תמונת המצב של ניהול שינויים

להלן תמונת המצב של ניהול שינויים בישראל אצל ארגונים מובילים. בעקרון, מי שאחראי על השינוי ועל הפצת התוכנה שנגזרת ממנו הוא מנהל הפרוייקט. מעבר לכך בארגון נמצא בדרך כלל גם מנהל השינויים שהוא גוף שאחראי על כל השינויים גם יחד (לעיתים הוא גם מנהל התפעול). מנהל הפרוייקט דואג לביצוע כל הבדיקות הנדרשות (QA כולל load test אם נדרש) ודואג לכל האישורים הנדרשים (אבטחת מידע...). ישנו טופס של השינוי שכולל את הדרישות מכל מי שמעורב בשינוי. לדוגמה, להחליף את ה- DLL אצל המשתמשים מסוג X ולפתוח את הפורט הספציפי ב- FW וכד'. לעיתים הטופס הוא ידני ולעיתים ממוחשב ברמה כזו או אחרת. לדוגמה, לעיתים הצהרה על "דרגת סיכון" של השינוי. ואז ה- flow של הטופס משתנה. אחד הנושאים שמטופלים בטופס הוא סיטואציה של roll-back במידה והשינוי לא מצליח. יש לציין שחלק אינטגרלי מהטיפול בשינוי הוא צוות השליטה והבקרה שצריך לדאוג לכך שה- agents יותקנו עם ספים מתאימים ושהתמונה העסקית שמתקבלת בקונסול רלוונטית.
כמו כן מתבצעת בארגון ישיבת שינויים שבועית או פעמיים בשבוע שבה דנים בשינויים שאמורים להתבצע וגם דנים בשינויים שהתבצע קודם ומסיקים מסקנות.
כל השינויים בייצור חייבים לעבור תהליך מסוג זה. זאת תמונת מצב קיימת אצל ארגונים רבים בישראל – אנחנו בטוחים שגם בבנק הפועלים.
סוגיה לא פשוטה שקשורה לסיטואציה זו היא טיפול בתקלות חומרה. תקלות חומרה מחייבות טיפול מיידי ולעיתים מתבצעים שינויים בייצור ללא מילוי של הנוהל וגם לעיתים קשר חומרה מתקלקלת ומחליפים אותה בחומרה זה, ישנה גישה שטוענת ששום דבר לא השתנה ולכן אין מה לדווח מבחינת ניהול שינויים.

הצהרות מיקרוסופט לגבי Cloud

לאחרונה התפרסמה הצהרה של מיקרוסופט לגבי התייחסותה ל- Cloud Computing. מבחינת מיקרוסופט Cloud היא טכנולוגיה שוברת גבולות ושוברת פרדיגמות.
כפי שהתפרסם בלינק , אומר מנהל בכיר במיקרוסופט, Mark Hindsbo,שהוא Microsoft general manager for developer and platform evangelism ש- " it is the transformation that cloud computing will bring to our industry."
אגב, כבר כיום מציעה מיקרוסופט שירותי hosting ללקוחות גדולים (מעל 5K משתמשים) כפי שמופיע בלינק . נכון להיום, אין לי מידע על לקוחות של שירות זה בישראל.
אולם מיקרוסופט שוקדת על פתרון הרבה יותר מקיף שנמצא תחת השם AZURE.
אגב, Azure הוא צבע כחול בגוון השמיים - כלומר Cloud Computing.
לסיכום, הכרזה נוספת שמצביעה על המשמעות המרכזית שתתפוס טכנולוגיית ה- Cloud בעתיד הקרוב.

טכנולוגיה היא לא תחליף לתהליך

לאחרונה הוזמנתי לאחד הלקוחות בכדי לתת את חוות דעתי בנושא של CMDB. ארגון זה מבצע מספר פרויקטים בתחום התפעול וכעת שוקל האם גם להיכנס לנושא של CMDB. בדיון שקלנו את היתרונות והחסרונות בכניסה לטכנולוגיה בסיטואציה הספציפית של אותו ארגון. במסגרת הדיון עלה מקרה שבו מפתח ביצוע שינויים בשרתים בייצור ללא אישור מתאים, שינוי שהביא בסופו של דבר לפגיעה בזמינות מערכות ולאובדן נתונים.
אני עצרתי את הדיון ושאלתי שאלות לגבי נוהל שינויים שקיים בארגון. מסתבר שבגלל סיבות היסטוריות, תהליכי שינוי שצריכים התייחסות של גורמי פיתוח ותשתיות גם יחד לא מטופלים בצורה מיטבית – אין טפסי שינוי , אין ישיבות שינויים להכנסה לייצור וכד', לפחות בחלק מהמערכות.
ל- CMDB ולטכנולוגיות רבות נוספות יש פוטנציאל גדול בשיפור תהליכי השינוי אולם, ללא שינוי של תהליכים בארגון, שינוי שלא קשור לטכנולוגיה וקשור יותר לתחום של "פוליטיקה ארגונית" , דבר לא ישתנה. גם אם תותקן מערכת שמטרתה לטפל בניהול שינויים , מערכת כמו CMDB, דבר לא ישתנה.
לסיכום, באופן כללי טכנולוגיה אינה תחליף לתהליך וספציפית, ללא שיתוף פעולה של כל הגורמים ב- IT , לא ניתן לבצע תהליך ניהול שינויים מיטבי.
להלן הפניה לסיכום של מפגש שולחן עגול שקיימנו בנושא יישום CMDB.

