ריקוד כלכלה – IT

לכלכלה יש מחזוריות – עליה וירידה. ה- IT, עוקב אחרי מחזוריות זו במעגל בן שלושה מסלולים – מהירות, עלות, איכות.
הכוונה היא כזו. כאשר הכלכלה בעליה, הדבר החשוב ביותר ב- IT הוא אספקת שירותים בקצב מהיר. בניה של תשתיות, אפליקציות, שירותים נוספים – בצורה מהירה כאשר אין דגש מיוחד על נושא העלות.
כאשר הכלכלה בירידה, ישנו לחץ על ה- IT כמו על שאר הארגון, להוריד בהוצאות כלומר לחסוך בעלויות. בשלב זה ארגון ה- IT מקצץ כל מה שהוא יכול, ברמת האחזקה לציוד, כ"א וכד', זאת על פי בקשת הארגון.
התוצאה הבלתי נמנעת של שלב זה היא פגיעה זמינות התהליכים העסקיים כתוצאה מכשלים במערכות ה- IT. ואז ארגון ה- IT משקיע מאמצים רבים בייצוב המערכות, בבניה ובאכיפה של נהלים וסטנדרטים. כל זאת בכדי לשפר את איכות השירות שה- IT מספק. מהלך זה יעכב את הארגון כאשר "נחזור להתחלה" כלומר כאשר הכלכלה שוב תפרח ומה שידרש מארגון ה- IT הוא שירות וגידול מהיר.
כלומר, ארגון ה- IT "רודף" אחרי התופעות הכלכליות בצורה תמידית.
על הדרכים להימנע מתופעה זו - בפוסטים הבאים.

לא מודדים - לא עושים

אחד מהלקוחות אמור לצאת בקרוב למכרז DRP. בישיבה שהתקיימה לאחרונה בנושא זה (הערות למכרז לפני סגירתו) עלתה סוגייה של פגיעה בביצועים. משהו כמו "יש לוודא שהטכנולוגיה שתותקן לטובת ה- DRP לא תפגע בביצועים הנוכחיים של המערכת ברמת משתמשי הקצה וברמת השרתים". הערה זו נראית טובה ומתאימה. אולם, בפועל הסתבר שנכון להיום לא מתבצעת מדידה של ביצועי המערכת - ולכן לא ניתן יהיה לקבוע האם יש פגיעה כזו. לכן ויתרנו על הוספת סעיף זה למכרז וזאת על פי "לא מודדים - לא עושים".
לסיכום, מערכת שמודדת ביצועים - end user expeience היא נדבר חשוב בתפעול יום יומי של סביבת ה- IT.

הערכת העלויות של מדיניות Multivendor

ארגונים מובילים בישראל ובעולם השומרים על עלויות תפעול נמוכות מתאפיינים בין היתר באחידות של הציוד המנוהל כמו גם שימוש מושכל בכלי ניהול. לדוגמה בתחום השרתים ממשפחת HP , שילוב של Insight Manager עם RDP\Altiris וסטנדרטיזציה של הציוד, יכול לשפר את נצילות ה- Sys Admin ב- 100% ויותר.
קביעה זו נכונה גם לתחום שרתים אחרים (IBM-Direrctor) , גם לתחום ה- PC וגם בתחומים אחרים.

STKI ממליצה ללקוחותיה לבצע הערכה של כדאיות הכנסת ספק נוסף שתרומתו תחרותיות רבה יותר בשלב התמחור, למול תוספת העלות שתגרם בשל פגיעה בסטנדרטיזציה.

במידה והכנסת הציוד לא פוגעת בסטנדרטיזציה הקיימת ברמת התפעול היום יומי, מומלץ להכניס ספק נוסף. לדוגמה, מצב "קלאסי" בו מומלץ להכניס ספק נוסף הנו במידה ומוטמע פרוייקט חדש אשר הציוד בו יתופעל בנפרד מהציוד הקיים בארגון. מקרה אחר בו מומלץ להכניס ספק נוסף הוא כאשר הארגון הוא מספיק גדול ויש בו מספר טכנאים שמתמחים בטכנולוגיה אחת וטכנאים אחרים שמתמחים בטכנולוגיה שנייה (לדוגמה, כמה טכנאים שמתמחים בשרתי HP וכמה בשרתי IBM). מיותר לציין שכל התמחות מחייבת קורסים, הסמכות וכד'.

