מחקר STKI - יחסי כ"א בתחום האחסון


לקראת הכנס השנתי ביצעה חברת STKI מחקר בתחומים שונים בינהם בתחום יחסי כ"א מקובלים בקרב ארגוני IT.
מצב שקף לדוגמה שדן ביחסי כ"א בתחום האחסון - בכמה TB מטפל חבר בצוות האחסון בארגון. המונח FTE משמעו "אדם במשרה מלאה".
ניתן לצפות במצגת בלינק הבא.
הורדת המצגת ללקוחות דרך האתר docsNtalks. בכדי להתקבל כחבר נא לפנות אלי - pini@stki.info

תנאי מספיק להצלחת פרוייקט שליטה ובקרה

בכניסה קודמת התייחסתי לבעייתיות של פרוייקטי שליטה ובקרה. כאמור, פרוייקט שליטה ובקרה נוטים להיכשל הרבה יותר מפרוייקטי IT אחרים.
ואולם, קיים לפחות תנאי מספיק אחד להצלחה של פרוייקטים בתחום זה. תנאי מספיק על פי ההגדרה הוא תנאי שקיומו מבטיח מצב מסויים והתנאי עליו אני מדבר הוא שימוש של מנהל מערכות המידע במערכת השליטה והבקרה.
כאשר מנהל מערכות המידע הוא אחד הצופים בקונסול של מערכת השליטה והבקרה, אפילו אם הדבר לא מתבצע ברמה יום יומית אלא ברמה מזדמנת, הדבר יבטיח שהמערכת תהיה "חיה ונושמת".
באחד הביקורים האחרונים שלי אצל לקוח מתקדם מהמגזר הפיננסי, הוזמנתי למשרד מנהל מערכות המידע ובו הודגמה לי מערכת השליטה והבקרה של הארגון. בפרוייקט זה מעבר לפרמטרים תשתיתיים ואפליקטיביים (מערכת למעלה או למטה, זמני תגובה, תקלות פתוחות וכד') הוכנסו למערכת גם פרמטרים עסקיים טהורים - סכומי עיסקה מצטברים בתחום מסויים לעומת הסכומים המצופים. לפיכך מדובר במערכת BAM - Business Activity Monitoring שלקוחותיה הם המנהלים העסקיים (מחוץ ל- IT). דבר זה מחזק עוד יותר את מעמדה של מערכת השליטה והבקרה.
לחילופין, בארגונים שבהם אפילו מנהל התשתיות או מנהל התפעול לא משתמשים במערכת השליטה והבקרה - גורלו של הפרוייקט נחרץ והמערכת לא תפעל במשך זמן רב...

יום ו' ה-27 למרץ



ביום ו' ה- 27 למרץ 09 התקיימה מסיבת הבראנצ' המסורתית של ג'ימי בחצר ביתו.
תעוד מלא בלינק.

Trends in the Infrastructure Market 2009

המצגת המלאה - מגמות בתחומי התשתיות 2009 - מעל 250 עמודים - ניתנת לצפייה בלינק הבא.
הורדת המצגת באמצעות docsNtalks ללקוחות:






STKI is using "docsNtalks" as a collaboration network and online archive for documents and presentations from conferences as well as a tool for ongoing projects such as weekly seminars, group meetings, think-tanks and "roundtables".

פרסום של מגמות עקריות בתחום ה- IT בשנת 2009 לקראת כנס STKI

להלן פרסום של מגמות עקריות בתחום ה- IT בשנת 2009 לקראת כנס STKI.


"זהו אינו מיתון", אומר ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל חברת STKI, "זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart". על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוקהמחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.

במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.

לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.

אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.

שוק החומרה בישראל:

בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת (בזמן השיא) של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.

עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל בממוצע ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).

בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.

בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25% כאשר מגמה חשובה בתחום היא התגברות השימוש במחשבים ניידים על חשבון מחשבים שולחניים וכניסה של מחשבי netbooks. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.

בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.

עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".

שוק התוכנה:

שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהם ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.

שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.

תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC – governance risk and compliance, ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.

שוק השירותים:

שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.

באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.

נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים:
http://www.stki.info/index.php?page_id=9

Recommend the CUTTER SUMMIT


ברצוננו להמליץ על ועידת CUTTER השנתית למנהלי מערכות מידע. ועידה זו היא מבין הכנסים המומלצים ביותר בתחום ומתאימה גם ללקוחות מישראל (על פי פידבק שהתקבל ממנהלי מערכות מידע בישראל שהשתתפו בכנס בשנים שעברו).







מדוע נכשלים פרויקטים של שליטה ובקרה?

להלן מאמר שכתבתי לפני מספר שנים ועדיין מאוד רלוונטי.

תחום השליטה והבקרה הנו תחום המועד לפורענות ולכישלון, יותר מתחומים אחרים בתחום ה- IT למרות שתחום זה הנו תחום בשל יציב ואשר טכנולוגית אינו מורכב. באופן עקרוני יישום פרוייקטים מסוג זה מתבצעים על ידי הצבה של agents ברכיבי המחשוב השונים אשר מדווחים למרכז נתונים חיוניים (האם השרת עובד, האם יש מקום בדיסק, האם ביצועי התקשורת סבירים וכד'). בשנים האחרונות ישנה נטייה גם ליצור "מפות עסקיות" של רכיבי המחשוב השונים.
הסיבה החמקמקה לכישלונות בתחום זה קשורה לאופיו הייחודי של הפרוייקט.
באופן טבעי, מוטל עומס רב על צוותי ה- IT השונים. ולכן, לעיתים תכופות, צוותי ה-IT שאחראים לתחזוקת הפרוייקטים אינם יכולים לבצע את כל שנדרש מהם בצורה מלאה ולכן הפרוייקט נפגע בצורה חלקית. כך למשל, אם במידה וצוות הממשקים קיבל תפקיד נוסף, ולכן משקיע 5% פחות מזמנו בטיפול השוטף בממשקים, הרי ש- 5% מפרוייקט הממשקים נפגע. באופן ברור הצוות יכוון את הפגיעה בממשקים הפחות חיוניים. כנ"ל הדבר גם בפרוייקטי IT אחרים כגון CRM, ERP, אחסון ועוד. ואולם, בתחום השליטה והבקרה, המצב שונה בתכלית. אם צוות השליטה והבקרה עמוס, ולכן משקיע בתפקידו פחות מהרצוי, אפילו ב- 5%, הרי שלאחר תקופת זמן של מספר חודשים ישנה פגיעה ב- 100% מתפקוד מערכת השליטה והבקרה. זאת מכיוון שבמידה ואפילו שינויים מעטים במערכות הייצור אינן מעודכנות לסביבת השליטה והבקרה (לדוגמה, התווסף שרת חדש, לדוגמה, הוחלפו שני routers לדוגמה השתנה מספר IP וכד') הרי שהחיוויים במערכת השליטה והבקרה אינם אמינים, משתמשי הפרוייקט אינם מאמינים למערכת ולכן יעדכנו אותה פחות, ותוך תקופה לא ארוכה, ישנה התמוטטות מוחלטת של כל פרוייקט השליטה והבקרה.
בארגוני IT לא גדולים, צוות השליטה והבקרה מונה אדם אחד (או אפילו לא משרה שלמה) וכאשר אותו אדם לא נמצא בעבודה או קיבל תפקיד נוסף ולכן לא יכול לבצע את כל העדכונים, הרי שהדרך להתמוטטות סביבת השליטה והבקרה כמעט מובטחת.

ולכן, אנו ממליצים ללקוחותינו אשר מתכוונים ליישם סביבה של שליטה ובקרה להקפיד ולבנות צוות רחב יחסית אשר יוכל לעמוד במשימות בצורה מתקבלת על הדעת.
בכנס השנתי של STKI (פרטים בלינק) נפרסם תוצאות של מחקר עם יחסי כ"א בתחומי תשתיות רבים כולל שליטה ובקרה.