כנס STKI - 24 למרץ 2009

להלן פרטים על הכנס השנתי שלנו שיערך ב- 24 למרץ. אנחנו עסוקים כעת במחקר לקראת כנס זה. במחקר עולים נושאים מעניינים אליהם אתייחס גם בבלוג.
לפרטים והרשמה בלינק.

התגברות השאלות בנושא פתרונות מעולם הקוד הפתוח

לאחרונה, ככל הנראה עקב הרצון לקצץ בעלויות אנחנו מקבלים שאלות רבות שקשורות לפתרונות מעולם הקוד הפתוח (מזכיר מה הכוונה ב"פתוח" - http://www.youtube.com/watch?v=S26zAvxgZ_4 .
שאלות לגבי מידת השימוש, הבשלות והתמיכה של Open Office, JBOSS ,Tomcat, Nagios, Drupal ועוד ועוד. זאת מבלי להזכיר את Linux שהפכה להיות מערכת הפעלה מקובלת ובשלה. מבחינתנו לא כל הפתרונות מסביבת הקוד הפתוח בשלים לשימוש מלא במערכות אסטרטגיות אצל ארגוני enterprise, אבל בכל מקרה ההתעניינות בפתרונות גוברת אצל המשתמשים וגם ספקים מזדרזים להציע חבילות תמיכה.
כאמור, תופעה שהתגברה בצורה משמעותית בחודשים האחרונים.

למען תחרותיות יש לצור אחידות בין סביבת האחסון ב- DRP לסביבת האחסון הראשית

במכרז DRP שראיתי לאחרונה, לקוח ביקש לרכוש מערכת אחסון גדולה משמעותית ממערכת האחסון שנמצאת אצלו כעת בייצור. הסיבה היא שקיבולות האחסון בארגון גדלות בקצבים של 30% עד 100% וגם פתרונות האחסון משתפרים בקצבים אלו (לפחות). כלומר אם לקוח רכש מערכת אחסון לפני שנתיים מערכת אחסון בתקציב X, כיום בתקציב של מחצית מזה לקוח יכול לרכוש אחסון בשטח כפול פחות או יותר. מצב זה לכאורה הוא מצב טבעי אולם ישנה בעיה חמקמקה בסיטואציה זו.
לאחר ביצוע הרכש וההתקנה, ללקוח תהיה מערכת אחסון חדשה באתר ה- DR ובאתר הראשי תהיה מערכת אחסון בת שנתיים. בעוד שנתיים, מערכת האחסון הראשית תהיה בת 4 וסביר להניח שכדאי יהיה להחליף אותה. מערכת האחסון ב- DRP תהיה בת שנתיים, ועדיין במלא כוחה. בסיטואציה הזו, ברוב המקרים יעדיף הלקוח להחליף את מערכת האחסון הראשית ולהשאיר את סביבת ה- DRP כמו שהיא. המשמעות היא שנשארים עם אותו יצרן האחסון– ללא מצב תחרותי! על סמך תסריט זה, באינדוקציה (למי שזוכר מה זה...), נשארים עם אותו יצרן אחסון לנצח!
ההמלצה שלנו היא לנסות להגיע למצב בו מערכת האחסון הראשית ומערכת האחסון ב- DRP נמצאים באותו מצב מבחינת מחזור החיים. וכך, כאשר המערכות מגיעות למצב בו צריך להחליף אותם, ניתן לבצע תחרות אמיתית בין הספקים השונים ולהחליף את מערכות האחסון במקביל- באתר הראשי ובאתר ה- DR ביחד.

זליגת מחשבים?