במידה והציוד הנוסף משתלב בציוד הקיים בארגון, יש לבצע ההערכה של התאמת הציוד לתהליכים\תוכנות שנמצאים בשימוש כיום בארגון ורק לאחר מכן לקבל החלטה.


תוצאות מיקרוסופט

תוצאות מיקרוסופט לרבעון האחרון איכזבו את המשקיעים וגרמו לירידה של מחיר המניה. מעבר לכך זאת הפעם הראשונה שמיקרוסופט מפטרת עובדים בצורה מאסיבית. עם זאת, נתון חיובי ומדהים מדבר על עליה של 15% מההכנסות במקטע של Server and Tools. זהו סגמנט שמהווה כבר שנים רבות מטרה עקרית של מיקרוסופט - חדירת האחיזה בלב העשיה של ארגוני ה- IT , ואכן גידול של 15% הנו גידול עצום.

להלן חלק מתאור ההודעה לעיתונות שהתפרסמה בלינק הבא:

Client revenue declined 8% as a result of PC market weakness and a continued shift to lower priced netbooks. However, strong annuity licensing drove Server & Tools revenue growth of 15%. Entertainment and Devices revenue grew 3% driven by strong holiday demand for Xbox 360 consoles with a record 6 million units sold in the quarter.
ברור שבמיקרוסופט כמו בחברות גדולות אחרות יש שומנים שאפשר לקצץ אולם הנתון שציינתי מצביע על כך שלפחות עד לנקודה זו, כאשר מיקרוסופט מכוונת למטרה- היא מגיעה אליה.


מה לקוחות רוצים - חלק ז'

לקוחות דיברו על רצון שלהם לשלם לפי שימוש. כלומר אם בחודש מסויים השתמשו ב- X אחסון ישלמו אחרת מחודש שבו שילמו Y לאחסון. על פי הלקוחות הם לא הצליחו לאתר ספקים שמבצעים תמחור בצורה כזו -לא רק עלייה בשימוש אלה גם ירידה. אולם, הטכנולוגיה החדשה שמתגבשת - Cloud Computing - מדברת בדיוק על סוגייה זו. לדוגמה MOSSO מספקת שירותים בדיוק מסוג זה - בענן.


יעול בסביבת שרתים וירטואלית

סביבת שרתים וירטואלית הנה best practice אצל לקוחות רבים בארץ ובעולם הן בסביבות פיתוח ובדיקות והן בסביבות ייצור. אצל לקוחות אשר נמצאים ב- outsourcing נשאלת השאלה האם או עד כמה אמורה טכנולוגיה זו לשנות את מבנה העלויות הקיים. סוגייה מרכזית זו אינה פשוטה להכרעה כאשר בפוסט קודם תארתי מספר שיקולים רלוונטיים. ברצוני להוסיף ולציין שלאחרונה נפגשתי עם לקוח אשר נמצא ב- outsourcing אשר בצע עדכון להסכם שלו. בהסכם הישן סוכם שהתקנת שרת מחוייבת ב- 10 שעות עבודה. בהסכם החדש ישנה תוספת, שהתקנת שרת חדש בסביבה וירטואלית שכבר קיימת מחוייבת בשעתיים בלבד.
זהו נתון מעניין המצביע על התרחבות השימוש בפתרונות וירטואליזציה בסביבת שרתים ועל השפעותיה בתפעול וניהול התשתיות.

מאמר שהתפרסם ב- CUTTER

להלן מאמר שפרסמתי ב- CUTTER לגבי גורמים שמעקבים את הכניסה של cloud computing

http://www.cutter.com/content/itjournal/fulltext/advisor/2009/itj090114.html


Some Less Obvious Factors Curtailing Cloud Computing Progress
by Pini Cohen

Cloud computing is a prominent concept in the IT technology world. Cloud computing and software as a service (SaaS) promise fast return on investment, agility, improved scalability, availability, and more.

