשב". בארגון זה ישנה מצוקה של מקום\חשמל\מיזוג ולכן הוצבה מטרה ספציפית זו. אחד הכלים המרכזיים ליישום מטרה זו היא שימוש בטכנולוגיה של וירטואליזציה של שרתים כאשר הלקוח גם שוקל להכניס בעתיד פתרונות נוספים הן מתחום הוירטואליזציה והן מתחום כיווץ המידע ואפילו שוקל שימוש ב- cloud  חיצוני למקרים ספציפיים.

לצורך כך הלקוח מתכוון להשתמש בטכנולוגיות ניהול חדשות (asset management , CMDB עם automatic discovery ועוד) אך הדבר יחייב אותו גם לשינוי התהליכים הארגוניים ולשינוי ה- SLA המקובל בארגון.