כל בוגר תיכון ממוצע שמע על זליגת חשמל (בידוד גרוע ומתח גבוה). אבל האם גם מחשבים יכולים לזלוג? מסתבר שכן. בתעשייה ישנו מונח של "זליגת מחשבים" שכמו חשמל – כאשר יש כמות גדולה ובידוד גרוע – מתבצעת הזליגה.
מדובר על תופעה שמתרחשת במקביל למכרזים מחשבים גדולים. כאשר מתבצע בשוק מכרז ענק – אלפים רבים של מחשבים – ישנה תחרות חריפה בשוק. כולם רוצים "הסטנדרט" של ארגון גדול או אוכלוסיה מסויימת. התחרות גורמת לכך שהאינטגרטורים הישראלים מבקשים מהיצרנים העולמיים הנחות מיוחדות וכך מקבלים מחירים זולים לציוד שיימכר בסופו של דבר ברווח קטן מאוד לעסקה– מדובר אפילו על 1% של רווח שמשמעו המיידית היא הפסד על כל טעות לוגיסטית או אחרת.
עם כך, נשאלת השאלה מדוע האינטגרטורים והיצרנים מסכימים להתחרות בתנאים אלו?
התשובה היא תופעת הזליגה. כאשר יש מכרז ענק כזה של כמה אלפי מחשבים, האינטגרטור מבצע רכישה בכמות גדולה יותר מהכמות המקורית במכרז. ואז האינטגטור יכול למכור את אותו ציוד נוסף בשוק הכללי ברווח גדול יותר. זאת הסיבה שהוא מוכן להיכנס להרפתקאה כזו. יצרני הציוד מחו"ל מצד אחד לא ששים לתופעה כזו כי הדבר גורר ירידה של מחירים אבל מצד שני בכל זאת מתבצעת חדירה גדולה יותר לשוק של אותו ציוד – נתח השוק של היצרן גדל.
לסיכום, בניגוד לחוקי הפיזיקה – גם מחשבים יכולים לזלוג.

לקוח enterprise ראשון שעושה שימוש ב- Cloud Computing בתחום התשתיות

נכון להיום רובם של לקוחות ה- Enterprise "מעקמים את האף" כשאר אנחנו מדברים איתם על Cloud Computing. הטענה העיקרית שמושמעת כנגד הטכנולוגיה זו היא הסוגיה של אבטחת מידע – המשמעות של העברת הנתונים החשובים ביותר של הארגון לידיים אחרות. טענה אחרת היא הסוגיה של זמינות – עד כמה שירותי ה- Cloud זמינים. ישנם סוגיות בעייתיות אחרות כמו עברית וכד'.
עם זאת, לאחרונה גיליתי להפתעתי שישנם לקוחות שכבר משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת זו. לקוח מסורתי ממגזר מוביל ביצע בחינה של פתרונות בתחום של XML Firewall. לצורך הבחירה בין המוצרים השונים דרש הלקוח לבצע בחינה Proof of Concept של הפתרונות השונים שהוצעו. אך הסתבר שבאותה נקודת זמן לא היו בארגון שרתים זמינים שמתאימים לביצוע הבחינה. אצל רובם המכריע של לקוחות ה- enterprise סיטואציה כזו גורמת לעיקוב משמעותי בלו"ז של הפרוייקט. אולם, לקוח זה התקין את המוצרים על שרתים בתוך ה- Amazon EC2 וביצע את הבחינה הטכנולוגית בצורה מיידית וחלקה ללא עיקוב הלו"ז של הפרוייקט.
זאת למיטב ידיעתי הדוגמה הראשונה של לקוח מתחום ה- Enterprise שעושה שימוש ב IAAS – Infrastructure as a service בתוך ה- Cloud. לקוחות קטנים יותר בעיקר ממגזר ה- startups משתמשים בטכנולוגיה זו בצורה מאסיבית. אנו מעריכים שלקוחות נוספים מתחום ה- Enterprise ילכו בעקבותיו.

פ-ת-ו-ח

את הכותרת של כניסה זו יש לקרוא על פי http://www.youtube.com/watch?v=S26zAvxgZ_4 .
ובכן, המסר של כניסה זו הוא חד משמעי. קוד פ-ת-ו-ח. קוד פתוח תופס הנה אלטרנטיבה שהופכת להיות בשלה ביותר ויותר תחומים.
ישנן חברות רבות אשר משלבות מוצרי Open Source בתוך המוצרים שלהם כאשר דוגמה בולטת ביותר היא Apache , שמשולב כשרת WEB במוצרים רבים.
אבל, לאחרונה נתקלתי בדוגמה מעניינת לבשלות מכיוון שונה לגמרי. ברצוני לציין את חברת Information Builders, יצרנית WebFOCUS שהחליטה כמצוין בלינק לשלב בתוך המוצר שלה, מוצר מסחרי שנחשב מהמובילים בתחומו, את חבילת הקוד הפתוח R-Statistics . שימוש זה מדגים עד כמה רחוק מגיע השילוב ואיתו הבגרות של פתרונות ה- Open Source.