Large IT organizations are somewhat reluctant to embrace cloud technology, however. IT organizations claim that the security of cloud applications and their infrastructure are not as mature as their own and that they have less control with cloud applications than with traditional IT setups. For example, when planned downtime is needed with cloud installations, the cloud provider decides when to shut down the cloud for maintenance and the IT organization that uses the cloud cannot do anything about it. Another argument against cloud computing arises from the fear of vendor lock-in. Moving from one technology to another is complicated and expensive today. However, when the data is not in the organization's premises, it can be even more difficult.

Despite these arguments against cloud computing, the cloud providers mature quickly, and with the dramatic cost reduction potential (one number I've heard is that cloud installations are 10 times cheaper than traditional IT installations), I believe that even traditional IT shops eventually will embrace cloud computing.

There is another, less obvious factor that is slowing cloud computing adoption: the large IT suppliers! While the large IT suppliers (including IBM, HP, Microsoft, and Sun) do have official business offerings in the cloud -- both "private cloud" and "public cloud" -- there is also considerable opposition to cloud computing within these companies. If a large hardware supplier builds a private cloud for a large enterprise, it might sell that company a large integration project for building the "private cloud," but clouds are much more efficient than traditional IT installations, and that means the large enterprise will buy one-third or one-quarter of the hardware it would have bought without the cloud. The hardware group within the large vendor knows this and is unlikely to cooperate gladly with the cloud initiative. "Public clouds" (those in which external providers are used -- many times, offshore) are much more threatening to the hardware groups within large IT suppliers, since many of the public cloud providers are not based on "tier 1" hardware, and that means significant reduction of hardware revenues.

Although the vendors' marketing departments are aware of cloud initiatives, salespeople are not always aware of these initiatives and, more important, how they will influence their revenues and compensation. I have seen cases where the "services" salesperson tries to persuade large IT shops about the cloud concept, but the "hardware" salesperson tries to stop this initiative. This applies to the large software vendors as well.

The bottom line is that to be successful, cloud computing requires a big adjustment -- both with IT users and with IT suppliers. IT suppliers that do not address the internal opposition within their own organizations wisely and quickly will lose their leading position in the long run.

-- Pini Cohen

אימרה ישנה ורלוונטית

בשיחה עם לקוחות נזכרנו היום באימרה ישנה וחשובה:

לא חשבת? אל תדבר!

דיברת? אל תבטיח!
הבטחת? אל תכתוב!
כתבת? אל תחתום!
חתמת? אל תתפלא!!


הפעם הראשונה בה נתקלתי באימרה זו היא בחדרו של דריל אולמן - בזמנו מנהל החוזים של מיקרוסופט ישראל - וכיום יועץ עצמאי ידוע בתחום.
למרות שלעיתים קרובות ישנו רצון להתקרב אל הצד השני תוך מוכנות להתפשר על דברים מסויימים, כדאי מאוד לזכור אימרה חשובה זו.

איזה מערכות לא מומלץ לשים בסביבה וירטואלית

אצל לקוחות רבים הסביבה הוירטואלית היא סביבת ברירת המחדל לכל אפליקציות Winodws. לקוחות ציינו שרק במידה והאפליקציה תופסת את רוב השרת בעצמה ולכן גם ה- VM לא יוכל לקבל אפליקציות נוספות – תהייה הקצאה של BLADE שלם. דובר על אפליקציות "היסטריות" מבחינת IO כמו Exchange עם מעל 1500 משתמשים. יש לקוחות שבוחרים לא לשים מסדי נתונים על VMWAER באופן כללי . מצד שני במקרים רבים מסדי נתונים נמצאים בסביבת Linux כלומר שייכים לצוות Unix\Linux ולא לצוות Windows). סביבת פיתוח\בדיקות של DMBS נמצאות בסביבה הוירטואלית כברירת מחדל כבר תקופת זמן ארוכה.