משמעות ניהול מצאי תוכנה

לקוחות מחפשים תחומים שבהם ניתן לחסוך לארגון. אחת הדרכים היא ביצוע פרוייקט של ניהול מצאי בארגון ה- IT. לאחרונה שוחחתי עם מנהל רכש IT בחברת פיתוח גדולה והוא תאר בפני תוצאות של הטמעת מוצר לניהול מצאי תוכנה. בארגון ארגון פיתוח גדול זה הוטמע כלי לניהול מצאי התוכנה, כלי שגם מבצע metering או usage כלומר לא רק איפה התוכנה מותקנת אלה גם מה מידת השימוש בתוכנה. והסתבר שכלי שמותקן ב- 6000 עמדות מפתחים, כלי שהיה נחשב כלי סטנדרטי וחשוב – חלק מעמדת הפיתוח הסטנדרטית- נמצא בשימוש אינטנסיבי רק אצל 140 מפתחים! אגב, עלות התחזוקה של הכלי היא כ- 100K$ בשנה.
זאת דוגמה מעולה למשמעות ניהול מצאי התוכנה בארגונים.

מדרגות זה טוב - מעלית זה רע

באחת הפגישות האחרונות שלי דיבר מנהל התשתיות על פרוייקט ארגוני גדול שאמור להעביר את כל משתמשי הארגון (אלפים) לעבודה בטכנולוגיה של VDI – Virtual Desktop Infrastructure. הלקוח מבצע כעת Pilot ואמור לאחר הניסוי להכנס לפרוייקט ארוך טווח. ואולם, למרות שתחום זה בעל פוטנציאל גדול, הטכנולוגיה עדיין לא הוטמעה בצורה מלאה אצל לקוחות גדולים ורבים. במקביל, ישנן טכנולוגיות נוספות (כמו Application Virtualization או Cloud Computing ) שגם הן רלוונטיות מאוד לתחום תחנות הקצה. ולכן בתור סיכום של הפגישה הוחלט להמשיך עם הניסוי אך בכל מקרה לא להתחייב לרכישה\הטמעה מיידית ובכל הארגון.
כלומר- מדרגות זה טוב, מעלית זה רע!

מנהל טוב חושב קדימה

עקב המצב הכלכלי רובם המכריע של המנהלים בתעשיית ה- IT משקיעים את כל מרצם בחסכון כאשר במקרים רבים משמעותו של חסכון הוא הקפאת המצב הנוכחי בכל מה שניתן. תחת המנטרה "אם לא חייבם - לא עושים". עם זאת, פגשתי לאחרונה מנהל IT אשר חושב אחרת. בארגון IT זה אחת המערכות המרכזיות מבוססת על פלטפורמת Legacy. פלטפורמה שעדיין נתמכת ועדיין יציבה אך מכיוון שמדובר בחומרה ספציפית אין לקוחות חדשים לפלטפורמה, אין עובדים אשר מתמחים כעת בפלטפורמה זו כלומר מדובר ב- Legacy בהגדרה. המנהל, למרות הלחץ התקציבי החליט לבצע מהלך של רענון המערכת והסבתה לפלטפורמה סטנדרטית - X64. למהלן זה מספר סיבות ארוכות טווח ביניהן רצון לשיפור ביצועים, הורדת תלות בספק ספציפי , הורדת עלויות ועוד. אך הסיבה המרכזית הינה הרצון לגרום לעניין אצל העובדים על ידי הכנסה של טכנולוגיות חדשות ועדכניות. מהלך זה יעודד את העובדים ללמוד ולהתקדם כי נכון להיום העובדים שמתמחים במערכת מרגישים שהם נשארים מאחור. מצד שני כאשר עוברים לפלטפורמה סטנדרטית העובדים גם מבינים שיש לידע שברשותם תחליף ולכן הם יתאמצו יותר.
אין ספק שמהלך זה בטווח הארוך גם יוריד עלויות אולם בתקופה הקרובה הוא מחייב גם השקעה מסויימת - גם אם לא השקעה גבוהה.
לסיכום, למרות שמהלך רענון הפלטפורמה אינו MUST , המנהל חושב קדימה ומחפש דרכים לקדם ול"עורר" את העובדים בארגונו. מבחינתי זאת דוגמה טובה לניהול נכון.