Certification של מערכות בסביבה וירטואלית

לקוחות תארו סיטואציה בעייתית שבה ספקים שלא נותנים certification להרצה של האפליקציה שלהם בסביבת וירטואלית כמו VMWARE. אצל חלק מהלקוחות זאת סיבה מספיקה להרצה של האפליקציה בסביבה נפרדת כלומר ללא וירטואליזציה אולם אצל לקוחות אחרים, למרות שאין certification מריצים את האפליקציה בכל זאת בסביבה וירטואלית כאשר (לדוגמה) לייתר בטחון לקוחות מכינים שרת פיזי "בהיכון" לתקופה של חצי שנה למצב בו יהיה צורך להעביר את האפליקציה לסביבה נפרדת. זאת דוגמה נוספת לבשלות הרבה של סביבת השרתים הוירטואלית כאשר הייצרן המוביל בתחום הוא VMWARE.

ציוד צבאי - ציוד אזרחי

בשיחת חולין במסגרת ארוחת צהריים בחדר אוכל אצל אחד מלקוחתינו מהמגזר הבטחוני שמעתי "מעשייה אמיתית". דובר על מערכת מחשב המחוברת לציוד צבאי שנמצא בשדה ואשר פותחה בטכנולוגיה מסחרית סטנדרטית והותקנה על מחשב קשיח העונה על כל הסטנדרטים הצבאיים הנדרשים. ובכן, הסתבר שכאשר הייתה תקלת חומרה במחשב הצבאי וטכנאי נדרש להחליף motherboard של המחשב, ברגע שנדלקה המערכת התקבלה הודעת system בלשון זו - "נא להתחבר לאינטרנט בכדי שנוכל לוודא שהרשיון לשימוש במערכת תקף". לא הייתה שום אפשרות להתחבר באינטרנט ברדיוס של עשרות ק"מ מהמקום בו ארעה התקלה מה גם שאין רשות לחבר ציוד מסוג זה לרשת הציבורית. סיפור משעשע והמסקנה ברורה. דברים הברורים מעליהם באזרחיות אינם אפשרים כלל בעולם הצבאי. לפיכך יש לשקול בכובד ראש שימוש בטכנולוגיות מסחריות סטנדרטיות במערכות צבאיות.

מה כל כך קשה ב- MDM – Master Data Management ?

מימוש טכנולוגיה של MDM נדיר הרבה יותר ממימוש טכנולוגיות "אחיות" של Data Warehouse , ODS - operational data store , ו- EII – Enterprise Information Integration וכד'.
כל כניסה לפרויקטים שקשורים למאגרי נתונים מחייבת תהליך מקיף של טיוב נתונים ותהליך של שינוי מקורות המידע של האפליקציות. תהליך מאתגר בכל מקרה.
אולם, פרויקטי MDM קשים הרבה יותר. זאת מכיוון שהדבר מחייב שינוי בתהליכי העבודה הבסיסיים של המשתמשים. לדוגמה, אם סוכן ביטוח רגיל להזין פוליסה חדשה ללא בדיקה מקיפה האם הלקוח כבר קיים במאגר הנתונים של חברת הביטוח, במעבר ל- MDM, בזמן הזנת הפוליסה מתבצעת בדיקה אם הלקוח כבר קיים , אולי בשם קצת שונה ("פיני" למול "פינחס") ורק לאחר הבדיקה תופק הפוליסה. למרות ששינוי כזה יגרום לחברת הביטוח לעבוד בצורה יותר טובה ולחסוך כסף רב, מבחינת הסוכן הספציפי, תהליך כזה גורם לאיטיות ולסרבול של המערכות ולכן ההתנגדות. גם הטכנולוגיה של EII מוטמעת בצורה איטית אבל מסיבות אחרות – בעיקר מורכבות טכנולוגית ועלויות המוצרים.
התייחסות נרחבת לנושא נמצאת בבלוג המצויין של עינת שמעוני.

איש מכירות שמוסר מידע – בכתב!

לקוח ציין בפני שעליו לרכוש מודול נוסף עבור ביצוע משימה ספציפית. כאשר חקרתי לגבי מהות הרכש, הסתבר שלא בטוח שהמודול הנוסף הכרחי. ניתן לבצע את אותה פונקציונליות עם מעט התאמות גם באמצעות המודולים שכבר קיימים ללקוח. זאת אומרת שאיש המכירות "עידן את המציאות" לטובתו כאשר נתן את ההסברים על המודולים החדשים.
ההמלצה שלי היא להשתדל בכל מקרה, כאשר איש מכירות נותן מידע, לבקש את הנאמר בכתב. אם איש מכירות מציין עובדה או פונקציונליות מסויימת שאפשרית או אינה אפשרית - לבקש זאת בכתב. הדבר גם יגרום לכך שאנשי המכירות יזהרו יותר לפני פיזור ההצהרות וגם בכדי לוודא שאכן מבינים את המידע שנמסר על ידי איש המכירות.

מה לקוחות רוצים - חלק ו'

רכש תוכנה ולא שכירות. ישנם תחומים בהם הספק, שהנו ספק יחיד, מציע את התוכנה רק בשכירות ולא ברכש. לדוגמה, חברת IBM אשר בחלק ממוצרי ה- MF מאפשרת שכירות ולא רכש (במסלולים מקובלים). לקוחות ציינו בפני שבאופן עקרוני הם מעדיפים רכש תוכנה ולא שכירות. הסיבה היא שכאשר יש רכש ישנה אפשרות להמשיך להשתמש בתוכנה (אומנם ללא עדכונים) גם כאשר מפסיקים את חוזה האחזקה - לדוגמה במידה ורוצים לרדת מהסביבה ואז אפשר להפסיק את התחזוקה בשנה האחרונה. מנהלי רכש גם מרגישים שכאשר התוכנה בבעלותם, נקודת המוצא שלהם במשא ומתן טובה יותר.

מי עוצר את הענן?

מחשוב מבוסס ענן הנה אחת הטכנולוגיות שצומחות בקצב המהיר ביותר - בייחוד בתקופה הנוכחית שבה "כל שקל חשוב". מחשוב מבוסס ענן, הן "ענן פרטי" והן "ענן ציבורי", מבטיח אפשרות קיטון וגידול בצורה טבעית, זמינות ואמינות ועוד. ההבטחה מדבר של חסכון של פי 10 בעלויות !
אולם, אחד הגורמים שמעקב את הכניסה לטכנולוגיה זו, מלבד שאלות לגיטימיות של לקוחות לגבי אבטחת מידע, SLA וכד' הוא דווקא ספקי ה- IT הגדולים.
לספקי ה- IT גדולים (גדולים כמו IBM, HP, Microsoft ORACLE SUN וכד') יש פתרונות עסקיים והצעות טכנולוגיות מעניינות שמתבססות על מחשוב מבוסס ענן. אולם מסתבר שבתוך הספקים עצמם ישנה אופוזיציה לא קטנה לתהליך.
לדוגמה, אם ספק IT גדול מציע לאחד מלקוחותיו לבנות "ענן פרטי" הרי שגוף השירותים של אותו ספק יבצע פרוייקט גדול ומורכב. אולם, מכיוון שעקב יעילות מקסימלית מחשוב ענן חוסך על פי הערכות פי 4 או אפילו פי 5 מסך הציוד שאמור להרכש ללא מחשוב ענן, הרי שאנשי מכירות החומרה ימכרו רבע או חמישית ממה שהם היו אמורים למכור! זאת ועוד, למרות שאנשי השיווק של הספקים הגדולים כבר "שרים את שירת הענן" בצורה טובה, לא תמיד נבנו מודלים מתאימים של תגמול לאנשי המכירות. ולפיכך, ישנה התנגדות מביית לטכנולוגיה זו. הדבר נכון גם לגבי ספקי חומרה וגם לגבי ספקי תוכנה.

לסיכום, השוק, הן המשתמשים הסופיים והן הספקים, עוד צריכים לעבוד כברת דרך עד שנראה תזוזה משמעותית לכיוון הענן. זאת ועוד - ספקים שלא ידעו לעדכן את מודלי התמחור שלהם לטובת הענן - יפסידו הזדמנויות לטובת ספקים שישכילו לבצע מהלך זה.